האם טיפול קוגניטיווי יעיל יותר מתרופות פסיכיאטריות גם לטיפול בדיכאון
אקונומיסט
במשך כמעט מאה שנה היתה הפסיכותרפיה הטיפול המועדף למחלות נפש רבות. אולם גילויים בתחום הנוירולוגיה, ובעיקר בתחום הפרמקולוגיה, העלו ספקות בדבר יעילותו של הטיפול הנפשי באמצעות שיחות. כשאפשר למצוא קשר בין הפרעות נפשיות לבין כשלים בתפקוד הכימי של המוח ולתקן את הכשלים הללו באמצעות תרופה, הרעיון ששיחה עשויה לטפל בבעיה כמו דיכאון קליני עשוי להיראות מיושן.
הד"ר רוברט דה-רוביס מאוניברסיטת פנסילווניה ועמיתיו חולקים על הדעה הזאת. הם ערכו את הניסוי הקליני הגדול ביותר אי פעם, שבו נבדקה השפעתן של שיחות טיפוליות מצד אחד ותרופות מהצד האחר על מצבם של חולים הסובלים מדיכאון קליני. הממצאים העיקריים שלהם, שפורסמו בכתב העת General Psychiatry" "Archivesof, הם שטיפול בשיחות יעיל באותה מידה כמו תרופות נוגדות דיכאון לטווח הקצר ושהשפעתו על החולה לטווח הארוך גדולה הרבה יותר מהשפעת התרופות.
המחקר בדק סוג חדש למדי של שיחות טיפוליות, טיפול קוגניטיווי, שבו לומדים המטופלים לזהות דרכי מחשבה מזיקות ולהימנע מהן. שיטה זו עשויה להישמע פשטנית מכדי להצליח, אולם מחקרים הוכיחו כי אפשר להשתמש בה כדי לטפל בחרדה, בהפרעה טורדנית-כפייתית ובבעיות אכילה. הד"ר דה-רוביס תהה באיזו מידה השיטה הזאת יעילה לטיפול בדיכאון.
במחקר השתתפו 240 חולים הסובלים מדיכאון קל עד קשה. הם חולקו לשלוש קבוצות. קבוצה אחת קיבלה טיפול קוגניטיווי, השנייה טופלה בפאקסיל, תרופה נוגדת דיכאון, וחברי הקבוצה השלישית קיבלו תרופות פלצבו (משתתפי הקבוצה השנייה והשלישית לא ידעו אם התרופות שקיבלו הן אמיתיות או פלצבו).
אחרי 16 שבועות, תוצאות הטיפול התרופתי והקוגניטיווי היו זהות – מצבם של 58% מהחולים בשתי הקבוצות האלה השתפר באופן מוחשי. לעומת זאת, רק אצל 25% מאלה שקיבלו פלצבו נרשם שיפור. התוצאות היו מעודדות, אבל מה שבאמת הפתיע את החוקרים היתה השפעתו של הטיפול הקוגניטיווי על החולים אחרי שהפגישות הטיפוליות הסתיימו.
שנה לאחר תום הטיפולים, רק אצל 31% מהחולים שקיבלו טיפול קוגניטיווי חלה נסיגה והם חזרו למצבם הקודם. לעומתם, אצל 76% מהחולים שטופלו בתרופות נגד דיכאון וחדלו לקחתן המצב שב לקדמותו. זאת ועוד, מצבם של החולים שהמשיכו לקבל טיפול תרופתי בשנה שאחרי המחקר לא היה טוב יותר ממצבם של החולים שקיבלו טיפול קוגניטיווי רק בזמן המחקר ולאחר מכן הפסיקו את השיחות.
אם אפשר יהיה לשחזר את המחקר של דה-רוביס, ייתכן שיהיו לו השלכות על אופן הטיפול בדיכאון קליני בעתיד. אחד השיקולים, לפחות בארה"ב שבה נעשה המחקר, הוא שחברות ביטוח רבות מוכנות לכסות טיפול תרופתי בדיכאון אך לא פסיכותרפיה. שחזור מוצלח של המחקר של דה-רוביס אמור לשנות זאת – בין השאר משום שטיפול קוגניטיווי קצר מועד זול יותר מטיפול תרופתי ממושך.
אין משמעות הדבר שטיפול קוגניטיווי מתאים לכל מי שסובל מדיכאון. לדברי הד"ר דה-רוביס, יש להניח שחלק מהחולים יגיבו בצורה טוב יותר לתרופות מאשר לשיחות. פריצת הדרך הבאה עשויה להיות היכולת לקבוע מראש איזה טיפול הוא היעיל ביותר לכל חולה.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~143672313~~~238&SiteName=hayadan
