פריצת-דרך מדעית תוכל להוביל לפיתוחן של שיטות יעילות יותר לטיהור מזהמים רעילים כגון ביפנילים רב-מוכלרים(PCBs) ודיאוקסינים. המחקר, שנמשך כ-15 שנים, מפרט כיצד אורגניזמים מסוימים יכולים להפחית את הרעילות של מזהמים כאלו.
[תרגום מאת ד”ר נחמני משה]
פריצת-דרך מדעית תוכל להוביל לפיתוחן של שיטות יעילות יותר לטיהור מזהמים רעילים כגון ביפנילים רב-מוכלרים(PCBs) ודיאוקסינים. המחקר, שנמשך כ-15 שנים, מפרט כיצד אורגניזמים מסוימים יכולים להפחית את הרעילות של מזהמים כאלו.
מדענים מאוניברסיטת מנצ’סטר מקווים כי פריצת-דרך מדעית שאליה הם הגיעו תוכל להוביל לפיתוחן של שיטות יעילות יותר לטיהור מזהמים רעילים כגון ביפנילים רב-מוכלרים(PCBs) ודיאוקסינים. המחקר, שנמשך כ-15 שנים, ואשר פורסם בכתב-העת המדעי היוקרתי Nature, מפרט כיצד אורגניזמים מסוימים יכולים להפחית את הרעילות של מזהמים כאלו. צוות המחקר, מהמכון לביוטכנולוגיה באוניברסיטת מנצ’סטר, בחן כיצד אורגניזמים טבעיים מסוימים יכולים להפחית את רמת הרעילות ולקצר את משך חייהם של מזהמים ידועים לשמצה.
פרופסור David Leys מסביר את המחקר: “אנו כבר יודעים כי חלק מהמזהמים הרעילים ביותר מכילים אטומי הלוגן וכי רוב המערכות הביולוגיות פשוט לא מסוגלות להתמודד עם מולקולות מעין אלו. יחד עם זאת, קיימים מספר אורגניזמים המסוגלים להרחיק את אטומי ההלוגן הללו בעזרת ויטמין בי-12 (B12). המחקר שלנו הצליח לזהות כי אורגניזמים אלו משתמשים בויטמין זה באופן שונה לחלוטין ממה שסברנו בעבר.”
מסביר החוקר: “פרוט המנגנון במסגרתו פועל תהליך טיהור חדשני זה משמעותו כי עכשיו אנו נמצאים בנקודה שבה אנו יכולים לחפש העתקים שלו. אנו מצפים כי בסופו של דבר ניתן יהיה לפתח דרכים להיאבק בחלק מהרעלנים המשמעותיים ביותר בעולם במהירות וביעילות רבות יותר.”
המחקר נמשך למעלה מ-15 שנים, כאשר הקושי הגדול ביותר היה לצבור מספיק אורגניזמים טבעיים המטהרים מזהמים לשם בחינתם. צוות המחקר הצליח בסופו של דבר לזהות חלבונים חשובים למחקר זה באמצעות הכנסת שינויים לאורגניזמים המתרבים במהירות רבה יותר. בשלב הבא, הם השתמשו בקריסטלוגרפית קרני-רנטגן על מנת לבחון כיצד מתבצעת ההרחקה של אטומי ההלוגן.
המניע העיקרי למחקר זה היה הרצון למצוא דרכים חדשות למאבק בעשרות המולקולות המזיקות מאוד הנפלטות לסביבה. רבות מהן מגיעות ישירות ממזהמים או מתוך פסולת שריפה בבתי-זיקוק ומפעלים. ככל שהריכוז של המולקולות הללו עולה עם הזמן, ההימצאות שלהן באוויר מהווה איום הולך וגדל הן על הסביבה והן על האנושות. כבר עתה ננקטים מספר אמצעים על מנת להגביל את הייצור של חלק מהמזהמים, למשל – השימוש בביפנילים רב-מוכלרים נאסר בארה”ב כבר בשנות ה-70 ובשנת 2001 בשאר מדינות העולם. “מעבר למאבק ברעילות ובאריכות חייהם של מזהמים אנו גם בטוחים כי התוצאות שלנו תוכלנה לסייע בפיתוח שיטות טובות יותר לניטור הסביבה ודגימות מזון.”
