סיקור מקיף

ישראלית ברשימת 50 החוקרים המובילים בעולם

גאווה ישראלית: ד”ר שולמית לבנברג מהטכניון נבחרה לרשימת 50 המדענים המובילים של כתב העת המדעי היוקרתי “סיינטיפיק אמריקן”. לבנברג נבחרה כ”מנהיגת מדע” בתחום הנדסת רקמות

ד”ר שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו רפואית בטכניון מופיעה כ”מנהיגת מדע” ברשימת ה-50 היוקרתית של המגזין “סיינטיפיק אמריקן” לשנת 2006. ברשימה זו מופיעים 50 המדענים המובילים, לדעת עורכי כתב העת החשוב, במדע וטכנולוגיה בשנה האחרונה. ד”ר לבנברג חוקרת במכון ראסל ברי לננו טכנולוגיה וחברה במרכז תאי הגזע של הטכניון.

הרשימה המלאה תופיע במהדורת דצמבר של כתב העת. “עיתוננו בחר את האירגונים או היחידים אשר מקדמים את המדע והטכנולוגיה ומניחים את היסודות לעתיד טוב יותר”, כתב עורך “סיינטיפיק אמריקן”, ג'ון רני. “בחירתם לרשימת ה-50 שלנו לא רק מעניקה להם את הכבוד הראוי, אלא גם מאירה את התחומים החשובים הנהנים מהישגיהם”.

לחברי מערכת העיתון מסייעת בבחירת ה-50 המובילים סוללת יועצים מדעיים חשובים. ברשימה מופיעים “מנהיגי מדע”, “מנהיגי עסקים” ו”מנהיגי קובעי מדיניות” של השנה. השנה מופיעים בה מדענים שהטביעו חותמם בתחומי הרובוטיקה, הגנטיקה, מחקר מחלת האלצהיימר וננו טכנולוגיה.

ד”ר לבנברג נבחרה כ”מנהיגת מדע” בתחום הנדסת רקמות. בשנת 2005 היא פירסמה מחקר משותף עם פרופסור רוברט לנגר מ-MIT, חתן פרס “הארווי” של הטכניון,

שהיווה פריצת דרך ביצירת חלקי רקמה אנושית. הם הצליחו לייצר רקמות באופן מלאכותי בשיטה המקרבת את המחקר למטרה הסופית – רקמות לשימושים רפואיים שונים, ביניהם תחליפי איברים שנפגעו. השיטה החדשה עשויה גם לספק תשובות בתחום הביולוגיה התאית וההתפתחותית. שנה לאחר מכן הצליחו החוקרים לראשונה ליצור במעבדה רקמת שריר עם רשת כלי דם. הודות לכך נמשכו לשתל כלי דם נוספים. על כך דיווח בזמנו המגזין היוקרתי Nature Biotechnology.

לגילוי יש השלכות חשובות על תחום הנדסת הרקמות. ד”ר שולמית לבנברג, ביחד עם קבוצת חוקרים מאוניברסיטת MIT בבוסטון, בראשות פרופסור רוברט לנגר, השתילה את השריר המהונדס בעכבר, וגילתה כי כלי הדם ברקמת השריר מושכים אליו כלי דם נוספים, וכך מסייעים בהישרדותו.

“יצירת כלי הדם בתוך הרקמה מסייעת לשמור על חיי הרקמה בעת צמיחתה, להביא להתפתחותה המסודרת ולאפשר, למעשה, משיכה מהירה של כלי דם נוספים אל הרקמה לאחר השתלתה”, הסבירה. “במאמרנו אנו מתארים החדרה של רשתות כלי דם לרקמת שריר מהונדסת, באמצעות מערכת תלת מימדית המכילה תאי גזע עובריים שהונחו על פיגום פולימרי מתכלה, מרובה נקבים”.

יצירת רשת כלי דם ברקמה מהונדסת במעבדה הוותה עד כה מכשול ביצירת רקמות עבות ומורכבות, כגון רקמת שריר. להערכת חוקרי הטכניון, בעתיד יהיה ניתן להשתמש בשיטתם ליצירת רקמות מהונדסות ולשפר את קליטתן בגוף האדם, עד כדי החלפת שרירים.
ב”רשימת ה-50″ היוקרתית מופיעים השנה גם סגן נשיא ארה”ב לשעבר ואיש איכות הסביבה אל גור, ואיל ההון וורן באפט אשר רכש באחרונה את חברת “ישקר” הישראלית. בעבר הופיעו בה מייסדי “גוגל”, לארי פייג' וסרגי ברין, חוקר תאי הגזע העובריים דוגלאס מלטון, חתן פרס נובל רודריק מקינון, יו”ר חברת “ג'נרל אלקטריק”, ג'פרי אימלט ויו”ר חברת “אפל”, סטיב ג'ובס.

כתב העת “סייטיפיק אמריקן” נוסד בשנת 1845 ומאז פירסמו בו את מאמריהם יותר ממאה חתני פרס נובל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.