העצם התגלה ע”י טלסקופ החלל צ’אנדרה שחקר התפוצצות של סופרנובה מסוג נדיר הנמצאת במרחק 26 אלף שנות אור מכדור הארץ והוא בן אלף שנה בלבד
נתונים חדשים ששידר טלסקופ החלל צ’אנדרה הצופה בשמים בתחום קרני ה-X, מעלים את החשד ששרידים של סופרנובה שנראית מעוותת מהרגיל מכילים את החור השחור הטרי ביותר שנוצר בימים אלה בגלקסיית שביל החלב. נראה שהשרידים הם תוצר של התפוצצות נדירה, שבה החומר נזרק לחלל במהירויות גבוהות מתוך הקטבים של כוכב מסתחרר.
השרידים, הקרויים W49B הם בני כאלף שנה, כפי שהם נראים מכדור הארץ והם ממוקמים כ-26 אלף שנות אור מאיתנו.
“W49B הוא הראשון מסוגו שהתגלה בגלקסיה שלנו” אומרת לורה לופז, שהובילה את המחקר ב-MIT. “נראה שהכוכב ההורה של הסופרנובה סיים את חייב (חייו) בדרך שונה מזו של מרבית הכוכבים.”
בדרך כלל, כאשר כוכבים מאסיביים מסיימים את הדלק שלהם, האיזור המרכזי של הכוכב קורס, וגורר שרשרת אירועים שמביאה במהירות להתפוצצות סופרנובה. מרבית ההתפוצצויות הללו הן סימטריות, כאשר החומר הכוכבי מתרחק פחות או יותר באופן אחיד לכל הכיוונים.
ואולם, בסופרנובה W49B, החומר ליד הקטבים של הכוכב המתמוטט והמסתחרר במהירות נפלט בקצב מהיר בהרבה מאשר החומרים שנפלטו מקו המשווה. הסילונים הנורים הלאה מקטבי הכוכב גורמים לצורה המוזרה של הסופרנובה ושרידיה.
שרידי הסופרנובה בוהקים כעת בתחום קרני ה-X ובאורכי גל אחרים, ובכך מעידים על ההתפרצות המוזרה. באמצעות מעקב אחר תפוצת היסודות השונים בשרידי הכוכב, החוקרים הצליחו להשוות את נתוני צ’אדרה למודלים תיאורטיים המראים כיצד כוכבים מתפוצצים. (לדוגמה, כאשר מוצאים ברזל רק במחצית השרידים בעוד שאר היסודות כגון גופרית וצורן מפוזרים בכולו, הדבר צפוי לגרום להתפוצצות א-סימטרית.
“בנוסף לחתימה הלא שגרתית של היסודות, W49B גם מוארכת ואליפטית יותר מאשר רוב הסופרנובות” אומר אנריקו רמירז-רואיז מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, ושותף למאמר. “הדבר נראה בתחום קרני ה-X ובאורכי גל אחרים, ומוביל לסופו הלא שגרתי של כוכב זה.”
16 תגובות
אולי פשוט יותר להבנה אם נאמר כך:
1. פיצוץ הסופרנובה אירע לפנ י 27.000 שנים.
2. לתמונה הנראית לנו כיום לקח 26.000 שנים לעשות את המרחק עד אלינו
3. מכאן שהתמונה שאנו רואים מראה את מצב הסופרנובה לאחר 1000 שנים.
למה הדבר דומה?
תארו לכם צלם שמצלם את ת”א ממרחק של 1 ק”מ
לאחר מיכן הוא לוקח את התמונה ומתרחק מת”א עוד כ-26 ק”מ עד שהוא מגיע לישוב המרוחק מת”א 27 ק”מ. שם הוא מראה לאנשים את תמונת העיר ת”א כפי שהיא נראית ממרחק 1 ק”מ.
ההסבר עוזר או מקלקל ?
ספקן,
כפי שכתב כאן אבי, כאשר אומרים שאובייקט הוא בן 1000 שנה הכוונה היא שהוא בן 1000 שנה+הזמן שלקח לאור להגיע. כדי להבין את הסיבה להגדרה בצורה כזו חשוב על הדוגמא הבא:
במרחק 10,000 שנות אור מאיתנו נמצא כוכב שהתפוצץ לפני 10,001 שנות אור (אנחנו רואים אותו שנה לאחר ההתפוצצות) – למה נראה לך יותר הגיוני להשוות אותו, לכוכב במרחק 11 שנות אור מאיתנו שהתפוצץ לפני שנה (שני הכוכבים נראים באותו שלב של ההתפוצצות) או לכוכב שהתפוצץ בדיוק באותו זמן אך נמצא במרחק שנת אור אחת מאיתנו ולכן נראה כאילו הוא 10,000 שנה לאחר ההתפוצצות?
לי נראה הגיוני לדון על מה שרואים – וכך ממבחינתנו, אין זה משנה שהיום הכוכב המדובר הוא בן 27,000 שנים – אתה מסתכל על האובייקט הזה ורואה איך נראה אובייקט בן 1000 – זה מה שחשוב!
לשאלותיך
– W49B הוא השם של הערפילית המוזרה הזו שנראיית בתמונה – הכוונה בכך שאומרים שהיא בת 1000 שנה היא שעברו עליה 1000 שנה מההתפוצצות ועד לקונפיגורציה שאנחנו רואים כעת.
– ממה שכתוב פה אני מבין כמוך שהאירוע הוא נדיר – אבל זה שאירוע הוא נדיר לא אומר שאי אפשר לדעת מהו. פיצוצים של כוכבים הם דברים שיודעים למדל אותם בדיוק זה או אחר (לרוב בסימולציות מחשב), מטבען סימולציות אינן הדבר האמיתי, לפעמים הן מוצלחות יותר ולפעמים פחות – זה ידוע, אין מה לעשות, מדע הוא לא מושלם.
אבל במקרה הזה, דווקא מתוארת במאמר התאמה של תצפית חדשה, שלא נראתה עד כה לפרדיקציה תיאורטית – זוהי בדיוק הדרך בה בדר”כ תיאוריה מתקבלת – היא מציגה פרדיקציה (אם אנחנו צודקים במודל שלנו, הרי שנצפה למצוא פיצוץ בעל המאפיינים האלו והאלו).
אני חושב שזה הדבר המשכנע ביותר שאתה יכול לדרוש – כך צריכה להתנהל עבודה מדעית.
צבי
מניסוח המאמר משתמע כביכול שמקום החור השחור הוא פחות מ- 1000 שנות אור מאיתנו, בעוד הסופרנובה במרחק 26,000 מאיתנו (מזה הסקתי שיש שתי תופעות ניפרדות זו מזו, כאשר השניה בהן , הקרובה לנו היא מטיב לא ברור). פרשנות זו שלי היא משום שאיננו יכולים לראות אירוע שקרה לפני 1000 שנה כאשר אנו צופים באירוע שמרחקו 26,000 שנות אור. (יתכן שהכוונה הייתה שהאירוע אירע לפני 27,000 שנה או קצת פחות רק שזה לא מה שכתוב פה, אינני אמור לנחש …).
אם מדובר בשני אירועים באותו מיקום (שני האירועים הם במיקום הסופרנובה) — ניתוח האירוע הוא בוודאות יותר גדולה מאשר ניתוח של שני אירועים במקומות שונים (במקרה כזה, ההסבר שלך נשמע סביר יותר ממה שהשתמע מהמאמר, השתמע במאמר שמדובר בשני אירועים במקומות שונים).
עדיין נותרו השאלות הבאות:
(1)
השאלה למה הכוונה בביטוי “W49B הם בני כאלף שנה”. האם מדובר בקונפיגורציה מסוג כלשהוא שממוקמת בקירבת הסופרנובה, כיצד ניתן לקבוע את הגיל של הקונפיגורציה הזו (וכיצד לקשור אותה לחור שחור שנוצר בו זמנית יחד איתה).
(2)
אם מדובר בקונפיגורציה כזו (שהוזכרה לעיל) , כמה פעמים ניתקלו בה ? הבנתי שזו סיטואציה נדירה
(אפילו לאחר שהוספת עדויות מגלקסיות אחרות); כל שכן הנדירות משתמעת ממה שכתוב במאמר עצמו שבו בכלל לא מציינים תקדימים אחרים. אם אני מפרש היטב את דבריך, תופעה כזו לא נחזתה בגלקסיה שלנו או שהיא נחזתה לעיתים נדירות, על כן אנו ניזקקים לעדויות מגלקסיות אחרות.
בכפיפות לסעיף (2) — הרושם שלי הוא שמדובר באירוע נדיר שבגלל נדירותו אפשר לפרשו לכאן ולכאן, אולי מדובר בהפרת סימטריה ספרית מסיבות שאינן חור שחור. אפשר גם שבליעת חלק מהספקטרום איננה בגלל חור שחור. למשל, לפי זכרוני, נכתב איפוא שהוא שיש מערכות של כוכבים כפולים שבזמן סופרנובה של אחד מהם הסופרנובה אינה לפי מהלך רגיל (כי הכוכב השני ניבלע אל תוך הכוכב בזמן שהוא מתפוצץ). אירוע כזה (בו יש שני כוכבים פעילים בסופרנובה) יכול לשבש פיזור בסימטריה ספרית.
safkan
מה שאתה אומר לא כתוב בכתבה עצמה, ובטח לא כתוב בכתבות אחרות על הארוע. לא כתוב בשום מקום שבדרך מהנובה לפה יש חור שחור. נראה לי שאתה מדבר על תופעה אחרת שנקראת gravitational lensing.
הכותרת לא מדוייקת ב-100% כי במקומות אחרים כתוב שזו השערה. אבל אתה עושה מזה כזה עניין שזה קצת תמוה……
ספקן,
לא הבנת נכון חלק מה שנאמר כאן ולכן גם מיהרת לומר כי לתופעה אין הסבר.
החור השחור אינו נמצא באמצע הדרך מהסופרנובה אלינו וגורם לעיוות אלא נמצא במוקדה של הסופרנובה המשונה.
הרעיון דווקא ברור ומוסבר למדי:
לרוב, כאשר כוכבים מאסיביים מסיימים את חייהם עיקר החומר של הכוכב מועף בצורה ספרית למדי ואילו החומר שבמרכז קורס. אמנם זה לא נאמר אך לרוב הוא קורס לכוכב ניוטרונים ואכן, כוכבי ניוטרונים נתגלו במרכזן של סופרנובות מוכרות והמקרה הידוע ביותר הוא של ערפילית הסרטן בה נתגלה כוכב ניוטרונים בסופרנובה מתועדת היטב שהתפוצצותה נראתה בכדה”א בשנת 1054
http://en.wikipedia.org/wiki/Crab_Nebula.
במקרה הספציפי הזה גילו התפלגות מאד לא ספרית של שאריות הכוכב (המרמזות על התפוצצות לא ספרית) בנוסף, ספקטרום הקרינה שונה מהצפוי מהתפוצצות סופרנובה רגילה. שתי החריגויות האלו תואמות היטב את הפרדיקציה לצורת הערפילית והקרינה האוחרת של כוכב שקרס לחור שחור מסתובב.
חורים שחורים מסתובבים מוכרים היטב וידוע שהם קיימים, כמו כן, ידוע (מגלקסיות אחרות) שפיצוצים אדירים (חסרי סימטריה ספרית) קשורים פעמים רבות להמצאות כוכבים מאסיביים המתאימים ליצירת חורים שחורים.
לסיכום, כל הסיפור ברור למדי:
יודעים שיש חורים שחורים מסתובבים,
יש עדויות טובות מאד לכך שהם נוצרים מקריסת כוכבים מאסיביים בתהליך דומה לזה שתואר כאן,
יש פרדיקציות תיאורטיות לגבי קריסות מעין אלו – איך צריכה להראות הערפילית ומה צפוי להיות ספקטרום הקרינה,
ועכשיו מגלים כזה דבר – מה כל כך מפתיע….
אז למה לומר “כותרת מפוצצת לתופעה שאין לה הסבר.”
אבי, תשדלל להימנע מקריאות כמו “מספיק עם השטויות הללו”.. אנשים כאן מנסים ללמוד…
וכן כמו שאמרתה- הוא נראה לנו כבין 1000 שנה. ז”א שיותם צדק: אם היינו מסתכלים לפני 1000 שנה כניראה היינו רואים את תחילת היווצרותו.
מספיק עם השטויות הללו. אנחנו יכולים לראות משהו שאירע לפני אלף שנה פלוס הזמן שלוקח לאור להגיע. את זה לא לוקחים בחשבון בקביעת גיל הסופרנובה כפי שהיא נראית לעינינו כרגע כי אין אפשרות לקפוץ בזמן 26 אלף שנים קדימה. ככה זה תמיד כמדברים על תופעות במרחק של אלפי, עשרות אלפי ומיליוני שנות אור.
באתר http://www.isciencetimes.com המביא את הידיעה מופיעה הפיסקה הבאה:
The supernova remnant detected by the observatory
is about 1000 years old……………….not including light travel time
ובא לציון גואל
כותרת מפוצצת לתופעה שאין לה הסבר.
לפי מה שהבנתי המצב זה:
התפרצות של סופרנובה שמרחקה מאיתנו 26,000 שנות אור מגלה עיוות שאינו מוכר לנו. אחד ההסברים האפשריים הוא שבדרך ממקום האירוע הזה לתצפית שלנו על אותה התפוצצות יש מכשול , ההשערה היא שהמכשול הוא חור שחור. זה רק אחד ההסברים האפשריים, מהסיבה הפשוטה שלתופעה בלתי מובנת וחדשה יתכנו הרבה הסברים.
ליותם
האות נוצר לפני 1000 שנה. אם היינו צופים לפני 1000 שנה, לא היינו מגלים דבר שכן ייקח לאות זמן של 26000 שנים להגיע אלינו במהירות האור.
תם, אני חושב שהכוונה היא שאם לפני 1000 שנים היינו מכוונים טלסקופ על החור הזה הינו רואים את תחילת ההיווצרות שלו.
תם
אתה צודק.
תחשוב רגע…. זה חתיכת מרחק!
אבי בליזובסקי, דרך אגב, האם זה אותו כוכב שכאן:
https://www.hayadan.org.il/nasas-chandra-finds-youngest-nearby-black-hole-1611108/
?
במידה וכן, המחקרים מגלים מידע שונה לחלוטין ולא ברור אם המידע החדש הוא הנכון. ידוע לך על כך משהו?
תודה.
למידע צריך לקחת זמן של 26000 שנה על מנת שיעבור את המרחק, אם הוא נע במהירות האור
מחקר וטכנולוגיה
כיצד יש מידע על עצם בן 1000 שנה המרוחק מאתנו 26000 שנים ?