התנודות החדות בזוית הנטיה של מאדים לעומת השמש גרמו להצטברות קרח תת קרקעי גם בקווי רוחב בינוניים ולא רק בקטבים
רטיטות בסיבוב העצמי של מאדים הביאו את מאדים ל-40 תקופות קרח ב-5 מיליון השנים האחרונות ואפשרו לשכבות קרח עבות לשרוד הרחק מהקטבים, אומר אסטרונום.
מספר חלליות חשפו פרטים אודות תקופות הקרח על מאדים. לפני כ-4-5 מיליון שנה, התרחשו אירועי ממטרים ששיגרו כמויות שלג וקרח שהצטברו סביב הקטבים. כיום, המקום היחיד שבו ניתן לראות קרח במאדים הוא בכיפות הקרח שבקטבי כוכב הלכת, ואולם בשנים האחרונות, חלליות המקיפות את מאדים מצאו עדויות מוצקות לכך שמשטחים עצומים של קרח תת קרקעי שוכנים קרוב יותר ליד קו המשווה, באזורים שהמדענים מכנים קווי רוחב בינוניים.
כמה קרח סיים את דרכו הרחק מהקטבים – זו נשארה עדיין חידה. התשובה לכך עשויה להמצא בתנודות של מסלול מאדים, מסיק נורברד שוגהופר מהמכון לאסטרוביולוגיה באוניברסיטת הוואי.
מכניקת הירח
ציר הסיבוב של כדור הארץ נטוי ב-23.5 מעלות, שיעור די קבוע הודות להשפעת הכבידה של הירח שלנו. בעיקר משום שמאדים חסר את הירח המייצב, התנודות שלו יכולות להשתנות ב-10 מעלות מהנטיה הנוכחית של 25 מעלות.
.החוקר, שהשתמש בסימולציות ממוחשבות כי למרות שאינן פרועות, התנודות הללו משנות את כמות אור השמש המגיעה לפני השטח של מאדים ויכולה לגרום לכמויות עצומות של קרח לנוע בין הקטבים לשאר כוכב הלכת כל 120 אלף שנה.
וכך זה פועל: כאשר ציר הסיבוב של כוכב הלכת נע לכיוון אחד, קרני השמש נעלמים מכמה אזורים ומקרינים חזק יותר איזורים אחרים. איזורים הנתונים לאור השמש הופכים יבשים וחמים יותר והדבר גורם לקרח להעלם לחלוטין, פרט לקווי הרוחב הגבוהים. הקרח שהתאדה, מספק אדי מים ליצירת קרח חדש כאשר השמש חוזרת בה והלחות ממריאה. באקלים הלח, אומר החוקר, אדי המים מחלחלים לתוך אדמת מאדים, קופאים ויוצרים קרח נקבוביות, המורכב בעיקר מאדמה עם טיפות קרח הממלאים את הנקבוביות.
התנודות הללו משאירות שני סוגים של קרח על או סמוך לפני השטח של מאדים: משטח קרח עתיק ומאסיבי, ואת קרח הנקבוביות הטרי, בן פחות מחצי מיליון שנים. אדמה יבשה מכסה את שני סוגי הקרח הללו.
“היום מאפשרת התופעה הזו קיומם של קרח נקבוביות בקווי הרוחב הבינוניים וריבוד תלת שכבתי בקווי הרוחב הגבוהים” אומר שוגהופר במאמר שפרסם ב-13 בספטמבר בכתב העת נייצ'ר. בוקוי הרוחב הגבוהים, משטחי הקרח המקוריים מכוסים בשכבה דקה של קרח נקבוביות, ומעליו משטח של משקעים יבשים.
כאשר החללית פיניקס תנחת על מאדים, במהלך 2008, ליד הקוטב הצפוני, מצפה שוגהופר כי היא “תראה” את שכבות הקרח הללו.
תגובה אחת
המממ…
מעניין למה מתכוונים שאומרים "קרח". האם מדובר במים שקפאו או בתערובות של מים עם מיני פחמן וחנקן שונים בתוכם. וכמובן, שאלת השאלות, האם בנקודות מסויימות הטמפרטורה קרובה לאפס מעלות צלזיוס – בהם כידוע חיים יכולים לפרוח.
אני תוהה אם אסטרוביולוגים מסוימים יתפלאו אם ימצאו חיים על מאדים. זה כל כך טריוויאלי לדעתי ואני אהיה מזועזע והמום אם לא ימצאו חיים. כנ"ל לגבי הקוטב של הירח שלנו שבו ככל הנראה יש קצת מים.
מצפים לתוצאות בקוצר רוח