ידענים: סביבה ואנרגיה

מאת 16 בנובמבר 2016 תגובה אחת

בשר מלאכותי שייוצר במעבדה יחסוך את סבלן של מיליארדי חיות משק, אבל האם הוא גם יפחית את הנטל הסביבתי של תעשיית הבשר?

הבשר המתורבת שהוצג ב-2013. האם הוא יציל את העולם? צילום: Maastricht University.

הבשר המתורבת שהוצג ב-2013. האם הוא יציל את העולם? צילום: Maastricht University.

מאת אסף בן נריה, זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

בשנים האחרונות הולך וצובר תאוצה הרעיון של גידול בשר במבחנה, אבל המחקר שהוביל ליישום הרעיון הזה החל כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת. החשיבות של פיתוח שכזה ברורה: בשר מלאכותי לא רק יבטל את הצורך בהריגתן של מיליארדי חיות משק מדי שנה, אלא גם ייצר מקור מזון בר-קיימא, שיכול להצעיד את האנושות קדימה ולהזין מיליארדי בני אדם (על פי הערכות, ב-2100 צפויים לחיות על כדור הארץ 11.2 מיליארד בני אדם – הרבה מאוד פיות להאכיל).

לא מכבר ביצעה חברת Memphis Meat האמריקאית מבחן טעימה לכדור הבשר המעבדתי הראשון (מחיר לק"ג – 40,000 דולר), זאת לאחר שבשנת 2013 הסתיים מבחן הטעימה של ההמבורגר הראשון שגודל במעבדה (מחיר ייצור ההמבורגר היה כ-325,000 אלף דולר).

איך זה עובד? גידול של רקמת שריר בתנאי מעבדה, מוצר שזכה לכינוי בשר מתורבת (מלשון תרבית) או "בשר נקי", מחקה את מנגנון ייצור השריר שמתרחש בגופם של בעלי החיים. תאי גזע שנלקחים מבעל החיים מתחלקים על פני מצע גידול ויוצרים חלבון דומה לזה שקיים בבשר. בעוד שעל הטעם אין חולקים בשלב זה – כנראה שיש לחוקרים עוד הרבה עבודה כדי להפוך את טעמו לדומה יותר לזה של בשר אמיתי – הרי שבנושא ההשלכות הסביבתיות של ייצור בשר מעבדה בקנה מידה תעשייתי נשמעים קולות לכאן ולשם.

חמישית מגזי החממה

ענף גידול המקנה לבשר הוא אחד המקורות המשמעותיים לשני גזי חממה "חזקים" במיוחד – מתאן וחמצן דו-חנקני. לגזים אלה "פוטנציאל" גבוה פי 25 ו-300 להאצת תהליך ההתחממות הגלובלית מאשר לגז החממה המוכר יותר – פחמן דו-חמצני.

ענף גידול הבשר הוא הגורם כיום ל-19-15 אחוז מכלל גזי החממה שמקורם מעשה ידי אדם. המקור לחלקם הגדול הוא דווקא הצרכים של בעלי החיים, שמכילים כמויות גבוהות של חנקן וזרחן. בנוסף, גידול המזון שמשמש להאכלת בעלי החיים מביא לפליטות של מזהמים, רובם בשל ייצור של חומרי הדברה ודשנים.

צריכת המים של ענף גידול הבשר מהווה לא פחות משמונה אחוזים מסך המים שבהם משתמש האדם. ואם לא  די בכך, לגללי בעלי החיים יש השפעה שלילית על השטחים העצומים הפתוחים המשמשים לרעייה. לפי דוחות שונים זבל זה מכיל, לבד מזרחן וחנקן, גם מתכות כבדות, ציאנידים, סולפידים ואמוניה, בנוסף לשורה ארוכה של חיידקים מחוללי מחלות.

עלייה בצריכת האנרגיה

הבשר המתורבת, שיש הצופים שתוך מספר שנים יהווה תחליף מקובל לבשר שאנו מכירים כיום, יגודל בתנאים סטריליים ובאופן תעשייתי מחוץ לגופם של בעלי החיים ויצמצם את כל אותם גורמי זיהום שכרוכים בגידול המקנה. עם זאת, יש לו גם צד שאינו ידידותי לסביבה – הוא צפוי להעלות את הדרישה לאנרגיה בשל הפיכת תהליך הגידול לתעשייתי. לכן, אין פלא שבעולם המדעי נשמעים קולות לכאן ולכאן בשאלה האם הבשר המתורבת הוא גם ירוק.

מחקר שנערך באירופה ב-2011 השווה בין ההשפעה הסביבתית של ייצור בשר מעבדה לזו של בשר שמגודל באופן קונבנציונאלי ביבשת. המחקר מצא שבשר שמגודל בתנאי מעבדה דורש הרבה פחות שימושי קרקע, מים ואנרגיה ומייצר גם הרבה פחות גזי חממה – בין 78 ל-96 אחוז פחות. החוקרים קבעו שמבחינה אנרגטית, השלב היקר ביותר בתהליך גידול הבשר הוא שלב התרבות, שבו מתקיים תהליך הגידול של רקמת השריר. מדובר בתהליך שדורש אספקה רציפה של נוזלים וחומרי הזנה לתאים, תפקיד שממלאת מערכת הדם אצל בעלי החיים. למרות המחיר האנרגטי הלא מבוטל, ניתוח מחזור החיים המלא של שיטות הייצור השונות, קונבנציונאלי ומעבדתי, הראה שבשר מעבדה יפחית במידה ניכרת את העומס על הסביבה ויאפשר את שיקומם של שטחי המרעה והחזרתם למצבם הטבעי.

אך לא כולם מסכימים לקביעות אלו, ומחקר שביצעו חוקרים מארה"ב ושפורסם בסוף 2015 הראה שצריכת האנרגיה צפויה דווקא לגדול בייצור בשר מעבדתי. החוקרים טוענים שהחלפת המערכות הביולוגיות הטבעיות – למשל, מערכת העיכול ומערכת אספקת חומרי ההזנה – במערכות תעשייתיות, שהן יעילות פחות, תעלה את דרישות האנרגיה באופן משמעותי.

באנלוגיה למהפכה התעשייתית, שבה מכונות החליפו משימות שביצעו סוסים שניזונו מקש, ייצור הבשר המעבדתי התעשייתי יחליף תהליכים ביולוגיים בגוף בעלי החיים. אותם תהליכים שמסתמכים על אנרגיה ביוטית, שבעלי החיים מקבלים באמצעות מזון, יוחלפו בתהליכים שביצועם ידרוש אנרגיה תעשייתית שמקורה בדלקים – ואלה ברובם הם עדיין דלקים מזהמים שפולטים גזי חממה.

עתיד ירוק

למרות המחלוקות, כל החוקרים מכירים ברכיב "חוסר הוודאות" שנלווה למחקרים שלהם. האופן שבו תתפתח הטכנולוגיה של תעשיית הבשר המתורבת יקבע כמה "ירוקה" היא תהיה, ואם היא תצליח להפחית את העומס על הסביבה. כמו כן, מידת הסביבתיות של תהליך ייצור הבשר תלויה במכלול גורמים שאינו קשור באופן ישיר לתהליך תרבות הבשר, כגון מעבר לייצור אנרגיות מתחדשות ומידת המיחזור של חומרי הגלם. בינתיים, מיליארדי פרות, כבשים ושאר חיות שמשמשות היום למאכל עדיין יחכו ליום שבו הבשר לא יגיע מבית המטבחיים, אלא ממעבדה.

תגובה אחת ל “וכעת, לבשר אחר לגמרי”

  1. א.

    עדיף להתמקד ביצירת תחליפי בשר מהצומח. כבר הוצג המבוגר שקיבל ציוני טעימה גבוהים מעוד משורה של שפים (מדובר בשפים שמתמחים בבשר ללא השקפה טבעונית) שאמרו שהוא לא נופל מבשר אמיתי.
    המוצר עדיין יקר אבל הרבה פחות מבשר מתורבת וגם התוצאה טובה יותר ויהיה קל יחותר להוזיל עלויות.
    הסוד היה שימוש בשמרים מהונדסים גנטית ליצירת חומרי הטעם המקוריים.
    לדעתי זה כיווון מחקר מבטיח הרבה יותר.
    נכון שכנראה יהיה קשה דמות מרקם של נתח בשר לא מעובד אבל גם בשר מתורבת לא קרוב לדבר כזה. מה גם שיש שכלל לא בטוח שבשר מתורבת יפתור הרבה מהבעיות של בשר (מלבד הבעיה המוסרית שאין לזלזל בה) כמו זיהום סביבתי ובריאות. בשר שיגודל במעבדה לא בטח יוכל להיות בלי שימוש באנטיביוטיקה (הוא יהיה בלי מערכת חיסון ויש גבול לסטריליות אפשר) אותו דבר לגבי הורמונים.
    יש לציין שגם היום קיימים תחליפים לא רעים בכלל מאוד טעימים, זולים בהרבה מבשר ובריאים יותר. אומנם לא בטעם המדויק של בשר.
    לדעתי כיווני המחקר הזה משמשים אנשים להשתקת המצפון. כאילו זה עושה את זה יותר בסדר להמשיך להיות חלק מצרכנות הבשר כי עוד מעט יגיע בשר מתורבת. או כי עדיין אין את התחליף המושלם.

הוספת תגובה

  • (will not be published)