סיקור מקיף

חיטה חללית עשויה לפתור את בעיות המזון בכדור הארץ

לאחר עשרות שנים של ניסויים, דווקא הניסוי האחרון במיר הוכיח כי ניתן לגדל חיטה בכל מחזור החיים שלה באפס כוח משיכה עכשיו משכפלים את הניסוי לתחנת החלל אלפא

אבי בליזובסקי

בקרקעית האוקיאנוס השקט, בין יתר השרידים של תחנת החלל הרוסית מיר, נמצאים אולי, גם שרידי החממה הקטנה שבנתה בולגריה, ובה צמח יבול החיטה החללי הראשון. הניסוי שוגר בשנת 1999 בתקופה שבה גידול מזון בחלל, עשוי לדעת מדענים לסמן את המפתח לאספקת המזון בכדור הארץ.

המדענים שמאחורי הפרויקט מאמינים במה שנאס"א מכנה astroculture עשוי להגדיל את תנובת החיטה ולהגביר את ההתנגדות למחלות. היא גם תאפשר שימוש בחיטה לצרכים אחרים, לא למזון, בכל היבט של החיים האנושיים ולאפשר להגשים את החזון של קולוניזציה אנושית בכוכבי לכת אחרים.

התווינו ציון דרך בהסטוריה, והוכחנו לראשונה שאורגניסם יכול להתרבות ולהתפתח באופן נורמלי בכל מחזור החיים שלו בחוסר משקל" אמרה פרופ' טאניה איוונובה ,Ivanova מנהלת פרוייקט החמה.

508 הזרעים הראשונים של החיטה החללית הגיעו למיר בתחילת ,1999 אומרת איבבונובה העומדת בראש המחלקה לביוטרנולוגיה במכון לחקר החלל של ממשלת בולגריה. הזרעים זרעו שוב ומאוחר יותר באותה השנה הניבו יבול חללי שני, כפול בגודלו מהראשון. גידול חיטה בחלל איננו רעיון חדש. הדרישה לגידול חיטה בחלל ימיה כימי חקר החל עצמו. המדענים ניסו לגדל זרעים באדמת הירח שהובאה לכדור הארץ במהלך תוכנית אפולו, והחל משנת 1975 כל   חללית רוסית המריאה עם מצע גידול צמחים.

בכל אופן, מיעוט כוח המשיכה השפיע על יכולת הצמחים להוריד שורשים למטה, תנאי אור והרכב הגזים באטמוספירה הפריע לגידול והעדר החרקים בחלל הפריע להתרבות, אומר ד"ר ג'יי סקילס, אקולוג במחלקה לאקוסיסטם במרכז המחקר איימס של נאס"א בקליפורניה. למרות כמה הצלחות מוגבלות עם כמה צמחים לא אכילים, לא הצליחו הרוסים עד ששכרו את הבולגרים בשנות השמונים לבנות את החממה בגודל של מטר מעוקב אחד המכונה סווט (אור) לנישויים על סיפונה   של מיר, ואז רק החלו הניסויים הראשונים בגידול מזון.

בראשית שנות התשעים הצליחו הקוסמונאוטים לגדל חסה וסלק תחת גג האלומיניום של החממה בשטח של 40 הסנטימטרים המרובעים. בשנת ,1995 ניסה הצוות המשותף האמריקני-רוסי לנסות לגדל חיטה והניסוי השתלם ארבע שנים אחר כך.

נאס"א וראשי תוכנית החלל הרוסית קיווה שגידול חיטה בחלל לכל אורך מחזור החיים יסייע בטיסות מאוישות ארוכות כמו זו המתוכננת למאדים. “אינך יכול לקחת את האוכל שיידרש לך ל16 חודשים בחלל בחללית בגודל סביר". אמר סקילס. הניסוי הבולגרי הושמד לאחר 700 ימים לאחר שהחללית הושמדה ורוסקה לאוקיאנוס השקט בתום 15 שנות פעילות. "מותה של מיר איננה הסוף, היא רק ההתחלה" אומרת איוונובה. והפעם זה לא נועד כדי להאכיל אסטרונאוטים אלא כדי לפתור את הבעיות שלנו בכדור הארץ".

במאי השנה שיגרה נאס"א פרוייקט מסחרי מתקדם של גידול צמחים בחלל לתחנת החלל הבינלאומית אלפא, כדי לאפשר לתעשיות לערוך ניסויים בגידול צמחים לטווח ארוך בחלל. הפרוייקט יחקור את היתרונות של שימוש במיקרו גרוויטציה כדי ליצור חיטה לפי דרישה המסוגלת לעמוד באקלים עוין, להתנגד למחלות וכן דורשת שטח גידול קטן יותר.

בנאס"א אומרים כי התהליך של שימוש בחידקים כדי להעביר גנים רצוים, כמו אלו המקנים עמידות חזקה יותר לצמחים עובדות טוב   יותר במיקרו גרוויטציה. זרוע המחקר של משרד החקלאות של ברזיל, המכונה ,Embrapa ויצרן הלווינים הרבזילאי בראזסאט שכרו בשנה שעברה את איוונובה וצוותה כדי ליצור מתקן לגידול צמחים עבור תחנת החלל אלפא.

עם התקדמות בניית תחנת החלל, עולה השחר על תקופה חדשה של ניסויים ואפשרויות מחקר של גידול צמחים במיקרו גרוויטציה." אמר מנכ"ל בראזסט ז'ואאו ואז .Joao Vaz"התוצאות עד כה הראו שבחלל ניתן לבצע מחקרים יעילים בגידול צמחים."

בניסויים מקווים הברזילאים ללמוד כיצד ניתן להרחיב את הגידול ולהגדיל את העמידות מפני מחלות על הקרקע. גידול בפריון אפילו באחוז או שניים יכול להיות קפיצה בנסיון לפתור בעיות בהאכלת האוכלוסיה הגדלה של העולם", אומרת איוונובה.

הברזילאים בטוחים שהניסויים בחלל יכולים להיות בעלי ערך לפיתוח שימושים חדשים של חיטה בחקלאות, ברפואה ובתעשייה. עמילן מן הצומח נמצא במוצרי תעשיה וכחומרי ספיגה במוצרים רפואיים. חיטה, סוכר, שמן תמרים וזרעי שמן נמצאים במחקר כתחליפי נפט. כן משמשת החיטה כאמצעי להחדרת חיסונים לבעלי חיים הניתנים בהאכלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן