כתובת ישירה לדף זה:
https://www.hayadan.org.il/mojabe0604.html
העיירה המדברית הקטנה מוהאבי (Mojave) בקליפורניה מתכוננת לחזות ברגע היסטורי בתולדות החלל בהמשך החודש, כאשר חללית פרטית תנסה להמריא ולגעת בחלל.
מעניין שמוהאבי, תחנת הביניים לאנשים בדרכם לראות את בורות מכרות מלח הנתרן הגדולים ביותר ועיירות הרפאים משנות 1890 שנמצאות בסמוך למכרות הכסף והזהב, קשורה בקשר כה הדוק לטכנולוגיה וחדשנות. שטח יבש וחולי של פיסת אדמה נידחת, למוהאבי שורשים, המגיעים עמוק לתוך מהלך ההיסטוריה של תוכנית החלל האמריקאית.
ממזרח למוהאבי נמצא בסיס חיל האוויר אדוארדס, ביתם של טייסים אגדיים וכלי תעופה חלוציים. מטוס ה-15-X של נאס”א, לדוגמא, התעורר לחיים גבוה מעל לשטח מוהאבי לפני כעשור, בפלחו את השמיים בניסיון לקבוע שיאי מהירות וגובה, שמקורם בשנות ה-1950.
בחזרה למאה ה-21, נמל התעופה של מוהאבי, שידוע גם בשם מרכז הבדיקה לטיסות אזרחיות, יהפוך בקרוב לנמל החלל הראשון. הוא לקח חלק גדול בהפיכת טיסות ציבוריות לחלל ממשיות ואפשריות.
תעשיית חלל פרטית
נמל התעופה של מוהאבי הוא נמל הבית של ספייסשיפ1, החללית של חברת סקיילד קומפוזייט, שנמצאת בשלבי הכנה לקראת ה-21 ביוני, היום בו תהפוך לרכב החלל הפרטי הראשון בעולם. אם הכל ילך כמתוכנן, החללית תגיע לגובה של כ-100 קילומטר מעל פני כדור הארץ בטיסתה מעל שדה התעופה, שלאחריה תדאה חזרה למסלול עצירה.
זוהי הגרסה העדכנית של ימי התעופה הראשונים: תערובת של צעיף לבן, משקפי הגנה וידיים מזיעות, האוחזות במוט היגוי.
מטרת הטיסה להראות, שחזית החלל פתוחה גם ליוזמות פרטיות. יתרה מזאת, ספייסשיפ1 עשויה להיות סמל לפריצת הדרך, שתאפשר גם להמונים, המרותקים לקרקע כרגע, גישה לחלל.
בינתיים, לשכת המסחר של מוהאבי נותנת זריקת עידוד לכלכלה בעיר על ידי הכרזה על ה-21 ביוני כיום מוקדש לחלל. טופס גיוס כספים ליום החלל הונפק וחולק לארגונים ללא מטרות רווח במוהאבי והעיר קליפורניה במטרה להשתתף במכירות המזכרות, המזון והשתייה במהלך הטיסה הצפויה של ספייסשיפ1.
הגרסה החללית של וודסטוק?
לא נותר עוד חדר אחד פנוי במוהאבי, שנמצאת כרגע במרכז העניינים. כמוה גם העיירות סביבה. מלונות, מוטלים, פארקי חנייה לקרוואנים, מסעדות, חנויות מצרכים וכד' מתכוננים כולם להסתערות התיירים.
“הנחתת ספייסשיפ1 בבטחה נמצאת כרגע בראש מעיינינו,” אמר בוב רייס (Bob rice), מנהל איירפילד אופריישנס בנמל התעופה מוהאבי.
“אנו עובדים כרגע על מקומות חנייה. אנו יכולים להכיל רק מספר מסוים של מכוניות. ברגע שקיבלנו את תאריך ההמראה של ספיסשיפ1, פתחנו מה שאני מכנה 'חדר מלחמה' והתחלנו בהיערכות,” אמר רייס ל-Space.com.
המפתח להצלחה הוא שינוי יעד מהיר, כלומר יש להפוך שדה תעופה מסחרי לנמל תעופה, ממנו תמריא חללית ותנחת אליו בחזרה, ואז להחזירו במהירות לתפקוד כנמל תעופה רגיל, הוסיף רייס.
שלב מכריע
רייס מורגל בחלליות, המפלחות את השמיים בסביבה. הוא היה איש חיל האוויר הבכיר, שטיפל בנחיתות המעבורות של נאס”א בבסיס אדוארדס בשנות ה-1990.
רייס סייע לכתוב הליכי טיפול במעבורות, כולל אופני הטיפול בתאונות. “הנחתת חלליות אינה זרה לי,” אמר רייס, אך לכל נחיתה של חללית הנסיבות המיוחדות שלה.
רייס אמר, שעובדים על הכנת תוכניות פעולה לארגון הטוב ביותר של קהל הצופים, האח”מים המוזמנים וכלי התקשורת לקראת שיגור החללית , וכמו כן מתכוננים לכל “תקרית” שעשויה להתרחש לחללית.
הטיסה הנוכחית הנה שלב מכריע בהיסטוריה של טיסות לחלל וחזרה מהן, שעל ספייסשיפ1 לבצע כדי לתבוע את ה-X prize, שעומד על 10 מיליון דולר. הפרס הכספי ילך לצוות הראשון, שיממן, יבנה וישגר באופן פרטי חללית, שתוכל לשאת שלושה אנשים לגובה של 100 קילומטר, לחזור בבטחה לכדור הארץ ואז לחזור על הטיסה כעבור שבועיים.
הטיול הקצר של ספייסשיפ1 לגבהים “אינה ניסוי על יבש. זהו ניסוי ממשי,” אמר רייס. “זוהי הכנה לטיסות X-prize הבאות. חלק נכבד מהתכנון שלנו יהיה זהה גם לטיסות הבאות,” הוא אמר.
“מעולם לא חשבתי שאגיע לרגע הזה,” אמר רייס. “עדיין לא עיכלתי את זה לחלוטין. זה פשוט אדיר.”
יום הטיסה
סטוארט וויט (Stuart Witt), המנהל הכללי של נמל התעופה מוהאבי, מוכן לפעולה. הוא פרסם זה מכבר הודעה לכל הנוגעים לעניין: “נמל התעופה מוהאבי יהיה עסוק בפעילות כנמל חלל ב-21 ביוני עם אפשרות להתארכות המצב עד ל-22 ביוני. כל מטוס שיהיה מעוניין לנחות אצלנו יזדקק לאישור מקדים החל מה-18 ליוני.”
ביום הטיסה, מטוס הנשיאה “האביר הלבן” יעלה את ספייסשיפ1 לגבהים. כשעה מאוחר יותר, לאחר שהשניים יגיעו לגובה של כ-50,000 רגל ממזרח למוהאבי, המטוס ישחרר את החללית לדאייה.
הטייס של החללית, שיודיעו על זהותו בהמשך, יפעיל את מנועי החללית במשך כ-80 שניות, והחללית תגיע למהירות גדולה פי שלושה ממהירות הקול (מאך 3) בעלייתה מעלה. במהלך העלייה, הטייס יחוש בכוחות גדולים פי שלושה וארבעה מכוח המשיכה על פני כדור הארץ.
לאחר מכן ספייסשיפ1 תטפס עד לגובה היעד שלה של 100 קילומטר, לפני שתתחיל ליפול מטה. בשלב זה כנפי וזנב החללית יוטו לסידור, שיוצר כוח גרר גבוה. סידור זה יאט את החללית בחלק העליון של האטמוספירה ואוטומטית יישר אותה למסלול טיסה. בשלב החזרה לאטמוספירה, הטייס מחזיר את החללית לסידור הרגיל שלה, וזאת בתורה תדאה עד לנחיתה על אותו מסלול בנמל התעופה מוהאבי ממנו המריאה.
בסך הכול, החל בשלב העלייה בעזרת “האביר הלבן” ועד לנחיתת החללית, המשימה אמורה להימשך כשעה ועשרים וחמש דקות.
מסעה הפרטי של ספייסשיפ1 לגבולות החלל תעניק לטייסה “כנפי אסטרונאוט”, מהלך שידמה את טיסתה לכמה מטיסות המטוס-טיל של מטוס ה-X-15 לפני כמה עשורים.
תוכנית ה-X-15 הייתה מבצע משותף של נאס”א, חיל האוויר האמריקאי והצי האמריקאי. במהלך כמעט עשר שנות טיסה , כמה מטייסי ה-X-15 עמדו בקריטריון של ארצות הברית לטיסת חלל בעוברם את הגובה של 80 קילומטר. הטייסים הללו זכו לתואר אסטרונאוטים מטעם חיל האוויר האמריקאי.
שניים מבין טייסי ה-X-15 אף הוכרו כאסטרונאוטים על ידי ה-FAI (F
