בחירות למגל’יס האוזבקי בצל ארועי כסוי על

יורם המזרחי

מתפרסם במקביל באתר קולמוסנט

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/yh050105.html

בשבוע בו נערכו באוקראינה בחירות גורליות לנשיאות והתרחשו ארועים גלובליים מעשה אדם, או איתני טבע, נדחקה לפינה מערכת הבחירות למג’ליס האוזבקי. איש מאלה שבכל זאת התענינו בנעשה בימים אלה במרכז- אסיה, לא הופתע כשהנשיא, איסלם עבדוגנאבי’צ קרימוב, ׁ ISLAM ABDUGNAIEVICH KARIVMOV פוליטיקאי מנוסה בן 69 שצמח בבית האולפנא הסובייטי, הודיע בטאשקנט שהוא “מקבל את התוצאות בברכה” וברך בחמימות חבריו ושותפיו הפוליטיים, שלדבריו “זכו באמון בלתי מעורער מצד הציבור הרחב”

קרימוב עם דונלד ראמספלד

משקיפי-בחירות לא ציפו לתגובה שונה. המשטר שבא שבשנת 1991 במקום הממשל הקומוניסטי, שגם מטעמו שרת קרימוב כנשיא “הרפובליקה הסוציאליסטית של אוזבקיסטן” התיר רק למפלגות נאמנות לנשיא להשתתף במירוץ למג’ליס “מפלגות ת.פ” אלה, מוגדרות בפי מבקריהן “כתמי הסוואה זהים על פרוות אותו נמר” המייצגות לא רק בני- ברית פוליטיים של הנשיא, אלא גם אלה הקשורים לעסקי משפחתו, שלעיתים קרובות חורגים מחוץ למדינה. למשל עסקי הטלפון הסלולרי, המוחזקים בידי בת הנשיא, היושבת כיועצת כלכלית בשגרירות טורקמניסטן במוסקווה.

האופוזיציה, החוששת מאכזריות שרותי הבטחון האוזבקים, על מעשיהם מופצים סיפורי אימים, למשל בישול נחקרים במים רותחים, לא מחתה על המכשולים המנהליים-משפטיים שהוצבו על דרכה ערב הבחירות. איש לא העז לצאת לרחובות כשנודע שמתנגדי קרימוב לא קבלו רשיון להשתתף בבחירות ואילו ארגוני זכויות-אדם בינ”ל, דיווחו ממשרדיהם בטשקנט, בוכרה ומרכזים נוספים, על איומים פיזיים ומילוליים נגד מתנגדי השלטון. דיווחים אלה, כללו כאמור תאורי זוועה על הנעשה במתקני החקירה של קרימוב, הביאו בין השאר את משקיפי הארגון הארופאי לבטחון ושתוף OSCE להכריז על הבחירות “כמפוקפקות בלשון המעטה”.

בראש המבקרים עומדים פעילים בריטים, בהם השגריר לשעבר CRAIG MURRY מי שלפני שנתיים עורר שערוריה, כשבמהלך לא דיפלומטי, ביקר בפומבי ותקיפות חסרת פשרות את משטר הנשיא איסלם קרימוב. עוד טען השגריר שהמודיעין האוזבקי משתף פעולה עם ה C.I.A האמריקאי והסוכנות הבריטית המקבילה M.I.6 ואפילו משמש עבורם “מסלקת חקירה” ולפי הצורך “מאחסן עבור האנגלים והאמריקאים עצורים מזן הגי’אהד”

השגריר הוחזר ללונדון, אך כמעט במקביל להדחתו, הופצו ידיעות על מעשים לא כשרים כביכול, בהם עסק מארי כשישב בטאשקנט. במשרד החוץ הבריטי, שם נמשכת חקירת ההאשמות, רמזו שקצה פתיל ההשמצות והמכשלות נגד השגריר – נמצא בידי קרימוב, הידוע כמי שאוסף בקפדנות מידע מודיעני אישי על יריביו, אוזבקים ואחרים. משרד-החוץ הבריטי, כמקביליו במערב, סרב בשלב זה להתייחס למצבם של כ- 10000 אסירים פוליטיים, המוחזקים ללא משפט במחנות מעצר ובתי כלא אוזבקים, המשך מעצרים לא חוקיים הנערכים מדי יום, הגבלות על התקשורת ועקרון חופש הבטוי ועוד לצד התנהגות עריצה של נשיא המוגדר “ניאו סטליניסט” על כל המשתמע מכך.

ניתוח “השבוע האוזבקי” הראשון אחרי הבחירות, מלמד שהפייסנות המערבית והרוסית לדרך ניהול ותוצאות הבחירות, נובעת מכך שהנשיא קרימוב, הרואה עצמו “מגדולי הלוחמים בטרור האסלמי ” נשאר בשלטון וחזר להתחייב לא לסטות ממה שקרא “מלחמה ללא רחמים נגד טרור ויצירת איסלם שפוי” באותה הזדמנות הבטיח קרימוב לא רק לסייע למלחמה האמריקאית בטרור, אלא לעזור לרוסיה הנאבקת בנגע מוג’הידין משלה.

תוצאות הבחירות במדינה המוסלמית המונה כ 27 מליון תושבים, ששטחה גדול מעט יותר מפלורידה, לא הביאו איפוא ברכות גלויות מצד רוסיה ששלטה במדינה מהמאה ה 18 עד 1991. הנשיא וולדימיר פוטין, שבאחרונה מצטייר בעיני המערב “כצאר מודרני” יודע שעמיתו האוזבקי הוא יותר “מסתם שכן לידו נוח לחיות”. הלכה למעשה הוא מוצא בקארימוב שותף פעיל במלחמה האזורית נגד המוג’הידין ובלם בדרך להתחזקות אסלם קיצוני במרכז אסיה. מקור מדיני במוסקווה, אמר מיד עם הוודע תוצאות הבחירות למג’ליס “השארת משטר קרימוב על כנו היא הרע במיעוטו, שכן האיש שהיה בעבר ראש הרפובליקה הסובייטית של אוזבקיסטן, עושה נגד טרור יותר מאחרים במרחב שפעם היה המזרח הרחוק הרוסי” המקור הוסיף עוד “שקרימוב עושה לריסון קבוצות איסלמיות קיצוניות ונאבק בהן ללא רחמים”

תגובה דומה באה ממדינות שכנות מוסלמיות, במערב אירופה וכן בנאט”ו שם אין בוחלים לשתף פעולה עם דיקטטור אנטי-איסלמי, הניצב באופן ברור לימין המערב ושומר את “הכניסה האחורית לאפגניסטן” מבינים, שלפי שעה טוב לראות בארמון הנשיאות האוזבקי נשיא המשמש בלם להתפתחות אפשרית של מדינה אסלמית קנאית חדשה, שתוקם בהליך בחירות “נקי” ותבטל מיד עם עלייתה לשלטון כל שריד דמוקרטי. הדוגמא העומדת לעיני ראשי נאט”ו, היא זו של אלגי’ר שנסיונה הדמקורטי העלה לשלטון איסלם קיצוני והביא להפיכה צבאית פרו מערבית.

הבחירות באוזבקיסטן הביאו “לשמחה- שקטה” גם בארה”ב, הרואה עצמה כמובילת המלחמה העולמית בטרור, שכן במחלקת המדינה ובפנטגון יודעים שבטווח הנראה בעין, הבטיחה תוצאת הבחירות המשך שלטונו של נשיא מוסלמי אסיאתי, מידידי ארה”ב. ביקורת, הבאה ממחלקת המדינה, כמעט כרפלכס מותנה בכל הקשור לדמוקרטיה, נשמעת איפוא חלשה גם בהשוואה להתבטאיות אחרות של הממשל, שבראשית 2004 גינה את התדרדרות המצב הפוליטי הפנימי בגורג’יה ורק לאחרונה השתמש בלשון חריפה כתגובה לצעדי מדיניות פנים בהם נקט הנשיא פוטין.

באופן פרדוקסאלי נוצר איפוא מצב ריאל-פוליטי, המציג תרחיש לפיו מסתבר שככל שמוסקווה תתרחק מסגנון שלטון דמוקרטי – מערבי, כך יעלה בעיני ארה”ב ערכה של אוזבקיסטן, המוכנה לאפשר לארה”ב להקים מאחז אסטרטגי בלב אסיה. עוד מונחת לעיני מתכנני מחלקת המדינה, הערכה על כמות אוצרות הטבע של אוזבקיסטן כולל נפט זהב ואורניום.

מקורות מודיעין בטשקטנט ובבירות אחרות באיזור, מוסרים ששיתוף הפעולה הצבאי בין ארה”ב לאוזבקיסטן נמשך, לפעמים באופן גלוי וכי ארה”ב רואה במדינה “הכלואה” במרכז אסיה, ללא מוצא לים, נדבך חשוב בחיזוק בניין הקלפים הפוליטי הנקרא הרפובליקות של מרכז אסיה.
מפת אוזבקיסטן

עיון במפה מבהיר, גם למי שאינו עוסק באסטרטגיה, את חשיבות המדינה האוזבקית שלה 6221 ק”מ גבול עם חמש מדינות מוסלמיות, כולל 137 ק.מ גבול רגיש במיוחד עם אפגניסטן. המדינה פרוסה כגוש מלבני, כשבאזוריה השונים מתגוררים אוזבקים ממוצא אתני מגוון, להם קשרי תרבות ענפים עם שכנותיה. נשיא אפגניסטן למשל, חמיד קראזאי צוטט באחרונה כשאמר באירופה “לידידות ולשכנות הטובה עם אוזביסקטן יש חשיבות בטחונית עליונה לכל המדינות השוכנות באיזור דרך-המשי העתיקה”. אין ספק שהנשיא הביא בחשבון גם מעמד שותפו ההכרחי, הגנרל האפגאני אוזבקי דוסתום, ממתווכי-הכח היותר בולטים באפגניסטן.

הנשיא קרימוב, המנתח “בדיוק נקודתי” את המתרחש סביב ארצו בזירה הבין לאומית הרחבה, ממשיך לנפנף בדגל התועלת האסטרטגית. קצין צרפתי בכיר בדימוס, המוכר לכותב המאמר מימי שרותו ביונפי”ל, אמר “נפנופי הדגל האסטרטגי של קרימוב מושכים תשומת לב כמו זונה עירומה במחנה לגיון הזרים”, כשהסופרלטיב ברור ואינו זקוק לפירושים. מומחים לנעשה במרכז אסיה, מעירים שמאז הקדנציה הראשונה שלו כנשיא אוזבקיסטן העצמאית, החל השליט המתוחכם לחזר בגלוי, לא רק אחר ארה”ב אלא גם אחר נאט”ו בכלל.

במהלך “החיזור” העקבי אחר המערב, מאפשרת אוזבקיסטן לנאט”ו להתאמן בבסיסים אוזבקיים ולהקים בתחומה מתקנים צבאיים, למרות שאינה חברה בברית הצפון אטלנטית. מאז תחילת ארועי המלחמה בטרור למשל, ההתקפה האמריקאית על הטאליבן והצורך לאבטח אינטרסים מערביים באפגניסטן ממשיכה המדינה ההררית- מדברית, המונהגת בשיטת “דמוקרטיה מודרכת” לרקוד בחצרו של הנשיא בוש וכשצריך להופיע גם בחצר הנשיא פוטין. כך למשל מוסיפה אוזבקיסטן לשמש תחנה מעבר למטוסי נאט”ו וארצות-הברית בדרכם לאפגניסטן וממנה ואיזור הערכות נוח, הנושק לא רק לאפגניסטן אלא גם לערפה המזרחי של רוסיה כל זה בעוד שיתוף פעולה מודעיני בין טאשקנט למוסקווה מניב תוצאות ביום-יום של מציאות הטרור והגרילה בצ’צניה, ממזרח לאורל.

תמונת המצב המדינית המרתקת מעידה יותר מאלף עדים שלרטוריקה המערבית בזכות “ערכים-דמוקרטיים” אין קשר למציאות האסטרטגית ביחסי מזרח ומערב בדיוק כמו שיקולי “המערב הנאור” כשהוא בא לעסוק במשטרי עריצות חיוניים, למשל ערב- הסעודית, שאלפי נסיכיה אינם בדיוק פעילי אמנסטי אינטרנשיונל. דוגמא נוספת היא גל האהדה המערבי לקדאפי, מופע חסר בושה בו טוהר השרץ הלובי, שבימים אלה זוכה לסופרלטיוים הראויים למהטמא מוהנדס גאנדי או לאמא תרזה. כך מקיים הנשיא קרימוב משל אוזבקי אופייני “בעל השטיח קובע מי יכנס למסגד”