מדענים חוקרים את הפוטנציאל של שימוש באותות סיסמואלקטריים מרעידות מאדים כדי לזהות מים תת-קרקעיים על מאדים, שיטה בהשראת טכניקות דומות בכדור הארץ אך מותאמת לתנאים הייחודיים של מאדים
מדענים חוקרים את הפוטנציאל של שימוש באותות סיסמואלקטריים מרעידות מאדים כדי לזהות מים תת-קרקעיים על מאדים, שיטה בהשראת טכניקות דומות בכדור הארץ אך מותאמת לתנאים הייחודיים של מאדים. גישה זו, שמודדת אותות אלקטרומגנטיים הנוצרים כאשר גלים סיסמיים עוברים דרך אקוויפרים, עשויה לחשוף מקורות מים נסתרים עמוק מתחת לפני השטח של מאדים, ולשנות את הבנתנו על המים על מאדים והפיזור שלהם. קרדיט: NASA/JPL-Caltech
מדענים מאוניברסיטת פן סטייט חוקרים את השימוש באותות סיסמואלקטריים מרעידות מאדים כדי לזהות מים תת-קרקעיים עמוקים על מאדים.
שיטה זו, המבוססת על זיהוי שדות אלקטרומגנטיים הנוצרים על-ידי גלים סיסמיים, עשויה לספק תובנות חדשות על אקוויפרים במאדים והפיזור שלהם.
אם יש מים נוזליים על מאדים היום, הם עשויים להיות קבורים עמוק מדי לזיהוי בשיטות המסורתיות הנמצאות בשימוש על כדור הארץ. עם זאת, טכניקה חדשה הכוללת ניתוח של רעידות מאדים עשויה לספק פריצת דרך, מציעים מדענים מפן סטייט.
כאשר רעידות אדמה עוברות דרך אקוויפרים תת-קרקעיים, הן מייצרות אותות אלקטרומגנטיים. במחקר שפורסם בכתב העת JGR Planets, החוקרים הדגימו כיצד אותות אלה עשויים לחשוף את נוכחותם של מים מספר קילומטרים מתחת לפני השטח של מאדים. המחבר הראשי נולן רות', דוקטורנט במחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטת פן סטייט, מאמין ששיטה זו עשויה לסלול את הדרך לניתוח נתונים ממסעות עתידיים למאדים.
סימולציה של תת הקרקע של מאדים
החוקרים יצרו מודל של תת הקרקע של מאדים והוסיפו אקוויפרים כדי לדמות כיצד השיטה הסיסמואלקטרית תתבצע. הם מצאו כי ניתן להשתמש בטכניקה לניתוח פרטים על האקוויפרים, כולל עובי, ותכונות פיזיקליות וכימיות שלהם, כמו מליחות.
“אם נוכל להבין את האותות, נוכל לחזור ולנתח את האקוויפרים עצמם,” אמר רות'. “וזה ייתן לנו יותר נתונים ממה שאי פעם היו לנו להבנת המים על מאדים כיום וכיצד הם השתנו במשך 4 מיליארד השנים האחרונות. זה יהיה צעד גדול קדימה.”
שימוש בנתונים וכלים קיימים על מאדים
רות' אמר כי עבודה עתידית תכלול, במפתיע, ניתוח נתונים שכבר נאספו על מאדים.
הנחתת InSight של נאס"א, ששוגרה ב-2018, סיפקה סיסמומטר למאדים שהאזין לרעידות מאדים ומיפה את תת הקרקע. עם זאת, לסיסמומטרים קשה להבחין בין מים לגז או סלעים פחות צפופים. המשימה כללה גם מגנטומטר ככלי אבחון לסייע לסיסמומטר. שילוב נתונים מהמגנטומטר והסיסמומטר עשוי לחשוף אותות סיסמואלקטריים, אמרו המדענים.
שליחת מגנטומטר ייעודי לבצע ניסויים מדעיים במשימות עתידיות של נאס"א עשויה להניב תוצאות טובות יותר, אמרו החוקרים.
"שיטה זו לא צריכה להיות מוגבלת למאדים — לטכניקה יש פוטנציאל, למשל, למדוד את עובי הקרח באוקיינוסים על ירחיו הגדולים של צדק," אמר ג'ו. "המסר שאנו רוצים להעביר לקהילה הוא שקיימת תופעה פיזיקלית מבטיחה זו — שקיבלה פחות תשומת לב בעבר ושעשויה להיות בעלת פוטנציאל גדול לגיאופיזיקה פלנטרית."
