ידענים: או אלוהים | איסלאם | מדע ופוליטיקה | פסיכולוגיה

מאת 16 באוגוסט 2013 78 תגובות

חוקרים שערכו מטה מחקר (מחקר של מחקרים), גילו כי אנשים בעלי השקפת עולם נטורליסטית הם בממוצע חכמים יותר מאשר אלו המחזיקים בהשקפת עולם על טבעית

סקירה של מחקרים מדעיים מעלה כי בני אדם המחזיקים בתפיסת עולם נטורליסטית חכמים בממוצע מאלו המאמינים באלוהים.

בניתוח של 63 מחקרים שבוצעו מאז שנת 1928, מצאו חוקרים מאוניברסיטת רוצ'סטר יחס שלילי מובהק בין תבונה ובין דתיות, ב-53 מתוך המאמרים. עשרת המאמרים הנוספים הראו מתאם חיובי ושניים מתוכם הראו קשר משמעותי.

החוקרים הציעו שלוש פרשנויות לממצאיהם. ראשית, אנשים אינטלגנטיים פחות נוטים לקונפורמיות ולפיכך בסבירות גבוהה יותר הם ידחו דוגמות דתיות. ההסבר השני – אנשים אינטליגנטיים נוטים לאמץ סגנון חשיבה אנליטי (בניגוד לסגנון חשיבה אינטואיטיבי), דבר שהראה כמחליש אמונות דתיות. והסבר שלישי: כמה מהתפקידים של הדת, לרבות בקרת פיצוי, רגולציה עצמית, שיפור עצמי והתקשרות בטוחה, גם הם מעומתים על ידי התבונה. אנשים חכמים עשויים איפה להיות בעלי צורך קטן יותר באמונות ובפרקטיקות דתיות.

החוקר הראשי, מירון צוקרמן אומר כי 35 מהמחקרים הראו קשר שלילי מובהק בין תבונה ודתיות. "מרבית ההסברים למתאם השלילי חולקים הסבר מרכזי אחד: הנחת היסוד שאמונות דתיות הן אי רציונליות, אינם מבוססות מדעית, אינן ניתנות לניסוי ולפיכך לא קוסמים לאנשים אינטליגנטיים ש"יודעים יותר" כותב צוקרמן במאמר שפורסם החודש.

צוקרמן ושני פסיכולוגים נוספים בחנו את הספרות המדעית שהגדירה את התבונה כ"יכולת להפעיל את ההגיון, לתכנן, לפתור בעיות, לחשוב באופן מופשט, לתפוס רעיונות מורכבים, ללמוד במהירות וללמוד מהנסיון." דתיות (Religiosity) מוגדרת על ידי הפסיכולגים כהשתתפות בצדדים שונים של פולחנים, העשויים להשתרע החל מהשתתפות בתפילה אחת בשבוע ועד לסוג של משיחיות שהוגדרה בסרטו של רוברט דובאל מ-1997 "השליח" (The Apostle).
משתנים אחרים כגון מין או חינוך לא שינו את המתאם בין תבונה ודתיות, ואולם היתה השפעה לגיל. הקשר בין אינטליגנציה נמוכה ודתיות היתה חלשה בקרב נערים בגיל העשרה.

ואולם הקשר ארוך השנים בין תבונה חזקה ואתאיזם או תפיסת עולם נטורליסטית, נשאר יציב במחקרים רבים, החל ממחקר רב שנים שהחל בשנת 1928 שסקר שאלות שנשאלו 1,500 ילדים מחוננים בעלי IQ של מעל 135. לאחר שאותם ילדים מאז רואיינו שוב ב-1995 וב-2005 (בידי חוקרים אחרים כמובן), הסתבר כי גם בגילאים מתקדמים, קרוב למוות (או לאלוהים, תלוי בהשקפה) ילדים אלה נשארו יציבים באמונתם, או ליתר דיוק חוסר אמונתם.

האינטליגנציה הגבוהה של הלא מאמינים מיוחסת על ידי החוקרים לנטיה לחפש השכלה ותעסוקה ברמה גבוהה יותר, כאשר הדבר ניתן, וכן הם רוצים לשלוט על הכיוון שלהם בחיים. "אנשים אינטליגנטיים מבלים בממוצע יותר זמן במוסדות חינוך – סוג של רגולציה עצמית שעשוי לספק להם יתרונות לטווח הארוך" כותב צוקרמן. "אנשים אינטליגנטיים יותר מקבלים עבודות טובות יותר והזדמנויות תעסוקה שמובילות אותם להערכה עצמית ומעודדות את האמונה שלהם בשליטה עצמית."

תומכי האמונות הדתיות מתנגדים להגדרה הצרה לדעתם של הגדרת האינטליגנציה בידי הפסיכולוגים. העדפת תחום כמו יכולת אנליטית משמיטה יכולות כגון אינטליגנציה רגשית ויצירתיות ובכלל חוכמה היא סוגיה חמקמקה, המחליקה מאחיזה.

 

למאמר המדעי

Zuckerman M. The Relationship Between Intelligence And Religiosity: A Meta-Analysis And Some Proposed Explanations. Personality And Social Psychology Review. 2013.

 

באותו נושא באתר הידען

אבי בליזובסקי

עורך אתר הידען ([email protected]) כל המאמרים של אבי בליזובסקי באתר הידען

78 תגובות ל “מטה מחקר: אתאיסטים יותר אינטליגנטיים מדתיים”

  1. אחד אחר

    צריך מחקר בשביל זה. נו באמת.
    אם אתה אינטליגנטי יותר סביר שתהיה אתאיסט או אגנוסטי.
    אבל ההפך הוא לא נכון.
    אם את אתאיסט זה לא בהכרח אומר שאתה אינטליגנטי.
    גם אם יש אי איזו קורלציה סטאטיסטית בגלל הסיבה הראשונה.

  2. ניסים

    אילן
    זה ממש לא ככה. אתאיסטים אינם נלחמים באמונה דתית, כי זה לא מעניין אותנו בשום דרך. מה שכן מעניין זו השפעת הדת על החיים – שלי, של ילדי וגם של אחרים.

    מבחינתנו (מבחינתי לפחות) אמונה דתית לא שונה מאמונה באסטרולוגיה, רוחות, קריסטלים, הומיאופטיה וסנטה קלאוס – אמונה ללא בסיס ראייתי, ואף בסתירה לראייות. אתה יכול להאמין מצידי שהומר סימפסון הוא אמיתי, אבל כשאתה מנסה להעביר חוק שיחייב אותו להשתתף במימון השתייה שלו אצל מו – אז צפה למלחמה.

הוספת תגובה

  • (will not be published)