עיבוד של פרופ' בז'ה לתמונת הווירוס במיקרוסקופ אלקטרונים. צילום: דוברות הטכניון.

פוטוסינתזה מידבקת

מאת 9 באוגוסט 2017 7 תגובות

מחקר שנערך בטכניון מסביר כיצד עובדת "פוטוסינתזה ויראלית", המאפשרת לנגיפים להשפיע על פוטוסינתזה בחיידקים ימיים ולנצלה...

יקרונית התאנה, מין פולש של חיפושית ענקית (אורכה כשמונה עד עשרה סֶנטימֶטרים!) בעלת מחושים עצומים, שהִגיעה אלינו בתוך משלוחי עץ מהמזרח הרחוק ומאַפריקה עוד לפני כשבעים שנה. מקור: Jvertman / Wikimedia.

הפלישה הגדולה

מאת 14 ביולי 2017 4 תגובות

לא רק בני האדם הורסים את הטבע, גם בעלי החיים! מינים שמַגיעים לסביבת גידול שאינה סביבתם...

תודרנית לבנה. עבודות חדשות הראו שכמה צמחים כמו תודרנית לבנה, קרובת משפחה של כרוב וחרדל, מייצרת חלבונים המשתתפים בהתפתחות ובתפקוד של אברונים רגישים לאור, העיניים הבסיסיות ביותר המצויות ביצורים חד־תאיים כמו אצות ירוקות. צילום: Dawid Skalec / Wikimedia.

האם צמחים רואים את העולם סביבם?

מאת 5 תגובות

מושג "הצמח הרואה" נדחק לשוליים בראשית המאה ה-20. אבל בשנים האחרונות הוא שב ועולה
וירוסים. איור: shutterstock

מירוץ חימוש של מיליארד שנה נגד וירוסים עיצב את האבולוציה שלנו

מאת 5 ביולי 2017 אין תגובות

חוקרים טוענים כי חלבונים המעורבים בויסות גנטי נלחמו פעם בוירוסים
עוקצן תלת־קוצי. צילום: Jack Wolf.

גם לבעלי חיים יש אישיות – הנוטה להיטשטש בקבוצה

מאת אין תגובות

בעלי חיים יכולים להתאים את אישיותם לדינמיקה השוררת בקבוצה, אבל בסופו של דבר היא נשארת יציבה
סופת חול בעיראק, 2005. צילום: Corporal Alicia M. Garcia, U.S. Marine Corps.

הגנטיקה של סופות האבק

מאת 1 ביולי 2017 אין תגובות

החיפוש אחר ה"חתימה" הגיאוגרפית של מקור גנים עמידים לאנטיביוטיקה
הדמייה של הדינוזאור המנוצה ז'ניואנלונג. איור: Emily Willoughby / Wikimedia.

כיצד דינוזאורים נעשו לציפורים

מאת 21 ביוני 2017 27 תגובות

ממצא מאובנים יוצא דופן של דינוזאורים שמהם התפתחו הציפורים מגלה כיצד יוצרת האבולוציה מינים חדשים לגמרי
המעגלים בחול שיוצר הדג Torquigener. צילום: Yoji Okata, מתוך המאמר Role of Huge Geometric Circular Structures in the Reproduction of a Marine Pufferfish, 2013.

מעגלים בחול – כיצד דג קטן יוצר אומנות גדולה

מאת 22 במאי 2017 אין תגובות

מדוע דג קטן החי סמוך לחופי יפן יוצר מבנים עגולים בחול הים?
באיור: רשתות בעלות מבנה הומוגני (A) נבדלות מרשתות הטרוגניות (B) ביכולתן להסתגל לשינויים באמצעות אלתור. ברשתות מהסוג הראשון (הומוגניות), כל קודקוד משפיע על מספר מצומצם של קודקודים אחרים. כתוצאה מכך נוצרת דינמיקה כאוטית ותהליך החיפוש (אקספלורציה) אינו מתכנס למצב יציב. ברשתות ההטרוגניות, לעומת זאת, כמה מהקודקודים (מסומנים כעיגולים גדולים) משפיעים על חלקים גדולים של הרשת ויוצרים דינמיקה המובילה למצב יציב. באדיבות הטכניון.

התא המאלתר: חוקרים מציגים מודל חדש של הסתגלות ביולוגית לאתגרים בלתי צפויים

מאת 16 במאי 2017 תגובה אחת

חוקרים בטכניון ובמכון ויצמן מציגים מודל חדש המתאר הסתגלות ביולוגית לאתגרים בלתי צפויים