הוכרזו עשרת זוכי פרסי וולף ובהם מחלוצי תאי הגזע ומפתחי מיקרוסקופ האלטקרונים

פרסי וולף, במדעים לשנת 2011, בסך מאה אלף דולרים כ”א, יוענקו בחודש מאי הקרוב לעשרה מדענים בעלי שם עולמי מארה”ב, גרמניה ויפן, שחוקרים ופועלים בתחומי הרפואה, כימיה, פיסיקה וחקלאות

שר החינוך ויושב ראש מועצת קרן וולף, גדעון סער הודיע היום על זוכי פרסי וולף במדעים לשנת 2011. ארבע הפרסים, בסך מאה אלף דולרים כל אחד יוענקו ביום ראשון, 29 למאי 2011, ע”י נשיא המדינה והשר לעשרה מדענים מצטיינים בעלי שם עולמי מארה”ב, גרמניה ויפן, שחוקרים ופועלים בתחומי הרפואה, כימיה, פיסיקה וחקלאות. בנוסף לארבעת הפרסים במדעים יחולק השנה גם פרס וולף נוסף, חמישי במספר, בתחום הציור והפיסול, יוענק לאמנית הגרמניה, רוזמרי טרוקל

יצויין, כי בהנחיית שר החינוך, גדעון סער, הועברה באופן תקדימי לקרן וולף תמיכה תקציבית בגובה של 1.2 מיליון שקלים שר החינוך הנחה להעביר תמיכה תקציבית לקרן וולף לאור חשיבותם העצומה של הפרסים בעלי השם העולמי, ובשל החובה לשמור על המסורת רבת השנים של חלוקת פרסי וולף הבינלאומיים למדענים ולאמנים מהשורה הראשונה.

פרס וולף ברפואה לשנת 2011 יוענק במשותף לשני חוקרים – מיפן וארה”ב

הפרס ברפואה יוענק השנה לפרופ’ שניה ימנקה (Shinya Yamanaka) מהמרכז למחקר תאי גזע באוניברסיטת קיוטו ביפן, ולפרופ’ רודולף ייניש (Rudolf Jaenisch) ממכון וייטהד ומהמכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס, ארה”ב, “על היצירה של תאי גזע מושרים בעלי יכולת התמיינות בלתי מוגבלת מתאי עור וההדגמה כי ניתן להשתמש בתאים כאלה לריפוי מחלה גנטית בעכבר.”

מהפכת תאי הגזע מעוררת עניין רב בקהילה המדעית בשל הפוטנציאל הטמון בהם לתיקון רקמות ואיברים פגועים. מספר רב של עבודות הראו את היכולת של תאי גזע עובריים אנושיים לעבור התמיינות למגוון רקמות
כולל תאי לב. אחד המכשולים בדרך לשימוש קליני בתאי גזע אלו הוא הבעיה החיסונית, שכן הם צפויים להדחות לאחר ההשתלה – אם יושתלו אצל אדם זר. בשנתיים האחרונות חלה פריצת דרך משמעותית בתחום
עם ההתפתחות של טכנולוגית תאי הגזע המושרים המאפשרת לתכנת מחדש תאים בוגרים (הנלקחים מהעור) למצב של תאי גזע הדומים לתאי גזע עובריים. לדברי ועדת השופטים הבינ”ל בתחום הרפואה, “התרומות המחקריות פורצות הדרך של פרופ’ ימנקה וד”ר ייניש הניחו את היסוד לעבודות המתבצעות במאות מעבדות ברחבי העולם בתחום הרפואה הרגנרטיבית (משחזרת) “.

פרס וולף בכימיה לשנת 2011 יוענק במשותף לשלושה חוקרים מארה”ב:

הפרס בכימיה יוענק השנה לפרופ’ סטיוארט א’ רייס ( Stuart Alan Rice) מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת שיקגו, לפרופ’ צ’ינג טאנג ((Ching W. Tang מהמחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת רוצ’סטר בניו-יורק
ולפרופ’ קז’ישטוף מטייאזשבסקי (Krzysztof Matyjaszewski) מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת קרנגי מלון, פיטסבורג, “על תרומותיהם היצירתיות והמעמיקות למדעי הכימיה בתחומי הסינתזה, התכונות וההבנה של חומרים אורגניים.”
פרס וולף בכימיה לשנת תשע”א- 2011, שיוענק במשותף לפרופ’ סטיוארט א’ רייס ( Stuart Alan Rice) מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת שיקגו, לפרופ’ צ’ינג טאנג ((Ching W. Tang מהמחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת רוצ’סטר בניו-יורק ולפרופ’ קז’ישטוף מטייאזשבסקי (Krzysztof Matyjaszewski) מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת קרנגי מלון, פיטסבורג, “על תרומותיהם היצירתיות והמעמיקות למדעי הכימיה בתחומי הסינתזה, התכונות וההבנה של חומרים אורגניים.”
חיינו היום בלתי ניתנים לתיאור אילולי ההתקנים הרבים, האביזרים ששינו את פני המדע והתעשייה כדוגמת הטרנזיסטור, תאי השמש וסוגי לייזר רבים הבנויים כולם מחומרים אי-אורגניים המצויים בטבע. בעשור האחרון התחוללה מהפכה בנושא כשעלה על הפרק הניסיון לבנות התקנים דומים מחומרים אורגניים – הן כאלה המצויים בטבע והן כאלה המורכבים במעבדה. בשל גודלם המולקולרי מאפשרים התקנים אלה חדירה לתחום הננוטכנולוגיה. ההשראה למהפכה זו הייתה עבודתו החלוצית של הכימאי האורגני פרופ’ סטיוארט רייס, שאפיין תהליכים כימיים שונים תחת השפעת קרינה או זרם חשמלי כתהליכים פיזיקאליים בעלי אופי מוכר, וחקר אותם – הן בתיאוריה והן במעבדה. בהשראת רעיונותיו נפתחו שלושה ענפי מחקר חדשים. שניים מהם נבראו על-ידי פרופ’ צ’ינג טנג, שהשתמש לצרכיו בגבישים אורגניים. התקני ה-OLED שהמציא שינו לבלי-הכר את אופן פעולתם של אולפני הטלויזיה בעולם. כדי לייצר את החומרים האורגניים בהיקף תעשייתי ובאופן מבוקר ומדויק – חוליה אחר חוליה – נדרשו חידושיו המהפכניים של הכימאי הסינתטי יליד פולין,
פרופ’ קְז’יסטוֹף מַטִייַאזשֶבְסְקִי, שהמציא מכשיר לסינתזה מבוקרת, מדויקת ויעילה של שרשרות פולימרים.

פרס וולף בחקלאות לשנת 2011 יוענק במשותף לשני חוקרים מארה”ב

הפרס בחקלאות יוענק השנה לפרופ’ האריס א’ לוין Harris A. Lewin)) מהמכון לביולוגיה של הגנום באוניברסיטת אילינוי, “על תגליות משמעותיות ביותר, אשר תורמות הן להיבטים בסיסיים והן להיבטים מעשיים של חקלאות בעלי חיים.” ועדת השופטים הבינ”ל בתחום החקלאות קבעה כי “באמצעות מחקרים על הגנטיקה וגנומיקה של בקר, פרופ’ לוין הרחיב מאד את הבנתנו באימונוגנטיקה (immunogenetics ) ובעמידות למחלות. לוין הוביל את המאמצים לייסד מחקר ותכניות לשם הכשרת הדור הבא של מדענים העוסקים בחקר בעלי החיים.”
ולפרופ’ ג’יימס ר’ קוק (James R. Cook) מהאוניברסיטה של מדינת וושינגטון “על תגליות בסיסיות במחלות צמחים ומיקרוביולוגיה של הקרקע המשפיעות על יבולים ועל ממשק חקלאי…”, לדברי הוועדה הבינ”ל “עבודתו של פרופ’ קוק שיפרה את הדברת מחלת החיסלון בחיטה ושעורה וגרמה לשינוי פרדיגמות של בקרת מחלות צמחים בגידולים אחרים.”

פרס וולף בפיסיקה לשנת 2011 יוענק במשותף לשלושה חוקרים מגרמניה

הפרס בפיסיקה יוענק השנה לפרופ’ מַקְסִימִילְיָאן הַיידֶר ((Maximilan Haider ממכון קרלסרוה לטכנולוגיה, לפרופ’ הַארָלְד רוֹז (Harald Rose) מהאוניברסיטה הטכנית של דרמשטט ולפרופ’ קְנוּט אוּרְבָּן ( Knut Urban) ממרכז המחקר יוליך ואוניברסיטת אאכן, “על הפיתוח של מיקרוסקופיה אלקטרונית מעוּטת-אבֶּראציה, המאפשרת הבחנה באטומים אינדיבידואליים בדייקנות של פיקומטרים, ובכך הובילה למהפכה במדעי החומרים.”
פרס וולף בפיסיקה לשנת תשע”א- 2011 יוענק לפרופ’ מַקְסִימִילְיָאן הַיידֶר ((Maximilan Haider ממכון קרלסרוה לטכנולוגיה, לפרופ’ הַארָלְד רוֹז (Harald Rose) מהאוניברסיטה הטכנית של דרמשטט ולפרופ’ קְנוּט אוּרְבָּן ( Knut Urban) ממרכז המחקר יוליך ואוניברסיטת אאכן, “על הפיתוח של מיקרוסקופיה אלקטרונית מעוּטת-אבֶּראציה, המאפשרת הבחנה באטומים אינדיבידואליים בדייקנות של פיקומטרים, ובכך הובילה למהפכה במדעי החומרים.”

המיקרוסקופ האלקטרוני הוא אחד מכלי המחקר הנפוצים ביותר היום בכל תחומי מדעי הטבע ובמגוון רחב של טכנולוגיות, מהמחקר הבסיסי עד לתעשיות חיוניות. בשל השימוש באלומות אלקטרונים במקום בקרני האור ששימשו את המיקרוסקופים האופטיים הקלאסיים אמור היה המיקרוסקופ האלקטרוני, שהומצא עוד בתחילת
המאה העשרים, להבחין בעצמים בעלי גודל של אטום בודד – אילולי תופעת האברציה, הפגיעה ביכולת ההבחנה הברורה בשל מבנה ה”עדשות” האלקטרומגנטיות במיקרוסקופ האלקטרוני. אילולי האברציה ניתן היה להגדיל עצמים פי מיליון יותר מהמיקרוסקופ האופטי. בפועל הייתה יכולת ההבחנה גרועה בהרבה. מאז שהחלו שלושת חתני הפרס לעבוד יחד ב-1950, עלה בידם לייצר אופטיקה אלקטרונית מעוטת-אברציה החודרת לממדים אטומיים ותת-אטומיים. עבודתם קיבלה השראה מפיתוחה של גישה אופטית חדשה שפותחה על-ידי פרופ’ הרלד רוז. בהסתמכו על גישה זו, הצליח פרופ’ מקסימיליאן היידר להרכיב את הטיפוס הראשון של מיקרוסקופ אלקטרונים מועט-אברציות. פרופ’ קנוט אורבן פיתח את פס הייצור הראשון של מיקרוסקופים אלקטרוניים בעלת יכולת הבחנה בממד אטומי. הוא גם פיתח את הבסיס התיאורטי והמעשי הנדרש להרחבת פעולתם של המיקרוסקופים האלקטרוניים לממדים תת-אטומיים, כך שניתן לקבוע את מיקומם של אטומים בודדים עד כדי דיוק של מֵאִית מגודלו של אטום המימן. לדעת ועדת השופטים, חולל מחקרם של שלושת הזוכים מהפכה במדעי החומרים.

שר החינוך, גדעון סער, המשמש גם כיו”ר מועצת קרן וולף, בירך את הזוכים בפרסים ואמר כי “ב- 33 השנים שבהן הוא מחולק הביא פרס וולף כבוד רב למדינה ולעשייה המדעית בארץ ובעולם. לפרס מוניטין גבוה מאד בקהילייה המדעית, ומסתבר גם שזכייה בפרס עשויה גם לנבא זכייה עתידית בפרס נובל – אחד מכל שלושה ממקבלי פרס וולף מהארץ ומהעולם זכו בהמשך בפרס נובל, ובהם פרופ’ עדה יונת, כלת פרס נובל בכימיה 2009 , שזכתה שנתיים קודם לכן גם בפרס וולף.”

פרסי וולף מוענקים מאז 1978 ועד היום “על תרומה ייחודית למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים, בלא הבדלי אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית”. במדע התחומים הם: חקלאות, כימיה, מתמטיקה, פיסיקה, רפואה, ובאמנות ברוטציה שנתית – אדריכלות, מוסיקה, ציור ופיסול. עד השנה קיבלו את הפרס היוקרתי 262 מדענים ואמנים מ-23 מדינות, ובהם 18 זוכים מישראל. קרן וולף נוסדה ע”י ד”ר ריקארדו וולף, יהודי יליד גרמניה, שבין 1961- 1973 כיהן כשגריר קובה ישראל. בנוסף מעניקה הקרן מלגות ופרסים לסטודנטים ולחוקרים מצטיינים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל.