שלושה בוגרים טריים של הפרויקט, העלו את תרומתה של ד”ר אנה הלר, שיזמה את בניית לוויין התלמידים
“הננו לוויין הישראלי הראשון עובד באופן מושלם”, כך אמר הערב מידד פריינטא, מידד פריינטא, מנכ”ל חברת ספייסיאליסט – מהנדס המערכת של דוכיפת 1, מיד לכשהגיעו אותות הטלמטריה הראשונים מהלוויין, בסביבות השעה 23:55,
פריינטא ומומחים נוספים מחברת ספייסיאליסט, התעשיה האווירית וכמובן מהמרכז למדעים עצמו לימדו את התלמידים את הכישורים הדרושים לבניית הלוויין וליוו את התהליך עד לשיגור המוצלח.
בראיון לאתר הידען במהלך אירוע מיוחד לרגל השיגור שהתקיים במרכז למדעים בהרצליה בהשתתפות תלמידים, הורים, מורים, בכירים בתעשיית החלל וכן ראש עיריית הרצליה משה פדלון וראש הוועדה לתחום החלל במועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו”פ) פרופ’ חיים אשד.
“כל המדדים שקיבלנו מהלוויין במעברו הראשון מעידים על פעילות תקינה, הפאנלים הסולאריים, האנטנות נפרשו, אנחנו שומעים אותו חזק. השלב הבא הוא In Orbit Testing. בשבוע הקרוב נבצע בדיקות כדי לראות שאכן כל המערכות פועלות כפי שציפינו, ואם אכן המבדקים הללו יעברו בהצלחה נכניס אותו לפעילות מבצעית גם למשימות חילוץ והצלה וגם כתחנת ממסר לרדיו חובבים.”
כיצד בדיוק ניתן יהיה להשתמש בלוויין לחילוץ והצלה?
“יש צורך במשדר ייעודי שנקרא (APRS (Automatic Packet Reporting System, שטיילים קונים לפני נסיעה לאיזורים שאין בהם כיסוי סלולארי – ג’ונגלים, יערות, מדבריות. בעוד שבוע כשאנחנו נהיה מבצעיים כל מי שירצה להצטרף לרשת החירום וההצלה ידע באיזה תדר אנחנו עובדים איזה סוג הודעות אנחנו יודעים לקלוט וכיוב’.”
אחד האורחים באירוע השיגור היה יונתן ויינטראוב, אחד משלושת השותפים לייסוד מיזם SpaceIL והמוביל הטכני של הפרויקט שמתכנן לשגר חללית שתנחת על הירח במסגרת תחרות גוגל לונר איקס פרייז ולהשתמש בתחרות זו כאמצעי לעידוד לימודי מתמטיקה ומדעים. מסתבר שבגלגוליו הרבים של הלווין ששוגר הלילה, גם לויינטראוב, כיום בן 27 היה חלק: “הייתי תלמיד של אנה הלר כשהתוכנית התחילה, הייתי מדור המייסדים. הפיתוחים של הלווין כללו כמה דורות. בתחילה עבדתי על בקרת ההכוון של הלווין ועל הנדסת מערכת ולפני מספר שנים חזרתי ללמד כאן כמדריך כך שיצא לי להדריך את הדורות הבאים בכל הדיסציפלינות. אני גאה לראות את התוכנית הזו מגיעה לשיגור קצת יותר מעשור מאז התחילה.”
למה זה לקח הרבה זמן?
מדובר פה בתלמידי תיכון, מאמץ ארוך על פני הרבה שנים. אני חושב שזה השג יוצא דופן, אחד התיכונים הראשונים, הראשון בישראל ובאירופה שמעמיד כזה פרויקט, תמיד הפעם ראשונה יותר קשה ונקווה שיהיו עוד מספר רב של לווינים בשנים הקרובות.”
“מהחוויה שהיתה לי כשלימדתי פה, אני רואה שהרבה יותר קל לתלמידים להתחבר להנדסה ולמדעים כשיש להם הבנה מה עושים עם זה, כלומר כשיש משהו אינטואיטיבי. לווין יכול לספק את התמריץ הקונקרטי. אחד התלמידים שהיה לי פה למד ארבע יחידות מתמטיקה ולא התכוון לעשות בגרות בפיסיקה ובמהלך הפרויקט הוא רצה לחקור בכיוון מסויים של המערכת, הסברתי לו שכדי להתקדם במה שהוא רוצה הוא צריך הבנה פיסיקלית של הבעיה ושנה לאחר מכן הוא נרשם לבגרות בחמש יחידות מתמטיקה וחמש יחידות פיסיקה וסיים בהצלחה. מה שהיה חסר לו זו היתה ההבנה של מה עושים עם זה, ופרויקט כזה ופרויקטים כמהו וגם SpaceIL נהדרים בזכות התמריץ לילדים ללכת ללמוד מקצועות מדעיים שהם מקצועות יותר קשים ופחות מתגמלים בטווח המיידי.”
מה מצב פרויקט SpaceIL ?
פרויקט SPACEIL מתקדם לפי התכנון.ץ יש עדיין צורך להשלים התפתחויות טכניות. בקרוב אצלנו.
הבוגרים הטריים
בקהל גם נכחו כמה שסיימו את לימודיהם בשנה שעברה, ושלושה מהם, שהיום תורמים במסגרת שנת שירות, התראיינו לאתר הידען – שגיא בקאל, נמרוד דורון ולוקא סלירה, שלושתם בני 19.
בקאל: “הייתי בין האחראים על תחנת הקרקע. הקמנו אותה מאפס. המטרה שלנו היתה להקים תחנת קרקע שתפעל באופן אוטומטי, ללא מגע יד אדם, שהאנטנות יעקבו באופן אוטומטי אחרי הלווין, מכשירי קשר יקלטו באופן אוטומטי את השידור מהלוויין. במסגרת הלימודים עשינו קורס וקיבלנו רשיון חובבי רדיו כדי שנהיה מוסמכים מטעם משרד התקשורת לשדר ולקלוט את הלוויין.
נמרוד דורון, גם הוא חבר צוות התקשורת: “הייתי מנהל תחנת הקרקע, וביחד הקמנו פה את התחנה על כל המרכיבים מהאנטנות עד המחשבים, חלק מהמכשירים בנינו, חלק קנינו.”
לוקאס לירה: “הדבר החשוב ביותר שלמדנו פה היא עבודת צוות, זאת בנוסף להיבטים המקצועיים כגון חובבות רדיו, תקשורת, גלי רדיו, למדנו על לווינים. בגלל שהתחלנו בגיל צעיר יחסית – בכיתה ח’ למדנו על היקום, הפיסיקה, מערכת השמש זה הכניס אותנו לאווירה. זו היתה חוויה טובה ולא שוללים את האפשרות להמשיך בתום בעתיד.
שגיא דורון מבקש להודות לאנה הלר, העומדת בראש הפרויקט (ואשר שהתה עם כמה מהתלמידים באתר השיגור ברוסיה) בלי ההדרכה שלה, בלי העזרה והתמיכה, הליווי, כל הפרויקט הזה לא היה יוצא לפועל.
ומוסיף נמרוד בקאל: “היא אמרה שהיא תפסה אותנו בגלל שהיה לנו ברק בעיניים, לה היה ברק יותר גדול.”
4 תגובות
nachum זו אמורה להיות בדיחה ?
ניתן הייתי מדור המייסדים. // בתחיללה עבדתי// ופרויק כזה ופרויקטים כמהו // כדי שנינ מוסמכים –typos