אגוזי ברזיל, אותם אנו רואים גם בסופרמרקטים שלנו הם משאב מתחדש של יער הגשם
אגוזי-ברזיל נחשבים למזון רב ערך וככזה נדרשים בכמויות גדולות בשווקי ארה”ב ואירופה, כ-7.000 טון אגוזים שלמים ועוד 20.000 טון אגוזים מקולפים מיוצאים כל שנה. האגוזים נקטפים מעצי בר הגדלים ביער העד האמזוני , קטיף האגוזים ושיווקם מאפשרים לתושבים להתפרנס מיער העד ללא פגיעה ביער, כלומר אגוזי ברזיל נחשבים לאחד המוצרים בעלי הערך אותם ניתן לקטוף ללא פגיעה ביער הגשם האמזוני.
בניגוד לשיטות ה”פיתוח” המקובלות שנקראות “חקלאות ספר” לפיהן: היער נכרת העצים מנוצלים ובמקומם מוקמות חוות בקר או שיטחי סויה, עצי אגוז כמו גם עצי “גומי” נחשבים לעצים מוגנים , אלא שאחרי כריתה ראשונית של היער (כשעצי האגוז והגומי נישארים) מציתים המתישבים את הגזם כדי לנכות את השטח וכך נישרפים גם העצים שהושארו., נסיונות לרבות את עצי האגוז במשתלות אינם מוצלחים , שכן קליטת הזרעים קשה, שתילים אינם מתפתחים כראוי ואלה שעברו את שלבי הקליטה נותנים פרי רק אחרי כ-15 שנים .
איסוף האגוזים הוא בר קימא מאחר ועצים בני מאות שנים ממשיכים לתת פרי, כל פרי ששוקל כ 1 ק”ג מכיל עשרות אגוזים. מציאותם של עצי אגוז, ערכם הכלכלי והצורך להגן עליהם נתנה דחיפה למושל מדינת פארה להכריז על שטח שגדלו 160 אלף קמ”ר כשמורה מוגנת, שטח שיהווה מסדרון שמור בצפון ברזיל. מתיישבים בצפון משתלבים ביוזמה להפקת הכנסה מאגוז-ברזיל ללא השמדת היער, פעילות משותפת ביזמת ובנתינת תמריצים ע”י המדינה לפיתוח מפעלי קילוף ואריזה וכן מפעלים לייצור “עוגיות אגוזים” , מאפשרת לאוספי האגוזים ולמשפחותיהם לקיים רמת חיים הוגנת,
וכך שוב אנו נוכחים כי שמירה על הטבע, שמירה על הסביבה הטבעית משתלמת לא רק כרעיון מוסרי אל גם כיוזמה כלכלית.
דר' אסף רוזנטל, מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298 , דוא‘ל: [email protected]
5 תגובות
היום התקשרה אלי קוראת נרגשת שהתרשמה ממידע ב וויקיפדיה , בעקבות שיחה איתה חזרתי
לרשימה וראיתי את תגובתו של ליאור גולגר , שגם הוא מסתמך על וויקיפדיה,
אם כל הכבוד למיזם וויקיפדיה שמהווה מקור מצוין למידע חייבים הקוראים לקבל את הכתוב בו
בספקנות שכן רבים מהכותבים בוויקיפדיה אינם "בעלי מקצוע" ולמרות רצון טוב יוצרים ותובעים שגיאות וטעויות .
לגופו של ענין , אין ספק כי התערבות אנושית כל שהיא ביער האמזוני גורמת לפגיעה,
השאלה אליה חייבים קובעי המדיניות לענות היא מה עדיף ? פגיעה שתהיה מזערית ונשלטת,
או השמדת היער ?
נראה לי שהתשובה ברורה ולכן שוב ,(אם כל הכבוד למקורות מידע שונים ומשונים)
אין ספק ששימוש במשאבי-טבע במידה ותוך התחשבות בסביבה עדיף על השמדת הסביבה !
שלום לכולם אני רחלי!!!!
על פי מאמר שהתפרסם ביוני 2004 [1], ליקוט אגוזי ברזיל פוגע בהתחדשות אוכלוסיית עצי האגוז הברזילאי. נמצא כי ליקוט האגוזים הביא לצמצום ניכר בשיעור השתילים הצעירים באזורים שנבחנו. בנוסף, נמצא כי רווחיהם של מלקטי האגוזים אינם מספיקים למחייתם ופרנסותיהם המשלימות כרוכות בפגיעה סביבתית. כך שעם כל הרצון הטוב, מסתבר שפיתוח ענף ליקוט האגוזים אינו בר קיימא ואף אינו רווחי. ציטטנו נתונים אלה לערך המתאים בויקיפדיה [2]. האם פורסמו ממצאים אופטימיים יותר מאז?
[1] http://dx.doi.org/10.1016/j.tree.2004.03.022
[2] http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%95%D7%96_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%99
באופן דומה למאמר קודם אודות דלקים צמחיים, גם כאן ישנה התעלמות מוחלטת מאספקטים שפוגמים ביער! אמנם, נכון מאוד מציין ד”ר רוזנטל כי חקלאות הספר היא הפוגענית ביותר ביער ומלבד מידבור והשמדה של מגוון מינים היא מערערת את כל המערכת האקולוגית שבסביבתה; אכן שמירה על עצי האגוז הטבעיים (ועצי הגומי וכו’) היא תופעה חיובית שמשמרת את היער ותחולתו – אך יש באג אחד גדול מאוד בסיפור: 30 אלף טון של חומר אורגני ובעיקר הנוטריינטים ויסודות הקורט שבו מוצאים מהיער מדי שנה. יש לדאוג ולדשן ולהחזיר את הכמות שיצאה מהיער דרך הפרות על מנת למנוע תופעה של עוני בזרחן ויסודות קורט (גם חנקן עלול להוות בעיה כשמדובר בכמויות גדולות. אם מדובר בכמויות קטנות הרי שחיידקים מקבעי חנקן יכולים להשלים את החסר).
לסיכום: הוצאה של חומר מתוך אקוסיסטמה עלול לפגוע בה ולגרום לחסר. ניתן להתגבר על הבעיה בעזרת דישון נכון. כעת, כשכל זאת נאמר – אפשר להגיד בלב שלם כי שימור עצי האגוז והגומי הוא נכס למקומיים וכן עבודת שימור מבורכת שיש להשקיע בה ולטפח אותה בהתאם לדרישות היער.
עמי
ע”פ תוכנית ששודרה בנשיונל ג’אוגרפיק
הסיבה שאי אפשר לגדל אגוזי ברזיל בגידול תרבותי היא שהאגוז עובר הפרייה ע”י דבורה כחולה שמחזור החיים שלה קשור לסחלבים שנמצאים רק ביער טבעי. דרך אגב, מדובר בעץ הגבוה ביותר באמזונס – עד כ 40 מטר.