תוצאות חיפוש עבור: נובל
- אבי בליזובסקי
- אפריל 11, 2024
- אין תגובות
בשנה שעברה קיבל פרופ' ויגדרזון שכבר קיבל גם את פרס אבל, תואר דוקטור לשם כבוד מטעם הטכניון
- אבי בליזובסקי
- ינואר 4, 2024
- תגובה אחת
השבעה הביעו את דאגתם מהתגובות המהוססות של מנהיגות המוסדות לגנות את הקריאות לג'נוסייד
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 4, 2023
- 2 תגובות
כיום נקודות קוונטיות, שהן ננו-חלקיקים זעירים, שהגודל שלהן קובע את התכונות שלהן, מאירות צגי מחשב ומסכי טלוויזיה כאשר אלו ומתבססים על טכנולוגיה של QLED. בתחום הרפואה, משתמשים כיום בנקודות קוונטיות לשם מיפוי של רקמות ביולוגיות
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 3, 2023
- תגובה אחת
פרס נובל לשנת 2023 בפיזיקה הוענק לשלושה חוקרים: פייר אגוסטיני (Pierre Agostini), פרנץ קראוס (Ferenc Krausz) וכן אן ל'הוליייר (Anne L’Huillier) עבור "פיתוח השיטות שלהם המייצרות פעימות אטו-שניות (attosecond) קצרות במיוחד של אור לשם מחקר הדינמיקה של אלקטרונים בתוך החומר"
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 2, 2023
- אין תגובות
קריקו ווייסמן הבינו מיד שהתגלית שלהם היא בעלת משמעות עצומה עבור השימוש האפשרי של רנ"א שליח ברפואה. ממצאים חשובים אלו פורסמו בשנת 2005, 15 שנים לפני פרוץ מגפת הקורונה.
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 2, 2023
- תגובה אחת
השניים, קטלין קריקו ודרו ווייסמן התבשרו לפני כחודש על זכייתם בפרס HARVEI בטכניון
- אבי בליזובסקי
- אפריל 30, 2023
- 4 תגובות
AI-Descartes, מדען AI חדש, שיחזר בהצלחה עבודה זוכת פרס נובל באמצעות חשיבה לוגית ורגרסיה סימבולית כדי למצוא משוואות מדויקות. המערכת יעילה מול נתונים מהעולם האמיתי ומערכי נתונים קטנים, כשהמטרה העתידית היא ביצוע אוטומציה של בניית תיאוריות מדעיות
- נועם חי
- אוקטובר 8, 2022
- 8 תגובות
בהשראת זוכי פרס נובל לפיזיקה לשנת 2022, נדון במשפט בל מבלי להציג נוסחאות ואי-שוויונים. בכתבה זו נמחיש כיצד ניסויים בחלקיקים שזורים סותרים את ההנחה שקיימים משתנים חבויים ושמכניקת הקוונטים אכן אמינה.
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 5, 2022
- אין תגובות
פרס נובל לכימיה לשנת 2022 הוענק לשלושה מדענים העוסקים בתחום הכימיה הסינתטית: קרוליין ברטוצי (Carolyn R. Bertozzi), מורטן מלדאל (Morten P. Meldal) וכן קארל בארי שארפלס (KarlBarrySharpless), בזכות "הפיתוח של כימיית 'קליק' ושל כימיה ביו-אורתוגונלית". לשארפלס זו זכיה שניה בכימיה - הקודמת ב-2001
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 4, 2022
- 3 תגובות
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 3, 2022
- תגובה אחת
סְוָנְטֶה פֶּבּוֹ הוא גנטיקאי אבולוציוני שוודי, מן האבות המייסדים של תחום הפלאוגנטיקה, מוביל הפרויקט הבינלאומי למיפוי גנום האדם הניאנדרטלי, ושותף לגילויו של האדם הדניסובי
- אבי בליזובסקי
- יוני 23, 2022
- אין תגובות
האקדמיה מונה מעתה 143 חברות וחברים
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 12, 2021
- תגובה אחת
פרופ' אינגריסט ניסויים טבעיים מסייעים במענה לשאלות חשובות עבור החברה. לדוגמה: לאנשים שנולדו ברבעון הרביעי של שנת הלימודים יש יותר שנות השכלה והכנסה גבוהה יותר
- נועם חי
- אוקטובר 6, 2021
- תגובה אחת
פרס הנובל בפיזיקה הוענק השנה לג'ורג'יו לפריזי בזכות תרומתו המדעית בהבנת מערכות מורכבות לצד חוקרי אקלים. ועדת הפרס החליטה להתמקד בפיתרון שהציע לבעיית הספין-זכוכית בטענה שמודל זה מסוגל להסביר תופעות רבות מחוץ לפיזיקת החומרים. מהי פאזת ספין-זכוכית ומהי תרומתו של פריזי לתאוריה?
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 6, 2021
- אין תגובות
פרס נובל לכימיה לשנת 2021 הוענק לשני חוקרים: בנימין ליסט (Benjamin List) ודיויד מק'מילן (David W.C. MacMillan) על "הפיתוח של אורגנו-קטליזה אסימטרית". (הידיעה תתעדכן)
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 5, 2021
- תגובה אחת
הסבר מונגש של המדע שמאחורי הזכיה בפרס נובל לפיזיקה של סיוקורו מאנאבה מאוניברסיטת פרינסטון וקלאוס האסלמן ממכון מקס פלאנק ששכללו את מודלי האקלים כפי שפורסם באתר פרס נובל. תרגום: ד"ר משה נחמני.
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 5, 2021
- אין תגובות
פרס נובל בפיזיקה שהוענק היום לפרופ' ג'ורג'יו פאריסי הוא רק מס' קטן של שמות זוכי פרס נובל לאורך השנים, אשר זכו קודם לכן בפרס וולף היוקרתי, של קרן וולף.
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 5, 2021
- תגובה אחת
מחצית הפרס הוענקה לסיוקורו מאנאבה מאוניברסיטת פרינסטון וקלאוס האסלמן, מכון מקס פלאנק ששכללו את מודלי האקלים וג'ורג'יו פריסי האיטלקי שעוסק במעבר בין מערכות פשוטות למורכבות * פריסי אמר באירוע ההכרזה: "ההבנה של משבר האקלים ניצבת על מדע מוצק" * הידיעה תתעדכן בהסברים המדעיים של וועדת פרס נובל
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 4, 2021
- תגובה אחת
דיויד ג'וליוס וארדם פאטאפוטיאן (יליד בירות, לבנון) גילו את הקולטנים TRPV1, TRPM8 אפשרו להבין כיצד חום, קור וכוח מכאני יכולים ליזום דחפים עצביים שמאפשרים לנו לחוש ולהסתגל לעולם שמסביבנו
- הטכניון
- דצמבר 18, 2020
פרופ' אהרן צ'חנובר הרצה על הסוגיה הבוערת, בעיקר הוא מתריע על הסכנה בהתנגדות לחיסונים (וידאו)
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 12, 2020
- 14 תגובות
מספר הנשים שקיבלו פרס נובל לפיזיקה גדל משלוש לארבע, ובכימיה מחמש לשבע (בשני המקרים כולל מארי קירי). האם זה מקרי או תחילתה של מגמה
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 8, 2020
- 2 תגובות
פרופ' שכטמן, יו"ר קרן וולף גם מספר על היחס של שליש מזוכי וולף בתחומים המתאימים זוכים לאחר מכן בנובל, ולמה יש הבדלים כאלה גדולים בפערים. הקריספר, כמו הניטרוגליצרין יכול לשמש לדברים טובים, אך גם לגרום נזקים בידיים הלא נכונות.
- אבי בליזובסקי
- אוקטובר 8, 2020
- תגובה אחת
כך אומר פרופ' חגי נצר מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב שכתב עשרות מאמרים משותפים עם גנזל
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 7, 2020
- 5 תגובות
![איור של הגלקסיה והחור השחור הענק שבמרכזה. החור השחור ממיר חלק מהחומר שהוא סופח לקרינה אנרגטית (בגווני כחול), בעוד שהגלקסיה ממשיכה ליצור כוכבים חדשים (אזורים סגולים). [קרדיט איור: מייקל הלפנביין\אוניברסיטת ייל - M. Helfenbein / Yale University]](https://www.hayadan.org.il/images/content3/2015/07/Monster_Black_Hole.jpg)
- דר. משה נחמני
- אוקטובר 6, 2020
- 11 תגובות