ספינת אספקה רוסית המריאה ביום חמישי לתחנת החלל הבינלאומית, כשבתוכה ציוד למחקר אודות השפעת הקרינה בחלל על משימות מאוישות למאדים.
אבי בליזובסקי
האסטרונאוט מייקל פואל והקוסמונאוט אלכסנדר קלארי נואמים בפני הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בשבוע שעבר מתחנת החלל הבינלאומית. הפרוגרס תביא להם אספקה
ספינת אספקה רוסית בדרכה לתחנת החלל
ספינת אספקה רוסית המריאה ביום חמישי לתחנת החלל הבינלאומית, כשבתוכה ציוד למחקר אודות השפעת הקרינה בחלל על משימות מאוישות למאדים.
החללית פרוגרס M1-11 המריאה ביום חמישי בשעה 13:58 שעון ישראל מקוסמודרום בייקונור בלב הערבה הקזאחית והיא אמורה לעגון בתחנת החלל היום, שבת.
“החללית המריאה בדיוק במועד המתוכנן והטיסה עוברת היטב.” מסר דובר מרכז הבקרה ברוסיה. הספינה מכילה בתוכה שתי בובות מאטריושקי, בובות רוסיות המדמות את בני האדם בניסוי למדידת ההשפעה ארוכת הטווח של הקרינה על האסטרונאוטים. אחת מהן תוצמד לצידה החיצוני של תחנת החלל והשניה תשדר נתונים לכדור הארץ בעוד היא צפה בתוך המעבורת. החוקרים יתוו את הדרך לשליחת בני אדם למאדים –אחת המשימות שנקבעו על ידי הנשיא בוש בתוכנית החלל השאפתנית שלו, שעליה הכריז באמצע חודש ינואר.
כזכור, רוסיה היא המשרתת היחידה את תחנת החלל הבינלאומית מאז אסון קולומביה. השבוע חזרה נאס”א על הצהרה שלפיה המעבורות יכולות לחזור לשירות בספטמבר 2004, אך לאור תוכניתו של בוש, לאחר סיום בנית התחנה ב-2010 יוצא הצי לגמלאות.
עד לשובם של המעבורות, רוסיה תמשיך לשרת את תחנת החלל. היא מתכננת לשגר באפריל חללית סויוז מאוישת ועליה צוות מחליף לצוות הנוכחי ששוגר לתחנה באמצע אוקטובר.
שמרים בחלל
מגי מק'קי , New Scientist (תרגום: דיקלה אורן)
כפית של שמרים נמנית על מטען הפרוגרס, רכב חלל רוסי ששוגר ביום חמישי, שיעדו תחנת החלל הבינלאומית. השמרים הם חלק מניסוי, שיחקור את השפעות מיקרו-כבידה על ביטוי גנים. בטווח הארוך מטרתו לחקור כיצד ניתן להגן על בריאות בני האדם בחלל.
המחקר החל ב-2002, אך כעת התזמון שלו נראה טוב מתמיד זמן קצר לאחר שנשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש התווה יוזמה, שתמקד את תחנת החלל הבינלאומית על קידום טיסות חלל מאוישות.
“שמרים הם מיקרוב המשמש כמודל,” אומרת שריל ניקרסון, מיקרוביולוגית באוניברסיטת טוליין במרכז למדעי הבריאות בלואיזיאנה, ארצות הברית, ואחת מראשי המחקר. “מבנה התא שלהם דומה מאוד למבנהו של התא האנושי, כך שאנו יכולים להיעזר בהם לחזות את אופן התגובה של בני אדם לטיסות בחלל.”
לשמר יש כ-6400 גנים. החוקרים שלחו כמה זנים שונים לחלל, כאשר בכל אחד מהם חסר גן מסוים. השמרים, הנמצאים כעת במצב רדום, ימהלו בפקטור גדילה, ברגע שיגיעו לתחנת החלל הבינלאומית.
השמרים יגדלו במשך 72 שעות, עד שאחד מחברי צוות תחנת החלל הבינלאומית יסובב גל ארכובה, שיגרום להפסקת הגדילה ושימור השמרים במעין מצב הקפאה. ככל הנראה הניסוי יחזור לכדור הארץ לאנליזה באפריל.
בחזרה על כדור הארץ, החוקרים ירכזו דנ”א מתאי השמרים וישימו אותו בשבב דנ”א. השבב יזהה אילו גנים היו פעילים בזמן בו שהו השמרים במסלול סביב כדור הארץ. ההשוואה עם זני ביקורת, שנותרו על כדור הארץ, תחשוף את השפעת הכבידה הנמוכה.
ניסוי של 72 שעות עשוי להיראות לא כל כך רלוונטי לטיסת חלל מאוישת – במיוחד טיסות למשך שנים כגון הטיסות למאדים – אך שמר מתחלק כל כשעתיים. כמו כן הובטחו לחוקרים כמה החודשים למחקרים עתידיים במשימות הבאות לתחנת החלל הבינלאומית.
מחקרים קודמים, בכללם מחקר שנערך על ידי חוקר עמית טים האמונד מאוניברסיטת טוליין והמרכז הרפואי VA בניו אורלינס, לואיזיאנה, מראים שלמיקרו-כבידה עשויה להיות השפעה משמעותית על ביטוי גנים.
תאי כלייה אנושיים, שגדלו במעבורת חלל במשך שישה ימים בשנת 1998 הראו שינויים בפעילותם של 1600 גנים מתוך כעשרת אלפים. בהשוואה אליהם, פעילותם של רק כמחצית מספר הגנים הזה השתנתה במתקן הדמיית כבידה מועטה על כדור הארץ, ופעילותם של רק חמישה גנים השתנתה בצלחת מעבדה על כדור הארץ.
השפעת מיקרו-כבידה על ביטוי הגנים אינה ידועה, אך האמונד העלה בעבר השערה, כי ההשפעה, מקורה בדמיון של מצב חוסר המשקל לסביבה בה נמצא העובר ברחם.
ייתכן ש”כבידה משחקת תפקיד חשוב בוויסות ביטוי הגנים בכל התאים, וכמו כן ייתכן שיש לה תפקיד מרכזי באבולוצייה,” אומר חוקר מיקרו-כבידה סטפן מורמן מבית הספר לרפואה רוברט ווד ג'ונסון בניו ג'רזי.
הוא אומר, כי הכבידה עשויה להשפיע בעקיפין, על ידי שינוי ריכוז המטבוליטים בסביבת התא, או במישרין על ידי מתן אותות קטנים של כוח לתא, שמנחים את התפתחותו. “הטסת שמרים לחלל מספקת הזדמנות לאסוף מידע, שעשוי לאפשר לנו לבדוק את הרעיונות האלה,” הוא אמר ל-New Scientist.
ניקרסון מאמינה, שהעבודה של צוותה חשובה, כיוון שהיא עשויה לשפוך אור על השאלה האם חיידקים, “שתופסים טרמפ” על חללית, עשויים להפוך אלימים יותר מפאת שינויים בביטוי הגנים שלהם.
מחקרים במתקנים להדמיית מיקרו-כבידה על כדור הארץ הראו זה מכבר, כי כמה גורמי מחלות , כגון סלמונלה, עשויים להפוך לעמידים יותר לאנטיביוטיקה, היא אומרת. כמו ידוע שטיסה בחלל גורמת להחלשת המערכת החיסונית של האסטרונאוטים. “אתה לא יכול להחזיק זיהום בבידוד בטיסה,” היא אומרת.
