פרופ’ דן בן דוד בתשובה לשאלת אתר הידען: בהינתן רמת החינוך שמקבלות אוכלוסיות נרחבות, לא נוכל להחזיק משק וצבא של עולם ראשון ומדובר בסיכון קיומי
מערכת החינוך הולכת ומתדרדרת. כך עולה מדו”ח שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הדו”ח סוקר את החלוקה של בתי הספר לפי ארבעת הזרמים: ממלכתי, ממלכתי דתי, חרדי וערבי, בהם ילמדו הילדים שכבר נולדו עד כה כאשר יגיעו לכיתה א’.
כשבוחנים את הרכב תוספת התלמידים, שהסתכמה בכ-420 אלף תלמידים במהלך השנים 2019-2001, לפי מגזרי המערכת השונים, עולה כי כ-40% מהתוספת בשנים אלו הייתה במגזר הערבי וכ-39% נוספים במגזר החרדי. כ-14% מהתוספת הינה בחינוך הממלכתי-דתי וכ-7% בלבד מהתוספת הינה בחינוך הממלכתי העברי. (ראו תרשים).
כמובן שבלמ”ס לא רואים בכך התדרדרות. הם רק מספקים את המספרים היבשים, אך בהינתן העדר חינוך ליבה בבתי הספר החרדיים אליהם יצטרפו 39% מהתלמידים שנולדו עד ימים אלה, ובשל הרמה הנמוכה בבתי הספר הערביים (מהזנחה של המדינה והרשויות), ורמת המורים גם במערכת החינוך הממלכתית והממלכתית דתית, העתיד אינו מבשר טובות.
כפי שניתן לראות מאחד הלוחות שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הגידול של התלמידים בבתי הספר החרדים היסודיים יגדל ב-26% לעומת 9% גידול בבתי הספר הממלכתיים. מדובר בשיעור כפול משיעורם של החרדים באוכלוסיה הכללית, ולעומת זאת, בקרב החילונים מדובר בשיעור גידול שלילי ביחס למספרם באוכלוסיה.
לוח 3. תוספת התלמידים הצפויה למערכת בשנים 2019-2013:
|
מגזר פיקוח |
תוספת תלמידים |
תוספת תלמידים (אחוזים) |
||||||||
|
ממלכתי (עברי) |
ממלכתי דתי |
חרדי |
ערבי |
סך הכל |
ממלכתי (עברי) |
ממלכתי דתי |
חרדי |
ערבי |
סך הכל |
|
|
יסודי |
32,674 |
27,892 |
51,747 |
10,891 |
123,204 |
9% |
23% |
26% |
4% |
13% |
|
חטיבת ביניים |
9,232 |
4,627 |
10,950 |
24,809 |
6% |
12% |
14% |
9% |
||
|
חטיבה עליונה |
-2,848 |
4,581 |
11,378 |
18,247 |
34,206 |
-2% |
9% |
17% |
21% |
9% |
|
סך הכל |
41,906 |
37,100 |
63,125 |
40,088 |
182,219 |
6% |
18% |
24% |
10% |
9% |
עוד עולה מהדו”ח כי הביקוש למורים למתמטיקה בחטיבה העליונה צפוי להגיע ל-6,484 מורים עד שנת 2019 (תוספת של כ-1,745 מורים ביחס לשנת 2012). באנגלית, הביקוש צפוי להגיע לכ-5,300 מורים (תוספת של 1,226 מורים ביחס לשנת 2012). כמובן שהדו”ח לא מטפל בשאלה מדוע קיים המחסור הזה.
פרופ’ דן בן-דוד, מאקרו כלכלן ומומחה למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב וראש מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל אומר בראיון לאתר הידען, כי יש לבעיה שלושה היבטים:
- מה אנחנו בכלל מלמדים את הילדים
- מי מלמד את הילדים – איך מכשירים את המורים ואיך מתגמלים אותם
- איך מנוהל התקציב השני בגודלו של מדינת ישראל אחרי משרד הבטחון.
“בהינתן רמת החינוך שמקבלים אוכלוסיות מאוד גדולות בישראל, אני מאוד מודאג מהיכולת שלנו כמדינה להחזיק משק מודרני, תחרותי, משק ברמת העולם הראשון, בעוד דור או שניים. הדבר עלול להוביל לסיכון קיומי כי ללא משק עולם ראשון לא נוכל להחזיק צבא של עולם ראשון ומה שמתפתח כאן בשכונה לא מבשר טובות למדינה שלא תוכל להגן על עצמה, בלי אפילו לנקוט בעמדה ימנית או שמאלית.”
האם כבר מאוחר לעצור את התהליך?
“הכל בידינו אנחנו לא חייבים להגיע למצב הזה. הילדים כבר נולדו. יש לנו אוניברסיטאות מהשורה הראשונה, כל הידע שאנחנו צריכים להעביר לילדים עדיין נמצא בישראל (גם זה לא מובטח לנו לנצח, ע”ע בריחת מוחות) צריכים לפתוח את השערים בין האקדמיה למערכת החינוך ולוודא שהידע האדיר הזה יגיע לכל הילדים בארץ.”
הידען: אתה מוכן להרחיב על שלושת האיומים?
“באשר לשאלה מה מלמדים את הילדים: לגבי הילדים החרדים אנחנו לא שמים על השולחן מה שהילדים צריכים ללמוד במדינה מתוקנת וזה לא סביר. מדינה מודרנית מכריחה הורים לשלוח את הילדים לבית הספר. יש חוק חינוך חובה בכל מדינה מערבית וגם אצלנו. אבל בניגוד אלנו, כל מדינה מערבית אחרת אומרת מה הילדים צריכים ללמוד. יש תוכנית ליבה שמגדירה מה חובה שהילד יקבל ואצלנו כל מגזר עושה כרצונו. כדי שלילדים תהיה אפשרות לבחור כשיגדלו הם צריכים לקבל חינוך כשהם קטנים. זו זכותם ואנחנו כמדינה מפקירים את הילדים.”
באשר לסוגיית הכשרת המורים – רוב המורים מגיעים ממכללות להוראה. יש כשני תריסר מכללות כאלה, שתנאי הקבלה לכל אחת מהן הללו נמוכים לתנאי הקבלה של כמעט כל חוג אוניברסיטאי. יש אנשים מוכשרים מאוד שהיו יכולים להתקבל לכל פקולטה שמבחינה אידאולוגית רוצים להיות מורים וזה פנטסטי, אבל הם לא הרוב. הרוב הם כאלה שלא מצליחים להיכנס לאוניברסיטה אבל אנחנו מפקידים בידיהם את הילדים שלנו בתקווה שהם יוכלו להביא אותם לרמה האוניברסיטאית. זה לא מתקבל על הדעת.”
הסוגיה השלישית: “אנחנו צריכים לחשוב מחדש איך כל העסק הזה עובד. קודם כל חייבים שקיפות תקציבית, אין לנו בכלל מושג כמה אנחנו מוציאים על תלמיד במערכת החרדית לעומת המערכת הערבית לעומת המערכת הממלכתית דתית לעומת המערכת הממלכתית. זה א.ב. כמה כסף הולך, על מי. דוגמה אחרת – חסרים לנו מורים בתחומים מסוימים – מתמטיקה, פיסיקה אנגלית. אם אנחנו רוצים מורים טובים בתחומים הללו נצטרך להתחרות מול החלופות שיש למורים הללו – הסקטור הפרטי. נצטרך לשלם להם בהתאם שכר תחרתי וגם לדרוש תנאי עבודה תחרותיים אבל כרגע יש לנו מערכת מאוד מקובעת והדבר לא ממש מתאפשר. אלה פשוט כמה דוגמאות כאן לכמה דברים שאנחנו צריכים לעשות.”
הידען: אתה אומר זאת שנים, ואף אחד לא שומע, כיצד ניתן לשנות זאת?
“אני מתריע במשך שנים, והדברים הובילו לוועדת דוברת שיצאה עם המלצות משמעותיות לרפורמה מערכתית של מערכת החינוך. הבעיה היא לא בכך שאנחנו לא יודעים מה צריך לעשות. צריכים גם רצון פוליטי לעשות את זה, ואנחנו במידה מסוימת על זמן שאול. יש לנו עדיין חלון הזדמנויות. אפשר היום למצוא רוב בכנסת לשנות את כל עתיד המדינה ואולי גם בכנסת הבאה, אבל השינויים הדמוגרפיים הם כאלה שתהיה באיזשהו מקום נגיע לנקודת אל חזור דמוגרפית-דמוקרטית. אם אנחנו עוברים את הנקודה הזו זה נגמר. השמים לא יפלו למחרת, הם יפלו אחר כך. כמה שקשה היום לבצע את הדברים שכולנו יודעים שצריך לעשות יהיה בלתי אפשרי באיזשהו שלב.”
“יש לנו אוניברסיטאות מהשורה הראשונה אבל יש לנו בריחת מוחות שאין לנו אח ורע, השאלה לא רק כמה ילדים נולדים בכל קבוצה אלא כמה אנחנו מגלחים מלמעלה מהאנשים שאנחנו הכי זקוקים להם. יש לנו את הידע, כסף זורם לישראל, גם כהשקעות ישירות וגם כהון סיכון אנחנו אחד המובילים בעולם. זו לא צדקה , זה מגיע לנו כי אנחנו טובים ממש. יש לנו ידע, כסף, יכולת בכנסת לשנות כיוון צריך רק למצוא את הנכונות לעשות זאת.”
באותו הנושא באתר הידען:
- מדינה רדופת שדים ל”ה: מדינת ישראל תהפוך למדינה ברמה נמוכה אפילו מזו של העולם השלישי
- מרכז טאוב: שיעור אי-התעסוקה בקרב גברים חרדים גדל ב-200% בשלושה עשורים
- ד”ר דן בן-דוד: אסור לנו להרשות שיעור כה גדול של בורים ומאמינים באמונות הבל
- פרופ’ ארנון סופר במחקר דמוגראפי חדש: מדינת ישראל בדרך להפוך למדינה דתית
לפרק הקודם בסדרה “מדינה רדופת שדים”: מדינה רדופת שדים מ’ – נגיד שפלוטו בניגוד, מה זה אומר על שער הריבית?”
11 תגובות
כרגיל השמאל-הסוציאליסטי (הכלכלי לא המדיני) יוצר בעיות ואז מנתח למה הן קיימות.
ה”בעיה הדמוגרפית” נוצרה בגלל מדיניות קצבאות. בעיה זו הולכת ונעלמת מאז השינוי בקצבאות הילדים ב2003.
ראו למשל את הגידול האפסי של המגזר הערבי בבתי הספר היסודיים 4% ( ילידי 2007-2013) לעומת חטיבה עליונה 21% (ילידי 1998-2004).
לעומת זאת המגזר החילוני מתאושש – 2% בחטיבה עליונה ו 9% אחוז ביסודי – הדבר תואם ממצאים ממקורות אחרים על עליה ביילודה החילונית.
העמודה החרדית נראית מוזר כי חסרה חטיבת הביניים – לאור מגמות היילודה בערים חרדיות ( ירידה מובהקת מאז 2003) כנראה שערבבו את החינוך היסודי עם החטיבה כדי להסתיר את הירידה בגידול.
כבר הפנתי בעבר לנתונים של הלמ”ס ולדוחות של בן דוד עצמו שמראים שהמגמה התהפכה והנתונים מתארים את הבעיות של העבר.
מאז הקיצוץ בקצבאות שיעור ההשתתפות של חרדים בשוק בעבודה במגמת עליה.
לא צריך להכריח לימודי ליבה אלא לקצץ קצבאות השלמת הכנסה ואז יותר אנשים ילכו לעבוד.
כבר כיום יש הרבה יותר מסלולי הכשרה אקדמאיים לחרדים הכוללים מחשבים, אנגלית ומתמטיקה.
כי כאשר אנשים יוצאים לפרנס הם מגלים את חשיבות ההשכלה הכללית.
ניתן לראות את העליה בשיעור המועסקים מנתוני בנק ישראל:
http://www.boi.org.il/he/DataAndStatistics/Pages/SeriesGraph.aspx?SeriesCode=EM_R.A&DateStart=01/12/1995&DateEnd=31/12/2012&Level=4&Sid=22
מאז שהפחיתו את הקצבאות ב2002-2003 יש עליה עקבית (למעט 2008) באחוז המועסקים מסך כל האנשים בגיל העבודה.
המחסור במורים לאנגלית ומתמטיקה נגרם ע”י הגישה הסוציאליסטית של הסתדרות המורים וארגון המורים שמייצרים תמריצים לותק על חשבון איכות.
מורה גרוע עם 20 שנה ותק במקצוע פחות חשוב ויותר קל להוראה מרויח יותר ממורה מעולה למקצוע מבוקש עם 5 שנים נסיון.
רוצים מערכת חינוך מעולה ? אפשרו שכר דיפרנציאלי למורים ותחרות בין בתי הספר. היום התלמידים הם לקוחות שבויים לפי כתובת המגורים. איפה שיש לקוחות שבויים למספק השירות (בית הספר) אין שום סיבה להשתפר.
בהקשר לדמוגרפיה אני מצטט תגובה קודמת שלי שהתפרסמה במקור במדינה רדופת שדים ל”ה:
https://www.hayadan.org.il/israel-to-become-third-world-281112/comment-page-2/#comments
נתחיל מהמדד שקל לבדוק בלידה יחס יהודים ערבים:
http://www.cbs.gov.il/www/yarhon/c1_h.htm
בשנת 2000 בערך 30% מהיילודים היו ערבים ב2011 קצת פחות מ24%
לידות ל1000 ירדו מ 35 ל25 לעומת עליה בקרב היהודים.מאחר שיש מאזן הגירה חיובי של כ10000 יהודים בשנה זה מקזז את העובדה שליהודים יש כ 20 לידות ל1000.
חיזוק לכך אפשר למצוא במאמר של מכון טאוב
http://taubcenter.org.il/tauborgilwp/wp-content/uploads/C1-Education-Blass-Heb.pdf
בפרק על גני ילדים (השפעה מ2003-2004 ניכרת רק בגני הילדים כי במאמר נתונים עד 2010)
הפרק הרלוונטי
הדמוגרפיה בגני הילדים כמגמה המבשרת את ההתפתחות הכללית
לגבי חרדים קשה יותר למצוא נתונים. נתבסס על אותו פרק במאמר של מכון טאוב :
בתרשים 7 רואים שבין 2000 ל2005 החינוך הממלכתי צנח מ43 ל 37 אחוזים ואילו ב2010 הוא נשאר 37% מגמה דומה בממלכתי דתי. מדובר על ילדים בני 3-5 ז”א ששינוי ב2003 מתחיל להשפיע ב2006-2008 ולכן במאמר רואים את זה בנתוני 2010.
בנוסף במקום אחר שאין לי כרגע את הלינק אפשר לראות ששיעור ההשתתפות של חרדים בשוק העבודה במגמת עליה. בנוסף בשנים האחרונות נפתחו הרבה מסלולים לאקדמאים חרדים. שינוי קטן בקצבאות שינוי גדול בחברה.
אם יקטינו גם את הבטחת הכנסה תראה שינוי גדול עוד יותר.
תשובה קצת ארוכה, אני מקווה שממצה.
מי שלא יכול למצוא משהו שגוי בדברי פשוט מייעץ לאחרים להתעלם מהם – מה גם שהם חשפו סילופים בדבריו
יש מי שאצלו אמירת האמת בדבר הדת חושפת את הג’ננה שתמיד קיימת ברקע
גילגמש
אתה צודק בטענה שלך שמערכת החינוך הממלכתית חילונית היא בחלקה מאכזבת לכן חלק מהתלמידים נוטש אותה.
לפי הטבלאות הנטישה העיקרית היא בשלב של החטיבה העליונה, זו הסיבה שבגללה יש ירידה במספר הלומדים בחטיבה העליונה בחינוך הממלכתי חילוני. אי אפשר להסביר את הירידה הזו במונחים של ירידה דמוגרפית, שהרי דווקא בשנים האחרונות יש עליה דמוגרפית גם במיגזר היהודי החילוני. ההסבר שהצגת (דהיינו תלמידים מעדיפים לימוד מחוץ למערכת הזו, למשל בתי ספר אקסטרניים) מאוד אפשרי. אני העלתי גם הסבר אפשרי נוסף והוא שתלמידים שנוטשים את החינוך החילוני ממלכתי הולכים בחלקם למערכת הממלכתית דתית כי שם איכות הלימודים לא מדורדרת כמו בחינוך הממלכתי חילוני. אל תתרשם משונאי דת כמו מ-י-כ-א-ל אצלו הזכרת חינוך דתי מביאה לו את הג’ננה.
גילגמש:
אולי אתה אדם של מכינות והשלמת בגרויות אבל רוב האנשים מסתדרים בלי זה (אין להם ברירה).
אתה רוצה שימשיכו לבזבז כסף על האילוף החרדי ולא ישקיעו את הכסף במערכת החינוך (ויאפשרו לאנשים נוספים להסתדר בלי מכינות והשלמת בגרויות?
ובנושא קיפוח – כנראה שמעבר לכל הקיפוח הנהוג החליטו להכין במיוחד בשבילך דוגמה חדשה:
http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2092075
אנחנו מדינה של מכינות והשלמת בגרויות , ממילא אף אחד לא מתחנך במערכת החינוך כבר שנים. מה יש לך ללמד את החרדים ליבה? אנגלית לא למדים בלי סביבה אנגלית(מוזיקה ,סרטים וכו’) וחשבון במילא הם לא ילמדו ברמה שתהיה לזה שימושיות מקצועית ותכלס האדם הממוצע יכול להסתפק בלדעת את לוח הכפל ואם הוא צריך ללמוד יותר מזה אפשר להשלים. לגבי הערבים, לא הבאת שום נתון על קיפוח של המדינה, האם מורה מקבל פחות משכורת? האם יש פחות בתי ספר/כיתות ביחס לכמות תלמידים? ברור לי שיש מקרים של אפליה אבל גם ברור לי שיש מקרים של אפליה נגד חרדים וייתכן שעיקר הבעיה היא התרבות של המגזר כמו עם החרדים שבסך הכל מדובר בדבר שהרשויות מפחדות לפקח עליו ולכן יש בלאגן.
אנשים לא שולחים את ילדיהם לבית הספר כדי שילמדו באופן מסודר….שקרים
יש מי שמטיל ספק רק בדברים אמיתיים.
שימו לב שהילדים שיהיו במערכת החינוך עד 2019 כבר נולדו כולם ואפשר לדעת בדיוק באיזו מערכת חינוך ילמדו
למעשה, סביר להניח שזו עוד תחזית אופטימית. כי בהינתן רמת המשכורות שמקבלות אוכלוסיות נרחבות בעודן נדרשות לממן יוקר מחייה של אירופה ומחירי דיור של לונדון ואוכלוסיות שמסרבות לעבוד, המשכילים החילוניים יהיו הראשונים לעזוב, ואז באמת לא נוכל להחזיק משק וצבא של עולם ראשון.
פרופגנדה. מציגים השערות מספריות לגבי המצב בעתיד (שנת 2019) ובונים מסקנות מרחיקות על גבי ההשערות הדמיוניות.
כמו כן, אני מניח שחלק גדול מתלמידי הממלכתיים החילוניים עובר לבתי ספר דתיים ממלכתיים כי שם הלימודים יותר מסודרים, לא בגלל שהם נהיים דתיים. בארצות רבות בעולם הנוצרי יש הורים שמעדיפים לשלוח ללמוד בבתי ספר נוצרים אם בתי הספר החילוניים הם באיכות ירודה.
כמובן שכל המספרים בטבלאות הללו מניחות שמה שהיה בעבר הוא זה שיהיה בעתיד. אולם ברור גם שמניעת תקציב מבתי ספר שאינם מלמדים נושאים בסיסיים (אותם יש להרחיב כל שנה), תדחוף תלמידים רבים יותר חזרה לחינוך הממלכתי.
לגבי החינוך במגזר הערבי : לא ברור לי היכן הטענה. אם הם מוכנים ללמד על פי תכנית של משרד החינוך (כנראה שכן), ואם הערבים רוצים ללמוד (כנראה שכן), אז כל מה שצריך הוא שיממנו כל תלמיד שם בדיוק באותו סכום כמו בחיפה או בחדרה, ויקפידו גם שם לשפר רמת המורים.
מסקנה : אין כנראה בעיה חריפה במערכת החינוך המקצועית. יש בעיה פוליטית חריפה של פוליטיקאים שהעתיד לא אומר להם דבר.