נביא הסינגולריות הישראלי

איש ההייטק ינקי מרגלית תומך באופן פעיל ברעיון הסינגולריות של ריי קורצווייל, העתידן המוביל בעולם – ואולי גם השנוי ביותר במחלוקת. קורצווייל מאמין שנגיע לעתיד בו המחשבים יהיו חכמים יותר מבני-אדם * בשבוע שעבר הוא הרצה על הנושא בכנס "בחזרה לעתיד" של MIT

ינקי מרגלית. מתוך אתר אנשים ומחשבים
ינקי מרגלית. מתוך אתר אנשים ומחשבים

בתל-אביב התקיים לפני כשבוע כנס של פורום MIT, אליו הגיע מגוון רחב של אנשים, רובם יזמים ומנכ"לים. גם עבדכם הנאמן הצליח להשתחל במסגרת תפקידו כחוקר במרכז לחיזוי טכנולוגי. והאמת? היה ממש, ממש מעניין. חשבתי לשתף אתכם בעיקר באחת ההרצאות שהלהיבה אותי ואת הקהל במיוחד: ההרצאה של ינקי מרגלית, מייסד, יו"ר ומנכ"ל של חברת התוכנה 'אלדין'.

ינקי לא התמקד סתם בעתיד, אלא בשאלה הגדולה באמת – מתי הוא יקרה. והעתיד, לפי ינקי, קרוב אלינו יותר משהיה אי-פעם. הוא מתקרב בצעדים הולכים וגדלים, ועם כל צעד הוא צובר תאוצה. וכל המרוץ הזה אל העתיד התחיל כבר לפני 13.7 מיליארדי שנים, ממש קצת אחרי המפץ הגדול. והוא עומד לעשות את הקפיצה הגדולה ממש בשנים הקרובות, ודווקא בתחום שאמור להיות מנוגד לגמרי לאוריינטציה של ינקי איש המחשבים.

"ב- 1978 בניתי את המחשב הראשון שלי וזה הלהיב אותי. אהבתי את הרעיון שאני יכול לתכנת את המציאות." הוא מספר. אבל לאחר שנים רבות הגיע המהפך הגדול, וינקי עבר לצד הנכון של הכוח (מנקודת המבט של ביולוג כמוני).

"בשנת 2010 התחלתי ללמוד ביולוגיה, וזה בא מתוך הכרה שיש מחשב שקיים הרבה יותר זמן מהמחשב שבניתי לפני שלושים שנים, וזה המחשב האנושי. המחשב האנושי הזה נפתח היום לאפשרות שלנו לתכנת אותו. לפעמים כשאני יושב בלילה וכותב תוכנה שמחפשת רצפי גנים בקוד הגנטי האנושי, יש לי תחושה שאני עוד שנייה אדפיס את הגן מתוך הגנום במחשב, אוכל אותו בגלולה, אשפר את התפקוד של המחשב שלי הפנימי – ואחזור לתכנת את המחשב החיצוני. אלו שני מחשבים שונים. זה לא רק המחשב הסיליקוני והביולוגי, אלא איזשהו ידע מדעי שמצטבר בשילוב שבין שני המחשבים."

ינקי מאמץ את ההבנה שגם אנחנו, בני-האדם האורגניים, איננו יותר ממלאכת הנדסה מורכבת. כזו שהתחוללה בידי האבולוציה האקראית-למחצה, אבל עדיין – רק מכונה. ומכונה עם מקורות צנועים מאד.

"רק לפני ארבעה ביליון שנים התפתחה מולקולה אורגנית משתכפלת בפעם הראשונה – מולקולת רנ"א המשכפלת את עצמה. אומרים לי שמחשבים לא חושבים, אבל זה לא נכון. הם חושבים, אבל הם לא חיים. הם לא משתכפלים. אבל הם חושבים יותר ויותר טוב כל הזמן, פשוט בצורה שונה מאנשים. אבל זאת לא בעיה שלהם. אלא שאותה מולקולת רנ"א משתכפלת ראשונה היא חיה – היא משתכפלת." אומר ינקי. מאותה מולקולה יחידה, התפתחו כל החיים על פני כדור-הארץ באבולוציה איטית והדרגתית, שהביאה בסופו של דבר גם לעיצובו של המוח האנושי המשוכלל. והיום הגענו לרמת שכלול כזו שהילדים שלנו כבר אינם בשר ודם בלבד, אלא גם עשויים מסיליקון. ילדי המחשבה שלנו הם המחשבים. וגם למחשבים יכולים להיות ילדים משלהם.

"אני טוען שהרווח שבין אנושי ומלאכותי מתחיל להצטמצם. בקרוב מחשבים יתחילו להוליד ילדים. אולי הם לא יראו כילדים כפי שאנו מכירים אותם, אבל כשאינטליגנציה מלאכותית יוצרת בעצמה תוכנה, או כשהיא יוצרת אינטליגנציה מלאכותית אחרת, אלו בעצם ילדים."

ינקי תומך באופן פעיל ברעיון הסינגולריות של ריי קורצווייל, העתידן המוביל בעולם – ואולי גם השנוי ביותר במחלוקת. קורצווייל מאמין שנגיע לעתיד בו המחשבים יהיו חכמים יותר מבני-אדם. לפי העתיד שחוזה קורצווייל, ללאפטופ שאקנה לעצמי בשנת 2040 תהיה יכולת קבלת החלטות יותר טובה משלי. בשנת 2045, אוכל כבר לקנות באלף דולרים מחשב שיהיה עוצמתי פי מיליארד מהמוח האנושי. מהרגע שהמחשבים יבינו איך לתכנת את עצמם (מה שקורה כבר היום) ויהיו חכמים מספיק כדי לתכנן דורות חדשים של מחשבים שיהיו משוכללים עוד יותר, תהיה כאן תגובת שרשרת של מעגלים של שיפור עצמי. וכשהמכונות יהיו חכמות מספיק לתקשר עם המין האנושי כשוות בין שווים… מה אז? האם יסתבר שיצרנו בעצמנו את אויבו הגדול ביותר של המין האנושי, או שזכינו בחברים הטובים ביותר שיכולנו לשאוף להם?

כל אלו מחשבות לעתיד הרחוק, אבל בינתיים אני אישית מטיל ספק בחזונו של קורצווייל (וביחד איתי גם כמה וכמה מהמומחים לבינה מלאכותית), בעיקר מבחינת לוח-הזמנים שהוא קובע. הרים וגבעות של תקוות נתלו בבינה המלאכותית במהלך המאה העשרים, אך ככל שהשנים עברו גילינו כמה קשה לחקות את פעולתו של המוח האנושי בניתוח והבנת העולם שמסביבו. הסיבה שקורצווייל ממשיך להאמין שנגיע למחשבים תבוניים עוד לפני אמצע המאה הנוכחית, טמונה בהתפתחות הטכנולוגית הלוגריתמית, או בעברית צחה – המעריכית.

מה פירוש התפתחות מעריכית? הנה תרגיל קטן להמחשה מהרצאתו של ינקי. קומו מהכסא וקחו עשרים צעדים לכיוון מסוים. תגלו שלא התקדמתם בהרבה – לכל היותר הגעתם למרפסת ועצרתם שם (בתקווה). עכשיו נשנה את חוקי המשחק: בכל צעד מעשרים הצעדים, עליכם לעבור מרחק כפול מזה שעברתם בצעד הקודם. לאן תגיעו עכשיו? באופן כמעט בלתי-יאומן תגלו שבעשרים הצעדים הללו שעברו גידול מעריכי, תגיעו עכשיו לאירופה. ובעשרים וארבעה צעדים אתם כבר תתקרבו לירח.

היום יש לא מעט טכנולוגיות, כגון ננו-טכנולוגיה וביו-טכנולוגיה שעוברות גידול מעריכי. גם חוק מור, שמתאר את הגדילה ביכולותיהם של שבבים מדי שנה, מתקדם באופן מעריכי כבר עשרות שנים.

אבל מה? אורגניזמים המבוססים על פחמן, כמוני וכמוכם, לא בנויים לסוג כזה של סחרור והאצה. הם לא יודעים איך לבלוע אותו. מפחדים ממנו. מבוגרים לא יודעים מה לעשות עם אייפונים ופייסבוק. ילדים משתמשים בהם בלי לחשוב בכלל – אבל בעוד עשרים שנים הם לא ידעו איך לתפקד מול הטכנולוגיות החדשניות והמהפכניות שיקומו כתוצאה מכך שהגידול המעריכי נמשך במרץ.

אבל האם הגידול המעריכי חייב להוביל דווקא למחשבים תבוניים מבוססי-סיליקון? לא בהכרח. ינקי סבור שנוכל גם לייצר מחשבים ביולוגיים. הוא מביא כדוגמה את נסיונותיו המוצלחים של קרייג ונטר לייצר חיידקים המכילים דנ"א סינתטי – למעשה, ליצור חיים מחומרים דוממים.

"אנחנו ייצרנו חיים. למי שלא שם לב, בחודשים האחרונים בין המשט לתורכיה הייתה כותרת מאד משמעותית בעיתון: מחשבים ואנשים יצרו חיים. לחיידק שיצרנו אין אבא ואמא, אבל יש לו אלוהים. יש לו יוצר, והיוצר הזה נקרא קרייג ונטר, ובחתימת הדנ"א שלו חתומים שלושים וחמישה עובדי המעבדה שיצרו אותו, פלוס כתובת האינטרנט של קרייג ונטר. זה חיידק עם אלוהים שאנחנו יצרנו."

את החיידקים של קרייג ונטר נוכל לתכנת כבר בשנים הקרובות כראות עינינו. הקוד הגנטי שלהם יהיה עבורנו כמו אבני לגו, ונוכל לסדר אותו כרצוננו. נוכל לבחור איזה גנים יהיו בתוכם, ואיזה ישארו בחוץ. מכיוון שחוקרים בשנים האחרונות הצליחו לגרום לחיידקים לבצע חישובים בסיסיים באמצעות הנדסה גנטית מוגבלת, ברור שלחיידקים המתוכנתים של קרייג ונטר יש פוטנציאל אמיתי להפוך למחשבים הקטנים ביותר בהיסטוריה – ועוד כאלו שיכולים לפעול בתוך הגוף האנושי. וכאשר נאחד מיליארדי חיידקים חכמים כאלו ביחד, כפי שניתן לעשות בצלחת פטרי אחת, מה תהיה התוצאה? האם נקבל את מחשב העל התבוני הבא, אם רק נדע לתכנת אותם בדרך הנכונה?

לחיידקים פתרונות.

גם אם כל תחזיותיו של קורצווייל נכונות, דאגה אחת עדיין נשארת: האם הגידול המעריכי ישאיר יותר מדי אנשים מאחורה? אחרי הכל, האבולוציה מהעבר מראה שלא כולם עוברים הלאה למין החדש. לא כל אדם יוכל להפוך ל- 'הומו טכנולוגוס' – האדם הטכנולוגי, שגופו משתלב עם חיידקים חכמים ומוחו נמצא בקשר ישיר ובלתי-פוסק עם רשת האינטרנט האלחוטית. לא כולם ירצו בכך. קהילות רבות יעדיפו להשאר מאחור, להמשיך בקיום כבני-אדם בשר ודם. האם המין האנושי יתחלק לשני מינים שונים? ייתכן. אך לפי ינקי, יש לנו אחריות מוסרית וחברתית שלא להשאיר קבוצות גדולות מדי מאחורה בדרך לעתיד.

הרעיון לפיו יעבור מוקד התבונה והתודעה מאורגניזמים ביולוגיים כמונו לישויות ממוחשבות, קנה לעצמו חזקה בקרב חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה. חלק מהמאמינים בו רואים אותו כתיאור הגיוני ומתקבל על הדעת של העתיד. אחרים פשוט מאמינים. אם הוא יתגשם, הוא עתיד לשנות את הדרך בה אנו רואים את העולם, חושבים על העולם – ובעצם, את העולם כולו.

ונשארת רק השאלה – מי ישאר מאחור.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

31 תגובות

  1. מאמר מעניין מאוד, אבל חשוב לציין שונטר לא בדיוק יצר חיים מחומרים דוממים, אלא שתל ד.נ.א סינתטי בתוך חיידקים שהשתכפלו בהתאם, שזה מדהים אבל רחוק מאוד מיצירת חיים.

  2. יוסי, השאלה היא אם הומו טכנולוגוס שוכב עם הומו גנטוס.
    כי רק כך תוכל "להקפיץ" את האינטליגנציה האנושית מדרגה.
    בכל מקרה, כיום כל דור (בגדול) אינטליגנטי מקודמו.
    סה"כ, גם עכשיו יש לנו במה להתגאות. 🙂

    ועומר, אם זה מה שאתה חושב, אז תעמיד את הדברים על דיוקם.

  3. השאלה היא מה יקרה אם הצאצאים של הומו טכנולוגוס? האם הם יוולדו חכמים יותר או שיצטרכו להתחיל את התהליך מהתחלה? אם כן לא התקדמנו הרבה.

  4. בס"ד
    בע"הש כל דור והתוספות שלו
    נ, נח, נחמ, נחמן מאומן
    ((:))
    ט.ל.ח
    לילה טוב
    סבדרמיש יהודה שליטא

  5. סתם אחד, הינך חושב שניתן להתחבר לשניהם (גם לטכנולוגיה וגם לרגש) ?
    תקן אותי אם אני טועה, אבל לי נראה שכיום אנשים מחוברים לרגשותיהם (וחלק גם לרגשות הזולת) יותר מאי פעם.
    כמה אנשים נהגו לצרף כל מיני סוגי "סמיילי" למה שהם כותבים בדורות הקודמים ?
    שאל את הורייך מה היו אומרים (קרוב לוודאי) על בחורים שהיו מוסיפים סמיילי למה שהם כותבים בתקופה שלפני שנולדת. (כלומר, לפני שהגיע הדור שלנו).
    טכנולוגיה לא מפריעה לאנשים להתחבר לרגשות.
    בוא נקווה שהיא לא מכריחה אותם !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן