הר בלתי עביר של עובדות עלול לערפל את הסוגיות העמוקות
רוב המלומדים מסכימים שכשאייזיק ניוטון ניסח את חוקי התנועה והכבידה והמציא את החשבון האינפיניטיסמלי בסוף המאה ה-17, הוא כנראה ידע כל מה שהיה אז לדעת בעולם המדע. ב-350 השנים האחרונות, פורסמו כ-50 מיליון מאמרי מחקר ואינספור ספרים במדעי הטבע ובמתמטיקה. ייתכן שתלמידי התיכון של ימינו הם בעלי ידע מדעי רב מן הידע שהיה לניוטון, ובכל זאת רבים סבורים שהמדע הוא הר בלתי עביר של עובדות.
אחת הדרכים שמדענים מתמודדים עם ההר הזה היא באמצעות התמחות הולכת ומעמיקה. דרך זו הניבה הצלחה חלקית בלבד. אני, כביולוג בהכשרתי, לא מצפה להבין יותר משני המשפטים הראשונים של מאמר בפיזיקה. אפילו מאמרים העוסקים במערכת החיסון או בביולוגיה של התא קשים לי להבנה, ואפילו מאמרים מסוימים בתחום ההתמחות שלי – נוירוביולוגיה. דומה שתחום התמחותי הולך ונעשה צר מיום ליום. לכן נאלצו המדענים לנקוט אסטרטגיה אחרת להתמודדות עם הר המידע: אנחנו פשוט מתעלמים ממנו בדרך כלל.
אין בכך פלא; אין ספק שצריך לדעת הרבה כדי להיות מדען, אבל עצם הידע הרחב אינו הדבר העושה אותנו למדענים. כדי להיות מדען צריך להיות גם בור. זה נשמע מגוחך אולי, אבל בשביל מדען העובדות הן רק נקודת התחלה. במדע, כל תגלית חדשה מעלה 10 שאלות חדשות, כפי שטען המחזאי ג’ורג’ ברנרד שאו בהרמת כוסית עוקצנית בסעודה שנערכה לכבוד אלברט איינשטיין.
לפי החישוב הזה, הבורות תמיד תגדל מהר מן הידע. גם המדענים וגם ההדיוטות יסכימו שלמרות כל מה שאנחנו כבר יודעים, יש עוד הרבה יותר מזה שאיננו יודעים. ויתרה מזאת, בכל יום אנחנו מגלים עוד ועוד דברים שאיננו יודעים. אחת התוצאות החשובות של המדע היא ייצור סוגים חדשים וטובים יותר של בורות: אין מדובר בבורות מתוך היעדר סקרנות או היעדר השכלה, אלא בבורות מטופחת, איכותית. זה קשור בתמצית עיסוקם של המדענים: האבחנה בין סוגים שונים של בורות. הם עושים את זה בבקשות למענקים ובשיחות על כוס בירה. כפי שאמר ג’יימס קלרק מקסוול, שהיה אולי הפיזיקאי הגדול ביותר בתקופה שבין ניוטון לאיינשטיין: “בורות מודעת לפני ולפנים… היא מצע לכל התקדמות אמיתית בעולם הידע.”
הסתכלות כזאת על המדע, המדגישה את השאלות יותר מאשר את התשובות, היא במידה כלשהי מחשבה הגורמת להקלה. בגישה זו, המדע נעשה מאיים פחות, ידידותי יותר, ואפילו מהנה בעצם. המדע הופך לסדרה של חידות אלגנטיות, וחידות בתוך חידות. ומי אינו אוהב חידות? השאלות לרוב גם נגישות ומעניינות יותר מן התשובות. תשובות הן בדרך כלל סוף התהליך, ואילו השאלות מציבות אותנו בלב העניינים. חלק גדול מתחום האימונולוגיה הוא מעבר להבנתי אף על פי שיש לי תואר דוקטור יוקרתי, אבל זה נפלא שחלק גדול מן האימונולוגיה הוא גם מעבר להבנתם של רוב האימונולוגים – כבר אין אנשים שיודעים הכול. מה שכן, אני יכול להבין את השאלות שמעסיקות את האימונולוגיה. ולמרות ההבנה הזעומה שלי בפיזיקת קוונטים, אני יכול להבין איך ומנין עולות השאלות בתחום הזה ומדוע הן יסודיות ועמוקות כל כך. הדגשת הבורות היא אינקלוסיבית; היא גורמת להרגשה של שוויון עם הזולת בדומה לאופן שבו מול מרחבי החלל העצומים כולנו מרגישים קטנים באותה מידה.
לאחרונה נדחק ההיבט הזה של עולם המדע למקום אחורי בתודעה הציבורית, ובקדמת הבמה מצויה התפיסה שאני מכנה אותה “הצטברותית”, כלומר שהמדע הוא ערמה ענקית של עובדות, שלעולם לא נוכל להשתלט עליה. אבל אם ידברו המדענים על השאלות במקום לשעמם עד מוות בגיליונות על גבי גיליונות של לשון מקצועית, ואם התקשורת תדווח לא רק על תגליות חדשות אלא גם על השאלות שהתגליות האלה ענו עליהן ועל השאלות החדשות שהתעוררו בעקבותיהן, ואם המחנכים יפסיקו להאביס בעובדות שממילא מצויות בוויקיפדיה, אז יחזור אולי הציבור להתעניין בהרפתקה הגדולה המתגלגלת זה 15 דורות.
לכן אנא אל תשאלו את המדענית מה היא יודעת, אלא מה היא מבקשת לדעת. כך השיחה עמה תועיל יותר לשניכם.
_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
על המחבר
סיוארט פיירשטין (Firestein) הוא פרופסור בחוג לביולוגיה של אוניברסיטת קולומביה ויושב ראש החוג. הוא חיבר את הספר “בורות: כיצד היא מניעה את המדע” (בית ההוצאה לאור של אוקספורד, מאי 2012).
13 תגובות
המלצה לקבלת פרס נובל, על פי 2 קריטריונים המקובלים בפרס.
1:מחקר יוצא דופן,
2:המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה.
המחקר יוצא הדופן מפריך אמת מתמטית עתיקה בת אלפי שנים, שאמרה:
לכל גודל של מעגל – ( מקוטר אפס מ”מ , ועד קוטר אינסוף מ”מ)
יש מספר פאי יחיד והוא קצת יותר גדול מ 3.14
יש לזכור כי מספר פאי של מעגל מתקבל,
מאורך מילימטרי של היקף המעגל (חלקי) אורך מילימטרי של קוטר המעגל.
אם הרעיון של מספר פאי יחיד הוא נכון, אז נובעת ממנו המשוואה הבאה.
המספר המביע את יחס אורכי הקטרים של שני מעגלים נבחרים,
חייב להיות (שווה בדיוק) למספר המביע את יחס אורכי ההיקפים של המעגלים.
אבל אם רעיון המספר היחיד אינו נכון, אז המספר המביע יחס אורכי הקטרים של שני מעגלים נבחרים, (לא שווה) למספר המביע את יחס אורכי ההיקפים שלהם.
ברור שאי השוויון הזה יהיה זעיר ,אבל הוא יהיה קיים ללא צל של ספק.
היות ולא קיים חישוב מתמטי המסוגל להכריע בין שתי האפשרויות, צץ בי הרעיון להמציא מכשיר מכני – שיכריע בין שתי האפשרויות בדרך של ניסוי מעשי, הכולל מדידה מדויקת מאוד מאוד .
חלפו 20 שנים עד שהמצאתי את המכשיר הזה, והוא קיבל את השם היקפן.
תיאור המדידה של ההיקפן מופיע בסרטון.
ההיקפן פועל בעזרת מעגלים ממשיים המופיעים בגלילי פלדה מדויקים מאוד.
קוטרם של הגלילים 120 מ”מ ו 2 מ”מ.
יחס אורכי הקטרים הוא 60 , וההיקפן גילה שיחס אורכי ההיקפים הוא 59.958
תוצאה זו אומרת שההיקפן הוא מכשיר מדידה מדויק מאוד.
תוצאה זו גם אומרת, שרעיון מספר פאי יחיד המתאים לכל המעגלים – אינו נכון.
ניסוי ההיקפן פורסם בשנת 2017, ולא נמצא אפילו מתמטיקאי אחד, שקיבל אותו.
גם לא נמצא אף מתמטיקאי שהיה מוכן לחזור על ניסוי ההיקפן.
המתמטיקאים כנראה נעלבו מפסילת הרעיון של מספר פאי יחיד המתאים לכל המעגלים, והם בחרו ללעוג ולזלזל בניסוי ההיקפן.
כך הפסידה המתמטיקה את האפשרות להנחיל למדע גיאומטריה חדשה של מעגלים.
בגיאומטריה זו יש לכל גודל של מעגל מספר פאי פרטי, ואינסוף מספרי פאי פרטיים אלו נמצאים בתחום מספרי צר מאוד בין 3.14 ל 3.16 בגיאומטריה זו גם קיימת נוסחה, המאפשרת מעבר מקוטר מילימטרי של מעגל, אל מספר פאי פרטי של המעגל.
אבל המתמטיקה העדיפה להתעלם מניסוי ההיקפן ומהתוצאה הדרמתית שלו, והיא המשיכה ללמד סטודנטים את השקר של מספר פאי יחיד המתאים לכל המעגלים.
פרס נובל יכול לסלק את השקר של מספר פאי יחיד, והוא גם ישנה את לימודי המתמטיקה והגיאומטריה בכל העולם. כל אדם יכול להמליץ על קבלת פרס נובל.
ניסוי ההיקפן והתוצאה שלו ראויים לפרס נובל.
א.עצבר
עצבר מחפש מתמטיקאי אמיץ לב המוכן לבגוד במה שלימדו אותו, ויצהיר כי פאי אינו קבוע בכל המעגלים.
עצבר מחפש פיזיקאי אמיץ לב המוכן לבגוד בכל מה שלימדו אותו, ויגיד
1: ניוטון טעה, ואין לחומר כוח משיכה.
2: החומר הוא רציף, ואינו בנוי מחלקיקים.
3: המרחב האינסופי אינו ריק, והוא מלא בזמן פסיבי שהוא נח מוחלט.
3: כל כוכבי היקום נעים מעצמם, במסלול בעל צורה בורגית.
אלה המוכנים לבגוד בכל מה שלימדו אותם, יתנו לעולם פיזיקה חדשה וגיאומטריה חדשה.
א.עצבר
פרשת בראשית של המדעים המדויקים
פרשת בראשית של המדעים המדויקים, מצהירה במפורש:
כדי להציג תיאור אמיתי של המציאות הפיזיקלית, יש צורך להשתמש ברעיונות של בריאה אלוהית, ובידיעתו הטבעית של האדם.
תיאור אמיתי של המציאות הפיזיקלית יתחיל כך.
בראשית ברא אלוהים 5 “דברים כמותיים רציפים”
סימן ההיכר של דבר כמותי רציף ( דכ”ר) הוא פשוט.
כל כמות שנבחר מדכ”ר , תמיד נגלה שיש במציאות כמות גדולה יותר, וכמות קטנה יותר.
כל כמות שנבחר מדכ”ר , היא נמצאת בין כמות אפס, לכמות אינסופית.
בידיעה טבעית של האדם נגיע אל חמשת הדכ”רים האלה.
אנרגיה, זמן , אורך, שטח ונפח.
אנרגיה וזמן , יוצרים את מדע הפיזיקה
אורך שטח ונפח, יוצרים את מדע הגיאומטריה.
גיאומטריה ופיזיקה הם המדעים המדויקים, מכיוון שהם עוסקים בכמויות הנמצאות בין כמות של אפס, לכמות אינסופית.
מדע הפיזיקה הופיע, לאחר שאת המרחב האינסופי הריק, מילאו שני דברים כמותיים רציפים, והם אנרגיה וזמן פסיבי.
זמן פסיבי הוא נח מוחלט וקר מוחלט, והוא ממלא את המרחב האינסופי.
זמן פסיבי נמצא במנוחה מוחלטת, והוא התווך שבו נעים גלים של זמן פסיבי. גלים אלו מעבירים את אור השמש.
זמן פסיבי הוא מושג פיזיקלי חדש ומהפכני, והוא קיים ממש במציאות הפיזיקלית. לעומת זאת, הזמן המוכר לכולנו לא קיים במציאות הפיזיקלית, והוא נעלם ברגע שחושבים עליו. את הזמן החמקמק הזה המציא האדם לתועלתן, והשם המתאים לו הוא …זמן אקטיבי.
קוסמולוגיה פיוטית – מנפלאות הזמן הפסיבי
הזמן הפסיבי עוטף אותנו, ואנו נעים דרכו.
שאלתי אותו ולא נעניתי,,,,חכה קצת זמן הוא אמר
מי אתה שאלתי
אני הזמן הפסיבי, אני שייך לטבע, אני מוביל את האור והצבע
איפה אתה הקשיתי,…
אני ממלא את המרחב הנורא, והוא עתה מלא נהרה.
האנרגיה גם אתי, עוצמתה ללא אומר, וביחד אנו יוצרים את החומר.
אני מכיר את החומר אמרתי, נגעתי בו והוא ממש כאן.
בי לא תוכל לנגוע, אבל בתוכי אתה חופשי לנוע.
האם אתה באמת זמן ? הרי הזמן שאני מכיר, תמיד בורח.
אני תמיד כאן, אני לא אורח
אני הוא הזמן האמיתי, והאנרגיה תמיד אתי.
פרשת בראשית של המדעים המדויקים גיאומטריה ופיזיקה
פרשת בראשית של המדעים המדויקים ממשיכה כך:
לאחר שהמרחב האינסופי התמלא באנרגיה וזמן פסיבי, נוצרו הכוכבים. חומר הכוכבים נוצר מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה.
חומר הכוכבים הוא רציף , ואין לו כוח משיכה.
צירופי כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה , יצרו את היסודות המוכרים
כמו , זהב, פחמן, ברזל ועוד. כל צירוף כזה הוא צורה פיזיקלית, ולכן
החומר אינו מושג כמותי. גם צורה גיאומטרית אינה מושג כמותי, כיוון שהיא נוצרת מצירוף כמויות של אורך סגור המכיל כמות של שטח.
המושגים של צורה גיאומטרית וצורה פיזיקלית הולכים תמיד יחד.
גיאומטריה ופיזיקה הם שני המדעים המדויקים, והגיאומטריה המוחשית והברורה, מספקת רמזים על הפיזיקה המסתורית.. הגיאומטריה מקשרת אותנו תמיד למושג הצורה, והפיזיקה מקשרת אותנו תמיד למושג התנועה.
וכך ממשיכה פרשת בראשית של המדעים המדויקים.
ויטביע אלוהים בכל כוכב תנועה נצחית, וכוכב נח לא קיים במציאות.
השם של אוסף הכוכבים הנעים תמיד, הוא יקום.
צורת מסלול התנועה של כוכבי היקום היא בורגית (לא ישר ולא עגול)
המסלול הבורגי של כוכבי היקום, הוא שמאפשר את שילובם לחטיבה יחידה הנעה תמיד.
למסלול בורגי יש שני נתונים – קוטר, וזווית קידום.
כדי להשלים את יצירת היקום, היה צורך שהיקום יציית לחוק אלוהי.
ויטביע אלוהים את חוק שימור הכמות של אנרגיה ביקום ,וחוק זה הבטיח את קיומו הנצחי של היקום.
כל הנאמר כאן לגבי היקום, לא מקובל בממסד המדעי.
אנשי המדע של היום מאמינים בקיומו של יקום אחר לחלוטין, והוא היקום של ניוטון. היקום של ניוטון נמצא במרחב אינסופי ריק, וביקום זה שולט כוח משיכה מכני גס ופשוט.
רעיון כוח המשיכה נמסר לעולם על ידי ניוטון לפני 330 שנים.
ניוטון האמין שיש כוח מסתורי פלאי הבוקע ממעמקי כדור הארץ, ושכל תפקידו הוא להפיל למטה חפצים שהתחלקו לנו מהידיים.
כוח מסתורי כזה מביא את הקורא אל עולם האגדות ,והדמיון מעניק לכוח זה דמות של שד חביב בלתי נראה.
לשד הזה העניק ניוטון את השם הנחמד “כוח משיכה”.
למרבה הפלא ניוטון סחף אחריו מאמינים רבים ברעיון כוח המשיכה, וכך התחילה חקירה מוזרה של המציאות הפיזיקלית, המכילה שד מסתורי.
מדוע המציא ניוטון את הרעיון ההזוי של כוח משיכה.
ניוטון לא ידע כי חפצים שהתחלקו לנו מהיד נופלים מעצמם, ובכך הם מקיימים חוק טבע פיזיקלי פלאי , והוא חוק שימור הכמות של אנרגיה. חוק השימור הזה התקבל במדע רק לפני 170 שנים, וברור שניוטון לא ידע על קיומו.
ומאחר שניוטון לא ידע שחפצים נופלים מעצמם, ולא ידע על קיומו חוק שימור הכמות של אנרגיה, הוא המציא את רעיון כוח המשיכה.
הרעיון המטורף הזה החזיק מעמד 160 שנים בכל תוכניות הלימוד הרשמיות של פיזיקה, וכך נוצרה ביצה מדעית עכורה, שמנעה כל אפשרות להכיר את מבנה היקום האמיתי.
את הביצה המדעית העכורה של ניוטון, ביטלה המציאות הפיזיקלית שגילתה לעולם את קיומו של חוק כמותי פלאי,
והוא שימור הכמות של אנרגיה.
איך חוק שימור הכמות של אנרגיה,
מבטל את הרעיון של כוח משיכה.
כדי להרים אבן גדולה מעל פני האדמה לגובה 1 מטר, צריך להתאמץ ולהתעייף, וכמות העייפות הזו מייצגת כמות של אנרגיה.
אם נשחרר את האבן הזו מגובה של 1 מטר , היא תיפול מעצמה למטה במהירות מתגברת, ומכת הפגיעה שלה באדמה. תציג בדיוק את אותה כמות אנרגיה שהייתה דרושה, כדי להרים את האבן לגובה של 1 מטר.
אין צורך בכוח משיכה כדי להפיל את האבן למטה, האבן נופלת מעצמה
למטה במהירות מתגברת, ובכך מתקיים חוק שימור הכמות של אנרגיה.
ככה פועלת המציאות הפיזיקלית הפלאית, והיא שלימדה את המדענים על קיומו של חוק טבע פיזיקלי חשוב – חוק שימור הכמות של אנרגיה.
יש הרבה סוגים של אנרגיה, והם יכולים להתחלף זה בזה, על פי חוק השימור הזה.
המציאות הפיזיקלית פועלת מעצמה , על פי חוקים פלאיים הטבועים בה, וחוקרים של המציאות הפיזיקלית ,התחילו לגלות את החוקים הללו.
חוק שימור הכמות של אנרגיה שהתגלה לפני 170 שנים מבטל לחלוטין את הפיזיקה של ניוטון הנזקקת לכוח משיכה – והוא מוכיח כי חפצים שהתחלקו לנו מהידיים- נופלים מעצמם, ואין במציאות הפיזיקלית שד מסתורי שמפיל אותם למטה..
ומה מסתבר ? שכבר 170 שנים מלמדים באוניברסיטאות את הפיזיקה של ניוטון, ולא קם אפילו מורה אחד וזעק ” אין כוח משיכה, והפיזיקה של ניוטון אינה נכונה”
יש להדגיש כי ניוטון לא ידע שהפיזיקה שלו אינה נכונה, אבל כבר לפני 170 שנה, ידעו מורי הפיזיקה על קיומו של חוק שימור האנרגיה המבטל את רעיון כוח המשיכה , אך הם לא מצאו אומץ לב, לספר זאת לתלמידיהם
170 השנים האומללות האלה, הפיקו שגיאות נוראיות בתפיסת מושג החומר ומבנה היקום, והמושגים של חומר חלקיקי אפל ואנרגיה אפלה, מעידים על כך.
הגיע הזמן לעבור לפיזיקה אחרת ,המבוססת על חוקים פלאיים הטבועים במציאות הפיזיקלית . זוהי הפיזיקה האמיתית, והיא מופיעה בספר מהפכני – הנושא את השם…….”מסע הקסם של עצבר על כנפי הידיעה הטבעית”
ספר זה מתנגש עם כל התורות הפיזיקליות שפותחו ב 150 השנים האחרונות, והוא מציג לעולם פיזיקה חדשה, וגם גיאומטריה חדשה של מעגלים.
א.עצבר
שני המדעים שמבוססים על אמונה – גיאומטריה ופיזיקה
אני מאמין כי יש במציאות רק 5 דברים כמותיים רציפים ,
והם אורך, שטח, נפח, זמן ואנרגיה.
דבר כמותי רציף יסומן בקיצור דכ”ר
הדכ”רים אורך שטח ונפח יוצרים את מדע הגיאומטריה
הדכ”רים זמן ואנרגיה יוצרים את מדע הפיזיקה.
כל כמות נבחרת מדכ”ר , נמצאת תמיד בין כמות אפס לכמות אינסופית.
לכן, לדכ”רים דרושה שפה כמותית מדויקת, שתביע כמות של דכ”ר.
שפה זו מוכרת , והיא שפת המספרים.
באופן טבעי הופיעו ב 2000 השנים האחרונות בני אדם שחקרו את רעיונות היסוד של הגיאומטריה והפיזיקה.
חקר רעיונות היסוד של הגיאומטריה כמעט והצליח , למעט רעיון פאי המשתנה המופיע רק בגיאומטריה העצברית.
חקר רעיונות היסוד של הפיזיקה נכשל לחלוטין , והתיקון הגיע עם הופעת הפיזיקה העצברית שהיא חדשה לגמרי, ואינה נסמכת על מחקרים קודמים.
עיינו במאמר …פרשת בראשית של המדעים המדויקים.
א.עצבר
קונספציות מדעיות תמיד היו ותמיד יהיו
עידן קריסת הקונספציות הגיע
מקריסת הקונספציה הביטחונית של נתניהו
אל קריסת הקונספציה המדעית של ניוטון
כשהתותחים רועמים המוזות שותקות.
מאמר זה מיועד לדיון החל משעה 6 אחרי המלחמה.
רעיון כוח המשיכה נמסר לעולם על ידי ניוטון לפני 330 שנים.
ניוטון האמין שיש כוח מסתורי פלאי הבוקע ממעמקי כדור הארץ, ושכל תפקידו הוא להפיל למטה חפצים שהתחלקו לנו מהידיים. כוח מסתורי שכזה מביא את הקורא אל עולם האגדות ,והדמיון מעניק לכוח זה דמות של שד חביב בלתי נראה.
לשד הזה העניק ניוטון את השם המרגיע “כוח משיכה”.
למרבה הפלא ניוטון סחף אחריו מאמינים רבים ברעיון כוח המשיכה, וכך התחילה חקירה מדעית מוזרה של המציאות הפיזיקלית, עם פיזיקה של שדים ורוחות.
מדוע המציא ניוטון את הרעיון ההזוי של כוח משיכה.
ניוטון לא ידע כי חפצים שהתחלקו לנו מהיד נופלים מעצמם, ובכך הם מקיימים חוק טבע פיזיקלי פלאי , והוא חוק שימור הכמות של אנרגיה. חוק השימור הזה התקבל במדע רק לפני 170 שנים, וברור שניוטון לא ידע על קיומו.
ומאחר שניוטון לא ידע שחפצים נופלים מעצמם, ולא ידע על קיומו חוק שימור הכמות של אנרגיה, הוא המציא את רעיון כוח המשיכה. הרעיון המטורף הזה החזיק מעמד 160 שנים בכל תוכניות הלימוד הרשמיות של פיזיקה, וכך נוצרה ביצה מדעית
סמיכה ועכורה, שמנעה כל אפשרות להכיר את מבנה היקום האמיתי.
את הביצה המדעית העכורה של ניוטון, ביטלה המציאות הפיזיקלית שגילתה לעולם את קיומו של חוק כמותי פלאי, והוא שימור הכמות של אנרגיה.
איך חוק שימור הכמות של אנרגיה, מבטל את הרעיון של כוח משיכה.
כדי להרים אבן גדולה מעל פני האדמה לגובה 1 מטר, צריך להתאמץ ולהתעייף, וכמות העייפות הזו מייצגת כמות של אנרגיה.
אם נשחרר את האבן הזו מגובה של 1 מטר , היא תיפול מעצמה למטה במהירות מתגברת, ומכת הפגיעה שלה באדמה. תציג בדיוק את אותה כמות אנרגיה שהייתה דרושה, כדי להרים את האבן לגובה של 1 מטר.
המציאות הפיזיקלית היא פלאית ופועלת מעצמה, והיא שלימדה את המדענים על קיומו של חוק טבע פיזיקלי חשוב – חוק שימור הכמות של אנרגיה.
יש הרבה סוגים של אנרגיה, והם יכולים להתחלף זה בזה, על פי חוק שימור כמותי. המציאות הפיזיקלית פועלת מעצמה , על פי חוקים פלאיים הטבועים בה, וחוקרים סקרנים של המציאות הפיזיקלית ,התחילו לגלות את החוקים הללו.
חוק שימור הכמות של אנרגיה שהתגלה לפני 170 שנים מבטל לחלוטין את הפיזיקה של ניוטון הנזקקת לכוח משיכה – והוא מוכיח כי חפצים שהתחלקו לנו מהידיים- נופלים מעצמם, ואין במציאות הפיזיקלית שד מסתורי שמפיל אותם למטה..
ומה מסתבר ? שכבר 170 שנים מלמדים באוניברסיטאות את הפיזיקה של ניוטון, ולא קם אפילו מורה אחד וזעק ” אין כוח משיכה, והפיזיקה של ניוטון אינה נכונה”
יש להדגיש כי ניוטון לא ידע שהפיזיקה שלו אינה נכונה, אבל כבר לפני 170 שנה, ידעו מורי הפיזיקה על קיומו של חוק שימור האנרגיה המבטל את רעיון כוח המשיכה , אך הם פחדו מהמאמינים ברעיון כוח המשיכה , ולא סיפרו זאת לתלמידיהם .
170 השנים האומללות האלה של פחד , הפיקו שגיאות נוראיות בתפיסת מושג החומר ומבנה היקום, והמושגים של חומר חלקיקי אפל ואנרגיה אפלה, מעידים על כך.
עתה הגיע עידן קריסת הקונספציות, וזה הזמן לעבור לפיזיקה אחרת ,המבוססת על חוקים פלאיים הטבועים במציאות הפיזיקלית . זוהי הפיזיקה האמיתית, והיא מופיעה בספר מהפכני – הנושא את השם – “מסע הקסם של עצבר על כנפי הידיעה הטבעית”
ספר זה מתנגש עם כל התורות הפיזיקליות שפותחו ב 150 השנים האחרונות, והוא מציג לעולם פיזיקה חדשה, וגם גיאומטריה חדשה של מעגלים.
בפיזיקה החדשה החומר הוא רציף ואין לו כוח משיכה, וכוכבי היקום נעים במסלולים בורגיים במרחב מלא בזמן פסיבי.
זמן פסיבי הוא סוג חדש של זמן הקיים ממש במציאות הפיזיקלית, כאשר הזמן המוכר לכולנו קיים רק בתודעת האדם, והוא נעלם ברגע שחושבים עליו.
לכן השם המתאים לו הוא זמן אקטיבי.
א.עצבר
רעיון כוח המשיכה נמסר לעולם על ידי ניוטון לפני 330 שנים.
חוק שימור האנרגיה התקבל במדע לפני 170 שנים.
חוק שימור האנרגיה פוסל את האפשרות שכוח ערטילאי הבוקע מכדור הארץ, הוא שמפיל ארצה חפצים שהרפו מהם. חפצים שהרפו מהם נופלים מעצמם מהגובה שבו הם נמצאים , אל גובה פני האדמה.
נפילה חופשית זו מקיימת חוק טבע, והוא חוק שמירת הכמות של אנרגיה.
כדי להרים גוף ממשי מעל פני האדמה לגובה 1 מטר, צריך להתאמץ, להתעייף, וכמות העייפות הזו מייצגת כמות של אנרגיה.
אם נשחרר את הגוף הזה , הוא ייפול מעצמו למטה במהירות מתגברת,
ומכת פגיעתו באדמה תציג בדיוק אותה כמות של אנרגיה.
ככה פועלת המציאות הפיזיקלית , והיא שלימדה את המדענים על קיומו של חוק טבע פיזיקלי – חוק שמירת הכמות של אנרגיה.
יש הרבה סוגים של אנרגיה, והם יכולים להתחלף זה בזה, על פי חוק שמירת הכמות של אנרגיה.
המציאות הפיזיקלית פועלת מעצמה באופן חופשי , והיא מקיימת חוק טבע פלאי – חוק שמירת הכמות של אנרגיה.
ניוטון לא ידע על קיומו של הוק טבע פלאי זה הקיים במציאות הפיזיקלית, והוא חשב שיש כוח מסתורי פלאי הבוקע ממעמקי כדור הארץ, וכל תפקידו הוא להפיל לארץ חפצים שהרפו מהם.
לכוח המסתורי הזה העניק ניוטון את השם כוח משיכה.
ניוטון לא ידע כי חפצים שהרפו מהם נופלים מעצמם, ובכך הם מקיימים את חוק שימור הכמות של אנרגיה, וברור שאין צורך בכוח מסתורי שיפיל
אותם ארצה.
חוק שימור הכמות של אנרגיה מבטל לחלוטין את רעיון כוח המשיכה של ניוטון, והגיע הזמן לעזוב את הפיזיקה של ניוטון, ולעבור לפיזיקה אחרת.
ניוטון לא ידע על קיומו של חוק שימור הכמות האנרגיה.
אם הוא היה יודע , בטוח שלא היה מפרסם את רעיון כוח המשיכה.
את הפיזיקה של ניוטון עומדת להחליף הפיזיקה של עצבר. המופיעה בספר “מסע הקסם של עצבר על כנפי הידיעה הטבעית”
א.עצבר
פרסום בעיתונות
רעיון כוח המשיכה נמסר לעולם על ידי ניוטון לפני 330 שנים.
חוק שימור האנרגיה התקבל במדע לפני 170 שנים.
חוק שימור האנרגיה פוסל את האפשרות שכוח ערטילאי הבוקע מכדור הארץ, הוא שמפיל ארצה חפצים שהרפו מהם.
חפצים שהרפו מהם נופלים מעצמם מגובה בו הם נמצאים את גובה נמוך יותר , וכמות האנרגיה של מכת הפגיעה באדמה , שווה בדיוק לכמות האנרגיה של הפרשי הגובה של הגופים.
אם קיים במציאות הפיזיקלית “כוח משיכה” , אז חוק שימור האנרגיה לא קיים במציאות הפיזיקלית.
היות וחוק שימור האנרגיה, קיים ללא צל של ספק במציאות הפיזיקלית,
אז כוח המשיכה לא קיים במציאות הפיזיקלית.
ואם כוח המשיכה לא קיים במציאות הפיזיקלית, הפיזיקה של ניוטון כבר לא קיימת.
ניוטון לא ידע על קיומו של חוק שימור האנרגיה.
אם הוא היה יודע, בטוח שלא היה מפרסם את רעיון כוח המשיכה.
א.עצבר
תגובה נוספת שלי אחרי התעלמות מתגובתי הקודמת שטענה כי קיימת כבר פיזיקה חדשה וגיאומטריה חדשה
אבל המדע המקובל מתעלם ולא מתייחס.
הפיזיקה הישנה היא של ניוטון, ומבוססת על קיומו של כוח משיכה.
אבל
אם קיים כוח משיכה, אז חוק שימור האנרגיה לא קיים.
היות וחוק שימור האנרגיה קיים במציאות הפיזיקלית ללא כל ספק,
אז כוח המשיכה לא קיים במציאות הפיזיקלית , ללא צל של ספק.
ואם כוח המשיכה לא קיים במציאות הפיזיקלית, הפיזיקה של ניוטון לא קיימת במציאות הפיזיקלית.
את החלל הריק הזה ממלאה הפיזיקה של עצבר המופיעה בספר
“מסע הקסם של עצבר על כנפי הידיעה הטבעית”
קיימת כבר גיאומטרה חדשה ופיזיקה חדשה והמדע המקובל לא מוכן לקבל אותה
https://nivbook.co.il/product/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%94%D7%A7%D7%A1%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%A0%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA/
לשמור על תום המימות והשתאות מהחוויה אליה הוטלנו בחטף בלי שנשאלנו , בטרם חוזרת התודעה כחומר גלם אל סדנת הייצור כשהיא , על הדרך , מצליחה להשאיר הבהוב של הבנה שיעבור אל נושאי החיים הבאים בתור – זו אולי הסיבה, הכוח המניע להמשיך לתהות ולשאול. נהניתי מנקודת המבט
Re some now esteemed basic science concepts…:
Betrayal Of The Enlightenment Science Heritage
Three glaring examples of betrayal of the Enlightenment science heritage:
– The Higgs particle case: by plain common sense and data the origin of all mass in the universe is the minuscule pre-big-bang gravitons singularity…
– Life nature and genesis: by plain common sense and data life is just another mass format …
– The Genetics concepts: by plain common sense and data culture and natural selection are ubiquitous and genetics are their evolving RNA nucleotide progenies…
Dov Henis (comments from 22nd century)
http://universe-life.com/
PS:
1.Ponder why Mass = Energy at singularity…
2.Ponder that Culture is reaction-to-circumstances/drive-to-survival by ALL MASS FORMATS…
3.Ponder the implications of the various modes of Cooperation in nature…
4.Ponder that Intelligence = learning from experience…
5.Ponder that in an evolving two-pole system (m/E, singularity/max expanded) there cannot be randomness…
DH
אבי,
אילו שאלות לדעתך נמצאות מחוץ לתחומי המדע?
מאמר יפה,
לפעמים יש אנשים ששוכחים את החשיבות בשאילת שאלות, ומתרצים זאת בספקנות… הם משתמשים בתער אוקהם כבפטיש, וכל דבר שאינו בתחומי המדע, או בתחום ידיעתנו הנוכחי, מבוטל ובטל במחי יד…