בכוח המוח – הצרעה והתיקן: תובנות חדשות

חוקרים מאוני’ בן גוריון גילו כיצד “צרעת התכשיט” משתמשת בחיישנים מיוחדים הפזורים על העוקץ שלה בכדי להזריק ארס ישירות לתוך מוחותיהם של תיקנים

ניתוח מוח הוא בדרך-כלל תהליך מסובך למדי, אלא אם מדובר בצרעה טפילית המגלה עניין רב במוחו של תיקן

ניתוח מוח הוא בדרך-כלל תהליך מסובך למדי; אלא אם מדובר בצרעה טפילית מסוג אמפולקס, והמוח שבו היא מעוניינת שייך לתיקן. קבוצת חוקרים בראשות פרופ’ פרדריק ליברסאט וד”ר רם גל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב גילתה לאחרונה שהצרעה Ampulex compressa, הידועה יותר בכינויה “צרעת התכשיט” (Jewel Wasp) בשל צבעיה העזים, משתמשת בחיישנים מיוחדים הפזורים על העוקץ שלה בכדי להזריק ארס ישירות לתוך מוחותיהם של תיקנים.

הצרעה הקטנטנה משתמשת בתיקנים כמקור מזון חיי לצאצאיה. היא משתלטת על התיקן (הגדול ממנה משמעותית) באמצעות עקיצתו והזרקת ארס ישירות לתוך מוחו. הארס מביא לשינוי התנהגותי מרתק בתיקן העקוץ, המאבד אחרי העקיצה את “רצונו החופשי” והופך מעין עבד לצרעה. כך, התיקן אינו מנסה להתנגד לצרעה או לברוח ממנה בעוד היא אוחזת באחד ממחושיו ומובילה אותו אל הקן שלה כאילו היה כלב המובל ברצועה. הצרעה מכניסה את התיקן לתוך הקן, שם הוא ממתין בסבלנות בעוד היא מטילה ביצה בודדת, מדביקה אותה לרגלו של התיקן ואז אוטמת את הקן באמצעות עלים ואבנים קטנות, ועוזבת. התיקן, עדיין חי לחלוטין אך תחת השפעתו של הארס, לא מנסה להתנגד או לברוח מהקן גם בזמן שזחל הצרעה בוקע מהביצה, ניזון מהתיקן במשך מספר ימים ואז מתגלם בבטנו.

במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי PLoS One התעניינו החוקרים לדעת כיצד מוצאת הצרעה הטפילית את מוח התיקן בכדי להזריק לתוכו את הארס ה”משעבד”. באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים מצאו החוקרים איברי חישה קטנטנים, בגודל של אלפית המילימטר, הפזורים על העוקץ. כאשר החוקרים השתילו אלקטרודה בתוך מערכת העצבים של הצרעה הם גילו כי “חיישנים” אלו רגישים למגע פיסי. למשל, החיישנים הראו תגובה חזקה כאשר העוקץ הוחדר לתוך “מוח-דמה”, העשוי חומר הדומה לגומי ומזכיר בצורתו ובצפיפותו את מוחו של התיקן. תוצאות אלו העלו את ההשערה כי הצרעה “ממששת” את דרכה בתוך ראשו של התיקן באמצעות חיישנים אלו, עד שהיא מוצאת את המוח. בכדי להוכיח זאת, הסירו החוקרים את מוחו האמתי של התיקן והחליפו אותו ב”מוח-דמה”; אכן, הצרעה לא הבחינה בהבדל והזריקה את הארס הישר לתוך “מוח-הדמה”. לעומת זאת, כאשר מוח התיקן הוחלף ב”מוח-דמה” העשוי גומי רך יותר מאשר המוח האמתי, או כאשר מוח התיקן הוסר כולו או נטחן בתוך ראש התיקן, הצרעה הבחינה מיד בהבדל וסירבה להזריק את הארס.

המחקר מדגים התאמה אבולוציונית במיטבה; אברי החישה על עוקץ הצרעה התפתחו, במהלך מיליוני שנות אבולוציה, להבדיל בין הרקמות השונות בתוך ראשו של התיקן ולזהות את המוח שלו. כך, בתוך פחות מדקה, “חיישני-מוח” אלו מאפשרים לצרעה לבצע בתיקן ניתוח מסובך ולהזריק ארס ישירות אל מוחו, כאשר במקום סכין מנתחים היא משתמשת בעוקץ שאורכו שני מילימטרים בלבד.

מצ”ב המאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי PLoS One

עוד בנושא באתר הידען:

• הזחל, הצרעה וצ’ארלס דארווין
• טפילות ומוטיבציה – על הצרעה והמקק
• הצרעה השולטת במוחו של התיקן
• כיצד הצרעה הקטנה מביסה את התיקן הגדול