ידענים: ההתחממות: היבטים פוליטיים

מאת 11 באוגוסט 2013 34 תגובות

עיתונים ותחנות טלוויזיה ברחבי ארה"ב הפחיתו את כיסוי שינויי האקלים בשנים האחרונות וכעת קשה יותר לקהל לקבל את המידע המלא. זאת למרות שדו"ח של NOAA שפורסם השבוע חשף כי ההתחממות לא נעצרה ואפילו הואצה

מספר הסיפורים שהתפרסמו על ידי סוכנות הידיעות רויטרס ואשר עסקו באקלים לפני שעורך מכחיש אקלים נכנס לתפקידו ולאחר (תקופות זהות של חצי שנה). נתון: Media Matters

מספר הסיפורים שהתפרסמו על ידי סוכנות הידיעות רויטרס ואשר עסקו באקלים לפני שעורך מכחיש אקלים נכנס לתפקידו ולאחר (תקופות זהות של חצי שנה). נתון: Media Matters

דעה: להילחם בהתחממות באמצעות השתלטות על התקשורת המדווחת עליה

רק לפני חודש ניצלו עובדי העיתון היוקרתי לוס אנג'לס טיימס ממכירה לאילי הנפט האחים קוך מטקסס, שבין היתר נבע מהחשש שמא האחים, שהוציאו מכיסם למעלה ממאה מיליון דולר במטרה מוצהרת לשנות את אופי הדיון הציבורי באשר להתחממות כדור הארץ, יגרמו לשינוי הקו הליברלי של העיתון.
כידוע בארה"ב הצמדות לקונצנזוס המדעי או התרחקות ממנו תלויה בהשתייכות הפוליטית ושם אנשים נדרשים להחליט: אם עמדתם ימנית, הם גם צריכים להכחיש את ההתחממות ואת האבולוציה ואם הם תומכים בעמדה המדעית (שבמציאות היא חסרת פניות פוליטיות) הם נחשדים כשמאלנים.
אבל מסתבר שזו היתה רק המנה הראשונה בקרב התודעתי של מכחישי התחממות כדור הארץ בשמם ובשליחותם של אילי האנרגיה הקונבנציונלית.

מסתבר שלא צריך מיליארדים כדי להשתלט על מערכת עיתונאית ולשנות את הקו שלה. מספיק לדחוף אדם שמאמין בכל ליבו בהכחשת המדע (שקורא לעצמו בכינוי המכובס "ספקן אקלים".)

השבוע חושף אותו אתר – Media Matters כי הניו יורק טיימס ממשיך להתעלם מסוגיות הסביבה, והשבוע הוא לא דיווח על דו"ח חשוב של הממשל והצהרה של מדענים המעידה על כך שההתחממות הגלובלית מתעצמת. הדבר קרה חודשים ספורים לאחר שהעיתון סגר את הדסק הסביבתי כמו גם את הבלוג הסביבתי שהיה אמור להבטיח שלא תהיה ירידה בכיסוי.

ביום שני, פרסם האיגוד הגיאופיזי האמריקני (AGU), ארגון מדעי בו חברים אלפי מדענים החוקרים את כדור הארץ, את ההצהרה הרבעונית שלו לפיה "לאנושות יש השפעה גדולה על שינויי האקלים הגלובליים שנצפו ב-50 השנים האחרונות". למחרת פרסמה סוכנות האוקיאנוגרפיה והאטמוספירה של ארה"ב, NOAA את הדו"ח השנתי שלה על מצב האקלים, שבו נכתב כי שנת 2012 היתה בין עשר השנים החמות בהיסטוריה, וכי בשנה זו נרשם כיסוי נמוך במיוחד של הקרח הימי הארקטי.

לפי התרשימים המופיעים בדו"ח מידות החום הגלובליות עלו מאז שנת 1970 ב-0.16°C לעשור, וכן שרטטה מפה המראה את הצטמקות כיסוי הקרח הימי הארקטי באותן השנים.

עיתונים גדולים אחרים כמו הלוס אנג'לס טיימס ואפילו אתר פוקס ניוז השמרני פרסמו ידיעות על הדו"חות הללו. אך בניו יורק טיימס – דממה. בינואר 2013 סגר כאמור הניו יורק טיימס את הדסק הסביבתי מסיבות של שינויים מבניים, אך הבטיח כי הוא צפוי לכסות את הנושא באותה אינטנסיביות. רבים, ובהם גם נציבת תלונות הציבור של הטיימס, מרגרט סאליבן, הביעו דאגה כי הכיסוי יסבול מכך. במארס נסגר גם הבלוג הירוק, ששימש להשלמת הדיווחים הסביבתיים ולרוב כיסה גם ידיעות שהגליון המודפס התעלם מהן. הפעם סאליבן הודיעה באופן חד שהיא חוששת שהכיסוי של הנושא החשוב הזה יסבול. הטיימס המשיך לארח בלוגים המוקדשים למירוצי סוסים, תשבצים והאזנות סתר.

עיתונים ותחנות טלוויזיה ברחבי ארה"ב הפחיתו את כיסוי שינויי האקלים בשנים האחרונות וכעת קשה יותר לקהל לקבל את המידע המלא.

לפני כשבועיים פרסם כתב לשעבר של סוכנות הידיעות רויטרס פוסט בבלוג ובו האשים את המעסיק שלו לשעבר בהזנחת סיקור שינויי האקלים. פוגרטי שכיסה את התחום באסיה, אמר כי נמסר לו ששינויי האקלים (שוב שם מכובס, שהמתנגדים השרישו אותו במקום השם הנכון – התחממות כדור הארץ), אינו בסדר העדיפויות של שירות הידיעות. פוגרטי תיאר עורך בכיר בשם פול אינגרסיה כספקן אקלים ואמר כי נהיה יותר ויותר קשה לפרסם סיפורים אודות ההתחממות הגלובלית תחת הנהגתו.

"באפריל 2012 נפגשנו אני ואינגרסיה, אז סגן העורך הראשי, ושוחחנו. הוא אמר לי שהוא ספקן אקלים, לא קנאי, אך כזה שרוצה יותר עדויות לכך שהאנושות גורמת לשינוי אקלימי גלובלי."

מאז, הוא מספר, לפרסם סיפורים שנושאם שינויי האקלים הלך ונהיה קשה. זה היה כמו לוטו – כמה מעורכי הדסק העלימו עין ולחצו על כפתור השליחה לפרסום, אחרים התישו אותו במיליון שאלות. ויכוח על כמה רעיונות לסיפורים יצר בירוקרטיה אינסופית בידי עורכים שחששו לקבל החלטה, לפי תיאורו מדובר באקלים של פחד."

עד אמצע אוקטובר, נמסר כי הנושא של שינויי האקלים אינו נושא חשוב, והוא יהיה כזה רק אם יתרחש שינוי בפוליטיקה העולמית כגון הצטרפות ארה"ב למערכת התמריצים למניעת פליטות. זמן קצר לאחר מכן, נמסר לו כי התפקיד שלו ככתב המכסה את התחום בוטל.

אתר Media Matters פירסם ניתוח של הכיסוי האקלימי לפני כניסתו של אינגראסיה לתפקיד, שנראה כי מאושש את טענותיו של פוגרטי. הניתוח שלהם חשף ירידה של 48% במספר סיפורי האקלים לאחר שהעורך נכנס לתפקידו. מקרוב ל-700 סיפורים בחצי השנה שקדמה למינוי לכ-350 בחצי השנה שלאחריה.

מרויטרס נמסר בתגובה להאשמותיו של פוגרטי ל-MEDIA MATTERS: "אין שינוי במדיניות המערכתית שלנו. הסוכנות מחויבת לספק כיסוי הוגן ובלתי תלוי של שינויי האקלים."

עוד באתר הידען

34 תגובות ל “דעה: להלחם בהתחממות באמצעות השתלטות על התקשורת המדווחת עליה”

  1. אבי בליזובסקי

    תגלול כמה תגובות אחורנית ותקרא את תגובתו של נסים, היא מסבירה את עניין הקרח ומדוע לא צריך להתרגש מעליה זמנית, אחרי ירידה דרסטית מאוד, ושזה לא מראה על שינוי מגמה. אני ממתין בסבלנות לדוח של IPCC. כל הדברים הללו נועדו כדי לעשות ספינים ולהשפיע על ממשלות לדחות את הדוח, כפי שחיבלתם בועידת קופנהגן באמצעות הספין של קליימייטגייט שבסוף התברר שחוץ מזה שהצלחתם לעצבן כמה מדענים שסירבו בגלל זה לשתף אתכם פעולה שום דבר לא השתנה וכדור הארץ ממשיך להתחמם. אז לא קניתי את הספין וגם עכשיו אני לא קונה.

  2. יוסי

    אבי – אני עדיין ממתין לאישור תגובתי. בנוסף, קראתי ידיעות סותרות על הקרח באוקייינוס הארקטי ובאנטרקטיקה ולכן אני שואל שלישית מה העובדות והאם יש לכך מקור ברור?

  3. אבי בליזובסקי

    קראתי עוד מאמר תעמולה לא חתום, לפחות הוא היה קצר.
    באשר לשאלה למה אני מכסה רק את ההתחממות – היא כי זה הקונצנזוס, וכי חורף קר אחד או אפילו קיץ קר אחד לא משנים מגמה של 30 שנה, מה גם שיש המון מגמות ברורות כמו הצטמקות תכסית הקרח באוקיאנוס הארקטי, עליית חומציות הימים (תוצאה ישירה של דו תחמוצת הפחמן עוד לפני ההתחממות עצמה), עיור נרחב ועוד דברים שלא יגרמו למגמה להשתנות. כדור הארץ לא כל כך בריא כפי שמתאר אותו הכותב האלמוני.

  4. מוני דביר

    הציניות שלך מגיעה לשיא במאמר הזה.
    במשך שנים שלטה בתקשורת הקונספציה של ההתחממות הגלובלית, וכשהיא הולכת וקורסת לנגד עיניך, אתה מקונן על כך. כל האתר הזה מלא במאמרים העוסקים אך ורק בהתחממות הגלובלית, ואין בו מקום למאמרים של ספקנים אודות הקונספציה.

    המינוח " שנת 2012 היתה בין עשר השנים החמות בהיסטוריה" היא מכבסת מילים דמגוגית שאין לה כל ביסוס מדעי. אף אחד בעולם לא מדד את כל הטמפרטורות בהיסטוריה, לכל היותר אפשר להגיד "ב-200 השנים האחרונות בהן מדדו…". וגם זה משאיר את המונח בתחום הדמגוגיה, ומסתיר את העובדה שהשיא מאחורינו, וכבר היו תשע שנים חמות יותר.

    קרא על הגרף הקדוש שהשתגע:
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2240137
    ואולי תפתח את ראשך לאפשרויות חשיבה אחרות.

  5. אבי בליזובסקי

    אני לא מסכים עם הטיעון של העירפול. במדע אין אף פעם מאה אחוז, אבל יש קירוב מספיק ובמקרה של ההתחממות הוא קרוב מאוד.
    גם כשחוצים כביש לא נדרסים בכל פעם אלא אם עובר רכב בדיוק במקום ובשניה המדויקים, אבל האם זו סיבה לא לבנות גדרות בטיחות שימנעו מעבר במקומות מסוכנים ומעברי חציה מוסדרים במקומות אחרים? בשני המקרים הפיסיקה ברורה, והאסון בלתי נמנע.

  6. ליאור

    אבי,
    אני מודע לטיעון לגבי המנגנון להשפעת האדם על האקלים. אבל יש בו שני מרכיבים:
    א. המין האנושי הוא הגורם העיקרי לעליית ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה.
    ב. עליית הריכוז היא הגורם המרכזי להתחממות.

    למיטב הבנתי, שתי הטענות אינן מובנות מאליהן, כיון שמדובר במנגנוני משוב מורכבים שטרם הובנו היטב (בעיקר לגבי תפקידם של האוקיינוסים כמאגרים של גזים וחום). יש גם טענות שעליית ריכוז ה- CO2 בעבר הרחוק עקבה אחרי (ולא הקדימה) את ההתחממות.
    במילים אחרות, כל עוד המדע אינו מסוגל להסביר ע"י מודל פיסיקלי את התנהגות הטמפרטורה על פני כדוה"א לפני היות המין האנושי (בדיוק סביר כלשהו), קשה לכמת את השפעת המין האנושי על התהליך.

  7. אבי בליזובסקי

    בחלקים מסוימים (אנטראקטיקה המערבית) כן, בשאר טרם אבל זו רק שאלה של זמן ושל השתנות מנגנון הזרמים כתוצאה מההתחממות בקו המשווה.

  8. יוסי

    מצטער אבי אך לא הבנתי את תשובתך, האם מסת הקרחונים בקוטב הדרומי אכן קטנה משנה לשנה בדומה למסת הקרחונים בקוטב הצפוני? בסופו של דבר המנגנון דומה, המים החמים נוגעים בקרחונים ואמורים להעלות את הטמפרטורה שלהם. אשמח לתשובה ברורה.

הוספת תגובה

  • (will not be published)