ידענים: ארכאולוגיה

מאת 10 באפריל 2014 3 תגובות

חפירות ארכיאולוגיות שהחלו לאחר הנחת צינור גז בצפון, הביאו לתגלית מרעישה של קבר ובו ככל הנראה פקיד כנעני ששימש בשירות הצבא המצרי. בקבר התגלתה טבעת חותם מזהב עם שמו של המלך סתי הראשון שהיה אביו של רעמסס השני

חלקי מכסה הארון לאחר ניקוי ראשוני באתר החפירה בעמק יזרעאל   צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

חלקי מכסה הארון לאחר ניקוי ראשוני באתר החפירה בעמק יזרעאל צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

ארון קבורה בן 3300 שנה, ובו חפצים אישיים של אמיד כנעני, שיתכן כי היה פקיד בשרות הצבא המצרי, נחשף במהלך חפירות של רשות העתיקות בסמוך לתל שדוד, שבצפון עמק יזרעאל.

"במהלך החפירה גילינו ממצא ייחודי ונדיר, ארון גלילי מחרס עם מכסה המעוצב בדמות אדם, אשר סביבו נמצאו מגוון כלי חרס, בעיקר כלי אגירה של מזון, כלי שולחן, כלי פולחן ועצמות של בעלי חיים", סיפרו מנהלי החפירה, ד"ר אדוין ואן דן ברינק, דן קירזנר וד"ר רון בארי.

עוד הוסיפו החוקרים כי "נראה שכל הכלים שנקברו יחד עם הגבר, שימשו, בהתאם לנוהג, כמנחות לאלים, וכן נועדו לספק מזון למתים לאחר מותם". בנוסף הם ציינו כי "אדם מן היישוב לא יכול היה להרשות לעצמו הזמנת ארון קבורה שכזה וללא ספק מדובר בנקבר שהשתייך לאליטה המקומית".

ממצא נדיר שנמצא בצמוד לשלד, הינו חרפושית חותם מצרית בעלת מעטפת מזהב, המחוברת לטבעת. החרפושית שימשה לחתימה על מסמכים וחפצים. בחותם מופיע שם הכתר של המלך סתי הראשון, ששלט במצרים העתיקה במאה ה-13 לפנה"ס. סתי הראשון היה אביו של רעמסס השני, המזוהה על ידי חלק מהחוקרים עם פרעה המוזכר בספר שמות בסיפור יציאת מצרים.

טבעת החותם שהתגלתה בקבר בן 3300 השנים   צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

טבעת החותם שהתגלתה בקבר בן 3300 השנים צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

 

בחותם רואים היטב את האוראוס המכונף (נחש הקוברה) המגן על שם המלך, או על המלך עצמו. אזכור המלך סתי על גבי החרפושית שנמצא בארון הקבורה, סייע לחוקרים לתארך את זמן הקבר למאה ה-13 לפסה"נ – בדומה לקברים שנמצאו בדיר אל-בלח ובבית שאן, שהיו מרכזי מנהל מצריים.

החפירה במקום החלה מלכתחילה כחפירת הצלה ארכיאולוגית, זאת לאחר שבמסגרת פרויקט של חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) להקמת קו צינור ראשי להולכת גז טבעי לרמת גבריאל, נחשפה התגלית.

חפירת האתר כולו הסתיימה והאתר כוסה והממצאים הועברו לטיפול במעבדות רשות העתיקות בירושלים. כעת בודקים ברשות העתיקות אפשרות של לקיחת דגימת ד.נ.א מהקבר, על מנת לבדוק אם הנפטר היה כנעני במקור, או אדם מצרי, שנקבר בארץ כנען.

אבי בליזובסקי

עורך אתר הידען ([email protected]) כל המאמרים של אבי בליזובסקי באתר הידען

הוספת תגובה

  • (will not be published)