סיקור מקיף

יין, משי, חיי אדם

190 שנה להולדת לואי פסטר – חלוץ המיקרוביולוגיה הרפואית

לואי פסטר. מתוך ויקיפדיה
לואי פסטר נולד ב-27.12.1822 למשפחה ענייה שהתגוררה בכפר במזרח צרפת. בילדותו לא היה תלמיד מבריק במיוחד, אך הצטיין בציור וברישום. ואולם, בעידוד של מנהל בית הספר פנה ללימודים אקדמיים, בגיל 20 קיבל תואר ראשון במדעים, ופנה ללימודי דוקטורט בכימיה ב”אקול נורמל” בפאריס. הוא התמחה בחקר גבישים, וזמן קצר לאחר לימודיו גילה את עקרון הכיראליות – חומרים ביולוגיים רבים מורכבים למעשה משתי צורות של מולקולות כמעט זהות, אך מבחינת הסידור המרחבי הן למעשה תמונת ראי זו של זו. לממצא הזה יש חשיבות עצומה בהבנת תהליכים ביוכימיים, והגילוי הקנה לו משרת פרופסור לכימיה באוניברסיטת סטרסבורג.

שם עסק פסטר בחקר תהליכי תסיסה, וגילה את מעורבותם של מיקרואורגניזמים – חיידקים ופטריות – בתהליכים האלה. בסדרת ניסויים מבריקים הוא הפריך את הסברה שהיתה מקובלת בזמנו, כי המיקרואורגניזמים האלה נוצרים יש מאין, והוכיח כי יצורים חיים נוצרים רק מחיים אחרים (או בניסוח הלטיני – omne vivum ex vivo – כל החי נוצר מחי). הוא גם גילה כי פטריות וחיידקים הם הגורמים להחמצה של משקאות, ופיתח את תהליך החיטוי באמצעות חימום עדין, תהליך הקרוי כיום של שמו – פיסטור.

לאחר שהציל באמצעות תהליך הפיסטור את תעשיות היין, הבירה והחומץ, נקרא פסטר להציל גם את תעשיית המשי הצרפתית, ולברר מה גורם למותם של זחלי טוואי המשי. הוא הצליח לבודד את גורם המחלה, וכעבור שלוש שנים של מחקר מצא גם דרכים להתגבר עליו.

מציל חיים

פסטר, שמונה בינתיים לחוקר בכיר ב”אקול נורמל” בפאריס, הבין את חשיבותם העצומה של מיקרואורגניזמים לא רק בתעשיית המשקאות והמשי, אלא גם בגרימת מחלות. הוא הצליח לשכנע את צבא צרפת לחטא את המיכשור הרפואי ואת חומרי החבישה, והביא לירידה של ממש בתמותת הפצועים במלחמת גרמניה-צרפת. בזכות התרומה הזו מונה לחבר באקדמיה הצרפתית לרפואה – הישג נדיר למי שאין לו השכלה רפואית.

בשנות ה-70 של המאה ה-19 התחיל פסטר לעסוק במחקר רפואי של ממש. הוא פיתח חיסון לבעלי חיים נגד מחלות הגחלת (אנתרקס) והכולרה, ואז עבר לפיתוח חיסון למחלת הכלבת. הפיתוח הזה מורכב הרבה יותר, משום שגורם המחלה הוא נגיף, לא חיידק, וקשה הרבה יותר לגדלו במעבדה. כעבור חמש שנים של מחקר נוסה החיסון בילד בן תשע שכלב נגוע נשך אותו, וסדרת הזריקות של פסטר הצילה את חייו. השגיו בתחום החיסון הפכו את פסטר לגיבור לאומי, וב-1888 הוקם בעבורו בפאריס מכון מחקר הנושא את שמו. יום הולדתו ה-70 הוכרז חג לאומי בצרפת. פסטר הלך לעולמו ב-1895, לאחר סדרה של אירועים מוחיים. הוא נטמן במרתפי המכון הנושא את שמו בפאריס. מאז ועד היום ממשיך המכון לשמש מופת למצויינות במחקר מדעי, בעיקר בדגש רפואי. שמו של פסטר עצמו מונצח במקומות רבים ברחבי העולם.

המאמר פורסם במקור בבלוג “המאור הקטן” של איתי נבו ב-27 בדצמבר 2012

3 תגובות

  1. safkan נכון מאוד
    אתה בוודאי מתכוון לחיידקי הברוצלה, שגורמים למחלת הברוצלוזיס אם לא מפסטרים חלב לפני צריכתו.

  2. אחד הגדולים
    יהי זכרו ברוך
    צריך לשמור את הדנ”א שלו ובבו הזמן לייצר שיבוט שלו
    (אני מטורף?)

  3. שכחתם את פיסטור החלב. פיסטור חלב חשוב כנראה יותר מפיסטור יין, בירה וחומץ, זאת משום שחלב של בקר וצאן הוא משקה חובה להמונים; ללא פיסטור החלב שותי החלב חשופים למחלות זיהומיות שמפיצות הפרות הכבשים והעיזים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.