כך מתאר תא”ל (מיל.) פרופ’ חיים אשד, שהיה מיוזמי התוכנית ועמד בראשה בשנים הראשונות בראיון לאתר הידען
היום לפני 20 שנה, ב-5 באפריל 1995 בשעה 14:16 שוגר הלוויין אופק 3 מבסיס חיל האוויר בפלמחים על גבי משגר שביט. אמנם היה זה הלוויין השלישי בסדרת לווייני התצפית הצבאיים, אך לדברי מי שעמד בראש הפרויקט, תא”ל (מיל.) חיים אשד בראיון לאתר הידען שהתקיים הערב (א’) זה היה הלוויין המבצעי המלא הראשון.
“זו הייתה פריצת דרך מדהימה. הביצועים שלו היו הרבה מעבר לציפיות. כאשר פתחנו את המצלמה כדי לאפשר לו לצלם את מגרש החניה של מבת (מפעל מבת חלל של התעשייה האווירית שבו נמא חדר הבקרה של לווייני אופק, א.ב.). היינו בטוחים שנצטרך לעשות שיפורי רזולוציה אבל הרזולוציה היתה פשוט מדהימה כבר כשירד הצילום הראשון. אפילו המתכננים של המצלמה באלאופ התפלאו משום שהיה מדובר בגבול התיאורטי. יכולנו לראות מכוניות ואף לזהות חלק מהן.
אשד, שעמד בראש מינהלת אביר במשרד הביטחון סוקר כיצד נולד פרויקט לווייני הצילום הצבאיים: “כאשר שימשתי בשנת 1978 בתפקיד ראש מו”פ במפקדת קצין מודיעין ראשי, אחרי נאום סאדאת והתחלת המגעים לחתימת הסכם השלום עם מצרים, אמרו לנו שצריך לפנות את סיני ושאנו חייבים למצוא פתרון כי אי אפשר יהיה לטוס טיסות צילום מעל מצרים בהסכם שלום. היה ברור שהפתרון הוא לוויין, וישבנו ללמוד את הנושא במשך שנתיים (1978-1979), וביקרנו במתקני נאס”א ובסוכנות החלל האירופית, ובאנו עם ההמלצה לשר הביטחון עזר ויצמן.”
“ויצמן הטיל את מלאכת הבדיקה על ד”ר מנס פראת שהיה המדען הראשי במשרד הביטחון, שהקים את דימונה. הוא היה יקה ושאל המון שאלות. חשבתי שאחרי כל כך הרבה שאלות הוא לא יאשר, אבל להפתעתי הוא אישר ואמר שבהינתן מינהלת מתאימה ומי שיעמוד בראשה התוכנית הזו יכולה להצליח.”
“כשהגעתי לעזר ויצמן להציג את הממצאים הוא נתן את זה לסגנו מרדכי ציפורי שיבדוק. אך זמן קצר לאחר מכן הוא התפטר וכך העניין הוקפא עד הבחירות בשנת 1981, אז קיימנו דיון אצל שר הביטחון שהיה גם ראש הממשלה , מנחם בגין. גם אז כמעט כולם התנגדו. החל מהרמטכ”ל רפול, סגנו משה לוי (משה וחצי), ואף מפקד חיל האוויר דוד עברי. מי שתמך בי בצורה ממש נלהבת היה רק ראש אמ”ן האלוף יהושע שגיא. בגין הסתכל על כולם ואמר שבראיה עתידית זה חשוב לעם ישראל, דבר שהצליח להדהים את כולם. הוא קיבל החלטה שתקום תוכנית חלל.”
לוויין מחלקים יד שניה
“המינהלת שעמדתי בראשה הוקמה ב-82 ומיד התחלנו לעבוד. שש שנים לאחר מכן, ב-1988 שוגר הלוויין אופק 1, שהיה לוויין ניסוי. מדובר בהישג חסר תקדים, משום שבשש שנים פיתחנו גם לוויין וגם משגר, שביט המפורסם שהפך למשפחת משגרים. שנתיים לאחר מכן שוגר אופק 2 שהיווה שיפור לעומת הלווין הניסויי אך עדיין לא היה מבצעי באופן מלא. אופק 3 היה בעצם הלוויין הראשון בתצורה מבצעית שכאמור הדהים את כולנו. מה שמעניין הוא שבגלל שלא היה לי כסף לסיים את בנייתו מחלקים חדשים וגם הזמן היה מוגבל, השתמשתי בכל מיני חלקים שקנינו קודם לכן לצורך ניסויים. וכך היה לנו לוויין חדש מחלקים יד שניה. גם זה היה פלא בפני עצמו. אחרי זה כבר נכנסנו למסלול ופותחו דורות מתקדמים אבל ללא ספק אופק 3 היה פריצת דרך.”
איך התקבלה אצל השכנים הידיעה שישראל מצלמת אותם מהחלל?
“זה התקבל אצל השכנים בתדהמה גדולה. בתקשורת בארצות ערב, בעיקר מצרים ועיראק וכן באירן היו מי שטענו שהלוויין מהווה סיכון גדול יותר מאשר פרויקטים אחרים.
האם תוכנית החלל האירנית היא תשובה לתוכנית החלל הישראלית?
אשד: “לפי דעתי הצלחת התוכנית שלנו דחפה את האירנים בתוכנית שלהם ללא ספק.”
בהכנת הכתבה השתתף גם טל ענבר שפרסם באתר הידען סדרה בת שלושה חלקים “כחול לבן בחלל”
12 תגובות
הייה מענין אם פעם תכתבו על פועלו של מרסל דסאו ,למען התעשיה האווירית.כי היו זמנים שעוד יצרו מטוסי קרב בישראל.
חיים שחרר,לעיתים ההקלדה היא אינטואיטיבית.ולא תמיד אני בודק.אפילו לבר כוכבה היו טעיות בכתיבה.
פינוקיו 9
לא כותבים השתלתו , כותבים השתלטו מהמילה שליטה. רגע של עברית.
סתם אין פרויקט בשםURC.זה היה בלון ניסוי,ספין ,סחריר,”חיזרים השתלתו עליי”……
מודה ועוזב ירוחם….
יש פרויקט שנקראURC , על בנייה משותפת של מוצב מחקר בירח.בפרוייקט שותפים סין ארצות הברית ורוסיה. חיים, יש ללמוד מצרפת אשר בנתה קוסמודרום בדרום אמריקה.כסף זו בעיה אבל ישראל בנתה פרויקטים גדולים בפחות כסף ממדינות אחרות,או במימון יצירתי.
9
אתה מדבר על חקר הירח ועל חקר המאדים באמצעות חלליות ומשגרים כאן בישראל. כל סוכנות החלל הישראלית מונה שניים וחצי עובדים וכל מדינת ישראל היא שכונה ב – New York City . איפה בדיוק נבנה כיף קנברל ישראלי? נסחפת קצת.
לאון, אני חושש שקצת שכחת את ממדיה הצנומים של מדינת ישראל. אין לנו מין סיביר שכזו שאפשר לשלוח עשרות טילים בלי שאף אחד ברדיוס מאות קילומטרים יהיה עד להם. פה ברדיוס 15 ק”מ מפלמחים יש תשע ערים, ואז רק מתחילים את גוש דן. גם הצנזורה שלנו לא מאוד מוצלחת וכל מה שהיא מנסה לחסום עושה קפיצה קטנה לחו”ל וחוזר “ע”פ מקורות זרים”.
לאון מה זה רלוונטי?
בכתבה יש עדות ממקור ראשון ,על תהליך קבלת ההחלטות,על תהליך הבניה . ניתן לשגר לווין פרימיטיבי(האירנים שלחו לפני כמה שנים). אבל לווין הריגול הישראלי היגיע לתוצאות מפתיעות.ואם היו כישלונות הפרויקט היה נעצר עקב עלות חריגה.
כל זה כעקרון דברים ידועים. הייתם שואלים כמה שיגורים נכשלו לפני שיגור של אופק 3.
כדאי לפתח סדרת טילים חדשה . שהיו כל כך חזקים שיאפשרו לנו לשלוח גשושית לירח או למאדים.ידע זה יתן לנו יתרון קבוע מול תוכנית הטילים הצבאית של מדינות אויב הנוכחיות ועתדיות.בנוסף ,תוכנית חלל שתקדם את המחקר על הירח ומאדים תשפר את המוניטין של המדינה.