סיקור מקיף

היכן נולדים הכוכבים הגדולים ביותר

חוקרים שבחנו את נתוני הארכיון של לווין של סוכנות החלל האירופית, שפעל באמצע שנות התשעים, הביטו השנה בטלסקופים קרקעיים לאיזורים שבהם נולדים כוכבים מאסיביים כדי לחשוף את סודם

איזור יצירת כוכבים מאסיביים כפי שצולם בידי טלסקופ החלל ISO של סוכנות החל האירופית
איזור יצירת כוכבים מאסיביים כפי שצולם בידי טלסקופ החלל ISO של סוכנות החל האירופית

מדענים הצליחו להביט בפעם הראשונה על הולדת אלפי כוכבים הזוהרים פי מאה אלף מהשמש, הודות למצפה האינפרה-אדום של סוכנות החל האירופית (ISO). הגילוי איפשר לאסטרונומים להתחיל לחקור מדוע באיזורים מסוימים בחלל נולדים כל כך הרבה מהכוכבים הגדולים הללו.

החלל מנוקד בעננים ענקיים של גז, מדי פעם מתחילים איזורים בתוך העננים הללו לקרוס וליצור כוכבים. אחת השאלות העיקריות בשדה המחקר הזה הוא מדוע כמה מהעננים מיצרים כוכבים כבדים וכוכבים קלים בעוד אחרים מייצרים רק כוכבים קלים? שואל אוליבר קראוס ממכון מקס פלאנק לאסטרונומיה בהיידלברג ומצפה סטיוארד באריזונה.

התנאים החוניים ליצירת כוכבים כבדים קשים לאיתור משום שמפלצות כוכביות אלה נוצרים הרחק מאינתנו והם מסתתרים מאחורי ענן של אבק. רק הגלים הארוכים של קרינת האינפרה-אדום יכולים לברוח מהפקעת המעורפלת ולחשוף את גלעיני האבק הקרים המסמנים את מיקומו של איזור יצירת הכוכבים. את הקרינה הזו מנסה ISO לאתר באמצעות מצלמת האינפרה-אדום הרחוק שלה (רחוק מהתחום של האור הנראה).

החוקרים השתמשו בנתונים של המצלמה כדי להתמקד בגלעינים הקרים והדחסוים שכל אחד מהם מכיל מספיק חומר כדי לייצר לפחות כוכב מאסיבי אחד. "הדבר פותח עידן חדש של תצפיות על הפרטים הראשונים בתהליךם יצירת הכוכבים המאסיביים" אמר קראוס.

הנתונים נאספו בידי ISOPHOT Serendipity Survey (ISOSS). במחקר זה שמו החוקרים לב לכך שכאשר ISO פונה מעצם שמימי אחד למשניהו אובד זמן תצפית יקר. הם ארגנו עבור המצלמה בתחום האינפרה-אדום הרחוק תהליך שיאפשר להם להקליט ללא הפסקה גם במהלך שידור הנתונים לכדור הארץ.

במהלך משימת ISO שארכה שנתיים וחצי בשנים 1995-1998 ביצעה החללית כעשרת אלפי סיבובים וסיפקה נתונים רבים על השמים בחלון תדרים של 170 מיקרומטרים שקודם לא נחקר. אורך גל זה גדול פי 310 מהקרינה האופטית והוא חושף אבק בטמטרפטורה של עשר מעלות קלווין. הם יצרו קטלוג של האתרים הקרים הללו.

בירקמן ועמיתיו חקרו את הקלטוג ומצאו 50 איזורים פוטנציאליים שבהם עשויים להיווצר כוכבים גדולים. לאחר מכן הם החלו במבצע לשימוש בטלסקופים קרקעיים וחשפו כי העצם ISOSS J18364-0221 הוא למעשה שני גלעינים קרים שנראים למרבה ההפתעה כמו אלו שבהם נוצרים כוכבים קטנים אך הכילו הרבה יותר מאסה.

הגלעין הראשון הוא בטמפרטורה 16.5 מעלות קלווין והוא כולל מסה גדולה פי 75 מזהו של השמש ואשר הראה סימנים של קריסה כבידתית. השני חומו רק 12 מעלות קלווין והוא כולל 280 מסות שמש. הצוות בוחן כעת אתרים פוטנציאליים נוספים.

לידיעה ביוניברס טודיי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן