רבות נכתב על היתרון הכלכלי בשמירה על הטבע ועל הסביבה הטבעית, רבות גם נכתב על הדרך הבזבזנית בה מושמדים הכרישים, בזבזנית, שכן ברוב המקרים הכרישים שנידוגים נזרקים לים אחרי שסנפיריהם נכרתים
רבות נכתב על היתרון הכלכלי בשמירה על הטבע ועל הסביבה הטבעית, רבות גם נכתב על הדרך הבזבזנית בה מושמדים הכרישים. בזבזנית, שכן ברוב המקרים הכרישים שנידוגים נזרקים לים אחרי שסנפיריהם נכרתים. הדייג האכזרי והבזבזני מונע מאמונות טפלות ומסורות מטופשות על התכונות הבריאותיות שיש למרק שעשוי מסנפירי הכרישים.
73 מיליון כרישים נידוגים/מושמדים כל שנה בעיקר בעבור סנפיריהם, נזכיר לקוראים כי החומר שמשמש למרק הוא …. סחוס, אפילו “שף” ידוע של מסעדה סינית בסאן-פרנסיסקו אומר כי: “ניתן להחליף את סנפירי הכריש בכל חומר עמילני אחר שכן הטעם המיוחד מתקבל מהרוטב.
כלומר ניתן להחליף את הבסיס ל”מעדן הפלאי” בסחוס כל שהוא ממקור אחר, האמונה/מסורת גורמת להשמדת מיליוני כרישים בעולם כולו. הכריש מהווה טורף-על במערכת הימית וההשפעה השלילית על הסביבה כאשר טורף-על מוצא ממנה כבר נידונה בעבר
אחת המדינות (מדינת אי) הראשונות שזיהו את הסכנה הסביבתית ומתוך כך הסכנה הכלכלית, מדינה שרשויותיה הבינו את חוסר ההיגיון בהשמדת הכרישים מחד, ומאידך את היתרון העצום שיש בהגנה עליהם הייתה מדינת האי פלאו, Palau first country in the world to proclaim a shark sanctuary, ששוכן באוקינוס השקט.
ב 2009 הכריז נשיא האי על המים הטריטוריאלים של פלאו “מקלט כרישים במים שסביב האי” ועל הכרישים כ”דג מוגן”, ההכרזה היתה בפניה לאו”ם, מאז הצטרפו ליזמה האוואי, גואם ומריאנה-הצפונית. רשויות איי-מארשל אסרו על דייג, מכירה ו/או החזקה של סנפירי כרישים.
כלומר דווקא מדינות איים זעירות הבינו את האיוולת שבדייג האכזרי ואת היתרון הסביבתי והכלכלי בשמירה והגנה על הכרישים. במאמר מוסגר נזכיר כי אצלנו הכריש הוא דג מוגן שאסור בדייג.
כרישים ש”מבקרים” בשוניות שסביב האיים מחוללים הכנסה עצומה על פי המכון למדעי הים באוניברסיטת מערב אוסטרליה (להלן א.מ.ס.) Australian Institute of Marine Science University of Western Australia. כריש אחד שחי כ 10 שנים יחולל הכנסה של 2 מיליון דולר לקופת האי.
מהניתוח שמכמת את התועלת הכלכלית של “תעשיית” הצלילות שבאי עולה כי הרווח שמחולל כריש חי שווה מאות מונים מהרווח מדייג כרישים, המחקר מוקד סביב כ-100 כרישים שמבקרים בקביעות חמישה אתרי צלילה, במחקר לא נספרו כרישים שאינם “מבקרים קבועים” במימי האי,
אריק סאלא Enric Sala ביולוג ימי שהשתתף במחקר קובע כי : הפנמה של המידע המדעי על הצורך בשמירה על הכרישים תהיה ברורה והגיונית לתושבים כאשר יבינו את היתרון הכלכלי שיש בשימור לעומת דייג. שכן דייג כריש שווה לשחיטת אווזה שמטילה ביצי זהב.
הסקר של א.מ.ס. הראה כי הערך השנתי של כריש אחד שמבקר את השונית שווה ל 179 אלף דולרים, או כ 2 מיליון דולרים לאורך כל חייו.
צלילות לצפייה בכרישים מכניסה לרשויות האי כ-18מיליון דולרים כל שנה. סך המשכורות המשולמות ע”י מפעילי הצלילות לכרישים כמיליון דולרים, סך המיסים המשולמים לרשויות כל שנה מהכנסות הצלילות מהווים 14% מהכנסות המדינה (פלאו) ממיסים.
יושב ראש “שימור הכרישים העולמי” Global Shark Conservation אומר כי תיירות לצפיה בכרישים מהווה מנוע כלכלי בעל חשיבות עליונה. דייג פראי של הכרישים גורם לפגיעה אנושה בסביבה הימית ובכלכלה, הסקר של א.מ.ס מראה כי השמירה וההגנה על אוכלוסית הכרישים מהווה יוזמה כלכלית בעלת ערך מוסף גבוה בהרבה מהשמדתם, שיש לקוות כי הסקר ישכנע ויחייב ארצות נוספות לאמץ מדיניות של שמירה על הסביבה הימית בכלל ועל כרישים בפרט, מדיניות שתשתלם כלכלית,
שכבר נאמר כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית,תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.
14 תגובות
דר. רוזנטל
“הטורפים בכלל , טורפי העל בפרט ובינהם הכרישים
תורמים לאיזון ע’י הוצאת /טריפת הפרטים הפחות כשירים:
הוצאה שמשפרת את בריאות אוכלוסית הנטרפים ,
אוכלוסיה בריאה היא אוכלוסיה בעלת כישורי שרידות ,
אוכלוסיות של חיות /דגים בריאות מתחזקות סביבה בריאה,”
– בהחלט עונה על שאלתי. תודה.
ל ר. ח רפאי.ם
התשובות לשאלותיך מובאות ברשימות רבות שחלקן באתר,
כדי לתמצת :
סביבה בריאה היא סביבה בה מתקיים איזון
בין כל הגורמים והמשאבים הטבעיים
– צמחים , אוכלי צמחים וטורפים,
הטורפים בכלל , טורפי העל בפרט ובינהם הכרישים
תורמים לאיזון ע’י הוצאת /טריפת הפרטים הפחות כשירים:
הוצאה שמשפרת את בריאות אוכלוסית הנטרפים ,
אוכלוסיה בריאה היא אוכלוסיה בעלת כישורי שרידות ,
אוכלוסיות של חיות /דגים בריאות מתחזקות סביבה בריאה,
כלומר הכרישים תורמים לאיזון ולבריאות הסביבה הימית,
זאת כמובן רק כאשר ה”תרומה” השלילית של
הגורם האנושי מנוטרלת .
רון.פ
תראה, אנסח את השאלה ששאלתי באופן שונה (למרות שאני חושב שהניסוח הראשון מספיק ברור):
לבני אדם השפעה חיובית ושלילית על הסביבה (כמו לכל שאר בעלי החיים).
אם נתייחס (לצורך הדיון) רק ל’ההשפעה החיובית’ שיש לאדם על הסביבה ונגדיר את ההשפעה החיובית בתור- “תרומה לסביבה”, ניתן יהיה לומר: שהאדם תורם לסביבתו בכך שהוא משמר חיות בסכנת הכחדה. או שהאדם יודע לרפא מחלות…
אם נתייחס לא לבני האדם אלא לכרישים- מה תהיה תרומתם לסביבה הטבעית שלהם?
(שים לב: השאלה היא לא ‘מה יקרה אם נוציא את הטורפי-על מהמשוואה’ או ‘מה יקרה אם נוציא את האדם מהמשוואה’- הרי ברור שאם נוציא את טורפי העל מהמשוואה אז טורפים יותר קטנים ישתלטו על הסביבה. בדיוק כמו שיקרה אם נוציא את האדם מהמשוואה, או אם נוציא את הדינוזאורים מהמשוואה).
ר.ח שאלה בהחלט במקום, אבל אל תהיה עצלן.
תחפש בעצמך…
אני מצטט: “הכריש מהווה טורף-על במערכת הימית וההשפעה השלילית על הסביבה כאשר טורף-על מוצא ממנה כבר נידונה בעבר”.
ברגע שאתה מוציא טורף-על מהמשוואה פרטים אחרים יתפסו את מקומו לטוב ולרע, את זאת לא נדע 🙂
מגיב 9
לא. זה לא מסביר שום דבר שקשור בשאלה ששאלתי.
אתה מביא קישור למאמר שמספר על כך שטורפי-העל עושים פחות נזק לבני אדם (בעיקר) מאשר טורפים קטנים.
אם אתה רוצה להגיד שהתרומה של הכרישים לסביבה שלהם היא: ‘גרימת פחות נזק כלכלי וחקלאי’ אז זה לא תשובה לשאלה ששאלתי.
אם אתה לא הבנת את השאלה אז עדיף שלא היית עונה, כי אתה מבלבל קוראים תמימים אחרים.
אני שוב חוזר על השאלה: מה התרומה של הכרישים לסביבה הטבעית שלהם?
(למגיבים כמו ‘אסף’ או מגיב מס’ 9: הסביבה הטבעית של הכרישים היא לא הסביבה שבה נמצאים בני האדם!).
אולי זה יסביר לך
https://www.hayadan.org.il/super-preditors-missing-2211099/
מגיב 5
כתבת “כרישים הם טורפי-העל בסביבתם..” – ואם לסביבה שלהם נכנס לוויתן קטלן (אורקה)? גם אז הכריש יצוד? או שהוא יהפוך לניצוד?
אם נניח שבראש שרשרת המזון נמצא האדם -שיכול להרוג אריה ולאכול אותו- מה זה אומר על האריה שיכול לטרוף בן אדם?
אותו הדבר עם הכרישים- הם יכולים לאכול הרבה חיות אחרות (כולל עוף- בתנאי שתזרוק אותו לסביבה שבה נמצא הכריש) אבל גם את הכרישים אוכלים, וגם אוכלים את אלא שאוכלים את הכרישים.
מכאן – שאימרתך בקשר ל’תרומה’ של הכרישים לסביבה- היא שוות ערך ל’תרומה’ של כל בעלי חיים אחרים ש’אוכלים’. כלומר, מה שאתה בעצם אומר זה ש’אם בני האדם אוכלים אז הם תורמים לסביבה שלהם’. בעצם בתשובתך תרמת שום דבר לדיון.
זה ברור שהכרישים יכולים להיות מועילים לבני האדם. כמו שכתוב במאמר- אפשר לעשות על גביהם כסף.
אבל כסף אפשר לעשות כמעט מכל דבר.
מה ששאלתי זה: מה התרומה של הכרישים לסביבה (הטבעית) שלהם?
אולי הפיתרון הוא לדוג יותר מתפריט הכרישים וכך להגיע לאיזון מבלי לפגוע במסורות אכזריות.
מגיב מס’ 5
בסביבה בריאה וטבעית – מגיב מס 3 (שתגובתו נמחקה) היה “נמחק”.
אבי בליזובסקי
יש אפשרות שתחסום את מגיב מס 5 שעובר על תקנון האתר ומתחזה לד”ר אסף רוזנטל?
לעמי
במקומות רבים הפכו ציידים לפקחים , חוטבי עצים לשומרי יער, ציידי לוויתנים למובילי תיירים
לתצפיות בלוויתנים וכך הלאה וכך כולם תושבים ומבקרים מרוויחים .
ל ר.ח .
כרישים הם טורפי-העל בסביבתם וככאלה שומרים על סביבה בריאה ע’י “דילול” כל מה
שנכלל בתפריטם ,
דר. רוזנטל
לא הבנתי מה התרומה של הכרישים לסביבה שלהם, אשמח אם תוכל להבהיר.
ל-3
נאמר על ידי כל מי שלא רוצה שיצורים כמוך יפגעו בסביבה.
יש לי רעיון כריש.
לאור האמור : “…אפילו “שף” ידוע של מסעדה סינית בסאן-פרנסיסקו אומר כי:
“ניתן להחליף את סנפירי הכריש בכל חומר עמילני אחר שכן הטעם המיוחד מתקבל מהרוטב”.
הרי שניתן לייצר סנפירי כריש מלאכותיים מעמילני מאכל תעשייתיים ולמכור אותם כחומר
גלם למרק כרישים,בערך כמו שמייצרים ומוכרים אבקת מרק מעמילן מלאכותי כאילו היה מרק
עוף. זה יכול להפוך את מרק הכרישים ללהיט עולמי וגם יציל את הכרישים מהשמדה.
אני לא לוקח אחוזים מהרווחים.
אחד מהכרישים עבד בשביל המוסד ועשה נזק לתיירות בסיניי.
כתבה יפה! אני מבין ממנה דבר חשוב: יש להפריש מענף תיירות צלילות הכרישים לטובת שכנוע דיגיי כרישים שלא לדוג אותם. כסף הוא כסף והדייג צריך לאכול, כי העסק שלו הוא דייג ולא תיירות צלילות כרישים. אז אם כריש חי שווה 2 מליון דולר לתירות וזוג סנפירים שווים מאה דולר לדייג, הרי שאפשר לסגור את הבעיה הזו בכסף קטן.