סיקור מקיף

מה צופן לנו הקוד הגנטי שלנו?

ביום רביעי הקרוב, 19/12/2007 יתקיים בחמד"ע דיון מדעי ומוסרי על החיזוי הגנטי * כיצד נבטיח שהמידע הגנטי שיצברו השלטונות השונים עלינו לא ינוצל נגדנו * חומר רקע לקראת הדיון

שיכפול ה-DNA. איור - מכון ויצמן
שיכפול ה-DNA. איור - מכון ויצמן
אנו יודעים מזה זמן רב כי הגנים שאנו נושאים בכל אחד מתאי גופינו, משפיעים במידה רבה על חיינו. גן פגום אחד עלול לגרום להתקף לב בגיל צעיר. כתוצאה מפגם בגן אחר, אנו עלולים לאבד את מאור עינינו. אפילו ילדינו אינם חסינים להשפעתם של הגנים הפרטיים שלנו. חלק מהבדיקות הגנטיות המוצעות היום בבתי-החולים מנסות לקבוע האם כדאי לנו להתחתן עם אשה זו או אחרת, ומה הסיכוי שלנו להביא לעולם ביחד ילד בריא.

פיענוח הגנום האנושי היה משימה לא קלה, שארכה מספר שנים. אך עם השתכללות הטכנולוגיה, איננו רחוקים מהיום בו נוכל תוך שעות מספר לקבל לידינו את אותו מסמך, המכיל בתוכו את הוראות הבניה לגופנו. אך זהו עדיין קוד סתרים. איננו יכולים לקרוא את אותן הוראות בניה למגדל בבל הפרטי שלנו. הוא מורכב מארבע אותיות שחוזרות על עצמן – A, C, T ו- G – ורק המכונות המולקולריות הנמצאות בתאינו יכולות להפוך את הקוד העלום לחלבונים פעילים שמפרקים ומרכיבים מחדש תאים ואפילו רקמות שלמות.

פרוייקט הגנום האנושי הסתיים באפריל 2003 וארך 13 שנים. ב- 13 השנים הללו הפיקו החוקרים את ספר ההוראות של הגוף – את הקוד הגנטי המשותף לכל בני-האדם. עדיין איננו יודעים מהי משמעותם המלאה של כל אחד מ- 30,000 הגנים שנחשפו בפרוייקט (הערה, המספר שנוי במחלוקת ומתעדכן ממחקר למחקר, כדוגמת זה שקבע שיש לנו רק מעט יותר מ-20 אלף גנים. א.ב.) . פעולתם של גנים רבים עדיין אינה מובנת לנו, אך אלפי מעבדות בכל רחבי העולם שוקדות יומם וליל על פיענוחו של אותו כתב הסתרים הגדול בתבל. ואכן, לא רחוק היום בו נוכל לעיין בגנום האנושי ולקרוא אותו כאילו היה ספר לפני השינה. לאדם הזה יש סיכוי טוב לפתח סרטן העור. אישה זו תתקרח עד גיל 40. הילד שלך, אדוני היקר, עצלן. אפשר לראות את זה בבירור בגנים שלו.

מה יהיו ההשפעות על החברה?

אנו יכולים לדמיין מצב בו חברות ביטוח כופות על לקוחותיהם לשחרר לחזקתן את המידע הכמוס בקוד הגנטי שלהם. אנשים שהקוד הגנטי שלהם מעיד על פזיזות יתירה יאלצו בוודאי לשלם סכום ניכר על ביטוח הרכב שלהם. אנשים אחרים, שהקוד הגנטי שלהם מעיד על סיכון מוגבר ביותר למחלות לב, עלולים שלא להצליח כלל למצוא לעצמם ביטוח רפואי הולם. מעסיקים יסרבו להעסיק עובדים שבקוד הגנטי שלהם ניתן למצוא גנים 'פליליים' – כאלו שעלולים להביא להתמכרות לחומרים מסוכנים, או שמעודדים אלימות.

שפע כזה של מידע עלול להזיק מאד באם יפול לידיים הלא נכונות. רק לאחרונה פורסם מחקר הטוען כי התגלה הגן האחראי על נדיבות אנושית. שערו בדמיונכם מה יקרה אם המידע על האנשים הנושאים גן זה יופץ ברבים. כל אביוני העולם – וכל שנורר טיפוסי – ינהרו לסף דלתם של אותם נדיבים גנטיים. קרוב לוודאי שאותם אנשים נדיבים ילמדו חיש מהרה כי הנדיבות היא בעוכרם, לפחות במקרה זה.

אם כך, על מי ניתן לסמוך, שיחזיק בידיו את אותו אוצר היקר מכל – את ההווה והעתיד הרפואיים שלנו?

הממשלה אמונה להגן על הציבור, ולפיכך אפשר לטעון שיש להפקיד את הקוד הגנטי של כל אזרח בידיה. יחד עם זאת, מה יקרה ברגע שרשויות הביטחון והמשטרה יוכלו לתייג אנשים תחת קטגוריות כגון : 'מועד לאלימות', 'אינו מתחשב באחרים', 'פזיז עד כדי רשלנות פושעת' וכו'? האם אדם שהגנים שלו מעידים על נטיה לאלימות יורשה להיכנס לדיסקוטקים? כנראה שלא. האם זה נכון או צודק? טוב או רע? קשה לאמר.

יתכן שרק על עצמנו אנו יכולים לסמוך, שנשמור היטב על הקוד הגנטי שלנו. אך מה לגבי הקוד הגנטי של ילדינו? האם הורים יורשו להציץ לתוך נבכי הרחם, לשלוף משם את תכונותיו של העובר המתפתח ולהחליט את דינו – להמשיך בהיריון או לעבור הפלה? מה יהיו הקריטריונים לפיהם יורשו ההורים להחליט על הפלת העובר? ברור שקיימים מקרים בהם עדיף לעבור הפלה מוקדמת. במקרים אלו בדרך-כלל הקוד הגנטי של העובר השתבש בצורה כה קשה וגורפת, שהעובר לא ישרוד את הלידה. אך האם ההורים יורשו לחרוץ את דינו של העובר רק משום שהגנים שלו מעידים על אי-יכולתו להתמודד עם משוואות דיפרנציאליות מסדר רביעי ומעלה? או אולי משום שהגנים של התינוקת הרכה מראים על 'עיקשות' וחוסר נכונות לציית למגבלות החברתיות המוטלות על הנשים בחברות מסויימות?

כל אלו, כמובן, הם תסריטי אימים מהסוג הנורא ביותר. אך אסור לנו להתעלם מהצד ההפוך של המטבע.

דמיינו לעצמכם חברה בה כל בני-האדם אדיבים ונדיבים זה לזה. בה כולם אוהבים את כולם במידה שווה, ואינם מוכנים לנקוט באלימות אחד כלפי השני. בחברה שכזו תוכלו להסתובב בסמטאות המוזנחות ביותר בתל-אביב בחשכת הלילה, מבלי לפחד משודדים או נרקומנים. כמעט שאין יותר נרקומנים – עוברים שיש להם סיכוי גבוה להתמכר לחומרים מסוכנים, עוברים הפלה כבר בימים הראשונים להיווצרם. אין יותר שודדים – עוברים שיש להם גנים לעצלנות, או לחוסר-אמפתיה, או לאלימות, פשוט אינם נולדים יותר. הסינון הגנטי הקפדני בורר אותם עוד בבטן אימם, ומונע מהם מלהיוולד.

אין יותר מחלות לב. אין אנשים שמנים מדי, רזים מדי או נמוכים מדי. כולם בדיוק בגובה הנכון, במשקל הנכון, בכושר הנכון. אין כבר מחלות תורשתיות. הן עברו מן העולם. האנמיה החרמשית, סרטן השד, חירשות ועיוורות מולדות, נכויות ופגמים גנטיים – כל אלו אינם עוד בנמצא. הכל הודות לסינון הגנטי.

אין עוד רוצחי-עמים. היטלר וסטאלין לא היו נולדים בחברה שכזו. אין אחמדינאג'ד שיאיים, ישקר ויטען כי "אין בארצנו הומוסקסואלים כמו שיש אצלכם באמריקה". ומי יודע? אם אחמדינאג'ד היה יכול לסנן גנטית את העוברים בארצו, יתכן שהיה אכן מצליח למנוע את לידתם של תינוקות הומוסקסואליים.

אך גם כאשר אנו שוקלים את היתרונות, גם כאשר אנו שוקלים את החסרונות, עלינו לראות את המציאות כפי שהיא. נכון להיום, קשה מאד למצוא גן אחד ויחיד – או אפילו מכלול גנים – שאנו יכולים לאמר שאחראיים על תכונות מסויימות. טרם התגלה הגן לעצלות או לחריצות, לאלימות או לאדיבות. גם אם היו מתגלים גנים כאלו, שקיומם עדיין מוטל בספק, הרי שהשפעתם היתה סטטיסטית בלבד. האם שמורה בידינו הזכות לקבוע את גורלו של האדם על סמך סיכוי של 50:50 להיותו פושע או אזרח שומר-חוק?

פלגים שונים ביהדות טוענים כי לאנשים יש נטייה מולדת. אדם שנולד עם נטיה לדם יכול לגדול ולהיות רוצח, או שהוא יכול להפוך לשוחט או למוהל המשרת את קהילתו נאמנה. גם אם יתגלו גנים המכוונים את האדם לאלימות ולרצח, האם נוכל להתעלם מהסיכוי שמתן חינוך נאות בילדותו יגרום לו להפוך לאזרח שומר חוק?

האם אנו מעיזים לקחת את הסיכון?

אין ספק שנושא הסינון הגנטי מסובך ומורכב, ולכל אחד יש מה לאמר בנושא. הקוראים מוזמנים לרב-שיח שיערך בעוד שבוע בתל-אביב בנושא חיזוי גנטי, הגנה על מידע ופרטיות. הדיון יערך בשפה העברית, במתכונת של רבי-שיח פתוחים בהשתתפות צוות מומחים והקהל. את הדיון ינחה ערד ניר, עורך ומגיש חדשות בערוץ 2.

המשתתפים בפאנל יהיו :
• החוקר הבריטי דוקטור ארמנד לרוי, המגיע ארצה במיוחד כדי להשתתף בדיון. ד"ר לרוי הוא חוקר גנטיקה מן האימפריאל קולג' בלונדון, יוצר סרטים וכותב ספרי מדע פופולרי. הידוע שבספריו "מוטנטים" משמש בסיס לסדרת טלוויזיה דוקומנטארית בנושא,וסרטו“what makes us human?” שודר החודש בערוץ 8.
• פרופ' איתן פרידמן, מנהל היחידה לאונקוגנטיקה בתל השומר ומנחה פינות טלוויזיה בנושאי בריאות
• עו"ד גלי בן אור ממשרד המשפטים
• ד"ר יהודה מלצר, פילוסוף ומנכ"ל הוצאת הספרים "ספרי עליית הגג".

הדיון הוא אחד מסדרת דיונים מדעיים במסגרת פרויקט המדע האזורי של המועצה הבריטית – Beautiful Science. במסגרת הפרויקט מעלה המועצה הבריטית לדיון סוגיות מדעיות-חברתיות העומדות על סדר היום הציבורי, ועורכת אירועים נוספים שבהם מעורבים מדענים צעירים וקהל רחב, כגון תחרות Famelab שתתקיים בשנת 2008 בין החודשים מרץ למאי.

התאריך המדוייק לדיון : 19 לדצמבר, 19:00, מרכז חמד"ע, רחוב הפרדס 7, תל-אביב. הקהל הרחב מוזמן והכניסה חינם, אך מומלץ להירשם מראש באתר

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן