פוסי, שהרואנדים כינו אותה נייראמאצ’בלי (Nyiramachabelli) – שפירושו האישה שחיה לבדה על ההר מוכרת בכל העולם בשל המאבק ההירואי שלה לשמר, להגן ולחקור את גורילות ההרים
חייה של ד”ר דיאן פוסי (Dian fossey 16 בינואר 1932 סן פרנסיסקו – 26 בדצמבר 1985 רואנדה) היו מלאי אתגרים והצלחות. פוסי, שהרואנדים כינו אותה נייראמאצ’בלי (Nyiramachabelli) – שפירושו האישה שחיה לבדה על ההר מוכרת בכל העולם בשל המאבק ההירואי שלה לשמר, להגן ולחקור את גורילות ההרים.
כמייסדת קרן דיג’יט (שמאוחר יותר שונה שמה לקרן הגורילות הבינלאומית על שמה של דיאן פוסי), המחויבות הראשונית שלה לשימור חייות הבר, במיוחד של גורילות ההרים התבטאה בקריירה מרשימה שנמשכה על פני שני עשורים.
ההתעניינות הראשונית של פוסי בבעלי חיים וחלום הילדות שלה להיות וטרינרית הובילה אותה לקולג’ של סאן חוזה. שם שינתה את התמחולתה לרפואה תעסוקתית, ואולם, אהבתה לבעלי החיים מעולם לא דעכה ובו בזמן גם החלה להתעניין באפריקה. ב-1963 בשבתון קצר של שישה שבועות באפריקה פגשה פוסי את ד”ר לואיס ליקי, שדיבר על הדחיפות בצורך לחקור את קופי האדם הגדולים. תחת פיקוחו של ליקי הסכימה פוסי להתחיל במחקר שטח ארוך טווח של גורילות ההרים.
ב-1966 זכתה פוסי בתמיכת חברת נשיונל ג’יאוגרפיק וקרן האחים וילקי לתוכנית מחקר בקונגו (אז זאיר). בשל אי היציבות הפוליטית וההפיכות בזאיר עזבה פוסי את המדינה ועברה לרואנדה. ב-1967 היא ייסדה את מרכז המחקר קריסוקה בפארק הלאומי של הרי הגעש ברואנדה Parc National des Volcans השוכן בין שני הרי געש – קריסימבי ו-ויסוקה.
עוד בנושא באתר הידען:
במשך שנים רבות המשיכה פוסי במחקר מבסיסה בהרים בגובה של 3,000 מטרים מעל פני הים. היא נאבקה בפחד גבהים במדרונות תלולים והתמודדה עם מחלות, גשמים עזים, ציידים ללא רשיון ו’מכשפות’. ואולם המאמצים הלא נלאים שלה בהחזרת גורילות לטבע צלחו כאשר גורילה זכר בוגר שנתנה לו את השם פינטוס, נגע בידה. מחווה זו היתה המפגש המתועד הראשון למטרות שלום בין גורילה לאדם.
התצפיות והמחקר המעמיקים של גורילות ההרים על פני אלפי שעות הולידו תובנות ומידע חדשים לקהילה המדעית. המחויבות שלה גם הביאו אותה לזכות באמון מוחלט של גורילות ההרים שחקרה. למרות שדאגה אישית לכל גורילה, היא נקשרה במיוחד לגורילה זכר צעיר בשם דיג’יט. ב-1977 הופסק הקשר ביניהם באופן טרגי כאשר ציידים לא מורשים הרגו את הגורילה הצעיר. היא החלה במסע להעמדת הציידים לדין בעזרתם של כתבי עת ובראשם נשיונל ג’יאוגרפיק. כיסוי זה הביא את גורילות ההרים לאור הזרקורים העולמי. זמן קצר לאחר מותו של דיג’יט היא הקימה את הקרן הנושאת את שמו ואספה כספים להגנה על הגורילות.
ב-1983 פרסמה פוסי את ספרה “גורילות בערפל” המתאר את חייה ועבודתה בקריוסקה. הספר הפך לרב מכר עולמי. סרט המבוסס על הספר יצא לאקרנים ב-1988. הסרט, בו גילמה סיגורני וויבר את פוסי זכה להצלחה וסייע למשוך תשומת לב ציבורית לעבודתה של פוסי.
שנה לאחר מכן, פוסי נהרגה, קרוב לודאי בידי אותם ציידים לא חוקיים בקרון שלה בקריוסקה. שמה של קרן דיג’יט שונה לאחר מותה לקרן הגורילות הבינלאומית על שמה של דיאן פוסי. בשנים שחלפו מאז, המורשת שלה גדלה באמצעות תוכניות הקרן שמיועדים לשימור ולהגנה על הגורילות בבתי הגידול שלהם באפריקה.
הפוליטיקאי ואיש העסקים הרואנדי פרוטיי זיגירנייראזו, החשוד העיקרי בעיני הרואנדים מעולם לא הועמד לדין בפרשה. הוא היה אחד מהנאשמים בבית המשפט לפשעי מלחמה בהאג ברצח העם של בני שבט הטוטסי ברואנדה בידי אנשי ההוטו אך זוכה מחמת הספק לאחר שריצה שנה אחת במאסר.
תגובה אחת
לשימור חייות הבר// ההתעניינות הראשונית של פוסי בבעלי חיים וחלום הילדות שלה להיות וטרינרית הובילה אותה לקולג’ //שם שינתה את התמחולתה לרפואה –typos