מכתש מופרע וניזוק

 בדרך לשמורת הסרנגטי יכנסו המטיילים לשמורה לא פחות יפה, חשובה, מיוחדת ומענינת – מכתש נגורונגורו. שלא כמו שמורות אחרות שתדירות הביקורים בהן תלויה בעונות השנה. נגורונגורו מהיותו ״קדירה״ סגורה שהחיות בה ״קבועות״ מושך מבקרים כל עונות השנה. שטחו של המכתש שמושך מאות אלפי מטיילים במשך כל השנה קטן והתוצאה היא צפיפות מתמדת של כלי-רכב בכל שעות היום

לקראת עונת ההמלטות בשטחי הסרנגטי בטנזניה מתעצמת תנועת התיירות ומתגברת. החל מאמצע ינואר עד סוף פברואר ״יציפו״ אלפי מטיילים את השמורות שבצפון טנזניה, רובם בטיולים מאורגנים שנעים בכלי-רכב רבי-מינוע בקבוצות גדולות.

בדרך לשמורת הסרנגטי יכנסו המטיילים לשמורה לא פחות יפה, חשובה, מיוחדת ומענינת – מכתש נגורונגורו. שלא כמו שמורות אחרות שתדירות הביקורים בהן תלויה בעונות השנה. נגורונגורו מהיותו ״קדירה״ סגורה שהחיות בה ״קבועות״ מושך מבקרים כל עונות השנה. שטחו של המכתש שמושך מאות אלפי מטיילים במשך כל השנה קטן והתוצאה היא צפיפות מתמדת של כלי-רכב בכל שעות היום.

הדברים הגיעו לכך שתיירים מתלוננים על הצפיפות ועל כך שרואים יותר מכוניות מחיות. לדברי מנהל השמורה ד׳׳ר מגוני ( Dr Fred Manongi) ״אותם תיירים שרוצים לבקר בשמורה מתלוננים על ריבוי המכוניות והתיירים״, התלונה היא כי ריבוי המכוניות פוגע במראות הטבע והנוף, ואכן כל מי שטייל במזרח אפריקה מכיר את התופעה של זיהוי ארוע מיוחד ו״הדהירה המטורפת״ של עשרות מכוניות לעבר האירוע.23

עבור רוב המטיילים ״הדהירה״ מהווה מעין תוספת תבלין למראות הטבע, אבל יש מי שרואה את הפגיעה בסביבה. לדברי ד׳׳ר מגוני כדי לעשות להפחתת הצפיפות מסלולי הכניסה והיציאה הם חד-סתריים, יורדים למכתש ממערב ועולים בדרומו וכך מווסתת התנועה,

טוב ויפה? לא בטוח שכן הוויסות אמנם מונע ״פקקי-תנועה״ אבל אין בוויסות התנועה כדי למנוע את ההפרעה לחיות. אנחנו רגילים להתיחס לכך ש : ״החיות התרגלו למכוניות כאילו הן חלק מהטבע ולכן ההפרעה היא מזערית. ואולם אין הדבר כך. אפילו חיות גדולו כמו תאואים, אריות ופילים משנות את התנהגותן בנוכחות מכונית ועוד יותר בנוכחות שיירה של מכוניות,

די לראות איך זברות, גנו או צבאים מתרחקים מהדרכים בשעות ״המטוילות״, ולסרוגין איך אריות ״משתמשים״ במכוניות כמסתור לצורך צייד או כצל. כל מי שמבין את השטח יודע איך צבועים ונשרים מזהים את התקבצות מספר רב של מכוניות כסימן לטרף שכדאי לבדוק מקרוב. עד כדי כך גדולה ההפרעה שידוע כי ברדלסים שבאופן טבעי צדים בשעות הבוקר ואחר הצהרים שהן השעות הקרירות של היום, מופרעים ע׳׳י צפיפות מטיילים ומכוניות ולכן משנים הברדלסים את התנהגותם ועוברים לצייד בצהרי היום, בשעות בהן המטיילים חוזרים ללודג׳ים או לחניונים לארוחת הצהריים.

שעות בהן יש פחות מכוניות שיפחידו את הטרף ו״יסמנו״ לכולם היכן הוא מתרחש. אלא שאלה שעות בהן חם יותר והאור ישיר בוהק וללא צללים, תנאים שמקשים על הצייד ועל סיכויי הצלחתו.

ואם מתיחסים לנגורונגורו הקטן יחסית שהמטיילים בו נשארים לכל היום ובשעות הצהריים מתקבצים למס׳ חניונים לזמן קצר, הרי שההפרעה לחיות גדולה עוד יותר.

המכתש שגובה מצוקיו כ 600 מטר וקוטרו כ 16 ק”צ מהווה את האתר המוביל במספר המבקרים בטנזניה, על פי הערכות מבקרים בו כחצי מיליון אנשים כל שנה, כאשר בשיא העונה נכנסות למכתש 400 מכוניות כל יום.

על פי ד׳׳ר מגוני ״נגורונגורו נחשב לאחד משבעת האתרים בטנזניה שהוכרזו כאתרי מורשת. ״המכתש הוא אחד המקומות הבודדים בהם ניתן לראות את הקרנף צר השפה (״שחור״) בטבע, שכן במקומות אחרים הוא שמור במכלאות״, נוסף לכך ניתן לראות במכתש מגוון רחב של עופות ויונקים בפעילות יום-יומית וכמעט לאורך כל עונות השנה,

הנגורונגורו מהווה ללא ספק מוקד משיכה יחודי ומיוחד, יחודיות שהיא גם עקב-אכילס של המכתש, ונשאלת השאלה האם עושים די כדי לשמור על הסביבה הטבעית במכתש?

לפני שנים מספר שאלתי את מי שהיה אז מנהל השמורה האם נערך בה סקר כושר נשיאה, האם בודקים כמה מכוניות ואנשים שניתן להכניס למכתש ללא פגיעה משמעותית שכן כושר נשיאה של אתר יהיה כמעט תמיד פשרה בין הרצוןלבקרו לבין הצורך לשמרו. התשובה שקיבלת היתה שלילית, כלומר לא נערך סקר כושר נשיאה של אחד מאתרי הטבע החשובים באפריקה ובעולם, שכן להנהלה יש ענין לייצר הכנסות גבוהות ככל האפשר, כלומר לאפשר מספר מבקרים מרבי. השיקול העיקרי הוא ריבוי הכנסות,

במקומות אחרים יש ניסיונות לווסת את מספר המבקרים ע”י איסור בנית לודג׳ים, בארצות אפריקה הדרומית יש שמורות בהן הוויסות הוא ע”י לודג׳ים קטנים ויקרים. במכתש נגורונגורו אין לודג׳ים בתוך המכתש אבל יש רבים בשוליו, עכשיו שהמבקרים מתלוננים על ריבוי המכוניות אולי יש מקום לשקול את הגבלת מספר המבקרים למען הטבע שלמענו הוכרזה השמורה.