סיקור מקיף

היה ניתוח?

הימנעות מחתכים בזמן ניתוח, החלמה מהירה והפחתה בכאבים הם רק חלק מיתרונות הניתוח האנדסקופי. על ניתוחים אנדוסקופיים ועל המצלמות הזעירות המאפשרות את התהליך

רופא משתמש באנדוסקופ. צילום NIH
רופא משתמש באנדוסקופ. צילום NIH
אלעזר זוננשיין | גליליאו

למרות הפיתוחים הרפואיים המרשימים שאפשר לראות בעשורים האחרונים, עדיין יש מחלות רבות שהטיפולים בהן אינם נותנים מענה מספק, או ששימוש בטכנולוגיות המתקדמות שאנו מכירים ומפתחים יכול היה להקנות לחולה ולרופא יתרונות ניכרים.ישנן סיבות רבות לכך שהפתרונות הקיימים אינם נותנים מענה מספק: כך, למשל, ייתכן שטיפול קיים כרוך בסיכונים רפואיים משמעותיים, או שהוא עלול לגרום לכאבים ולתופעות לוואי לא רצויות; עלות הטיפול הרפואי יכולה להיות גבוהה, או שזמן ההחלמה מהטיפול ארוך יחסית.

גם לאסתטיקה יש לעתים תפקיד חשוב בשיקולים לביצוע הליך רפואי, כאשר בחלק ניכר מהטיפולים הרפואיים נגרמות צלקות בולטות; ולבסוף, אפשר שטיפול קיים יהיה קשה לביצוע ונדרשת לומיומנות ייחודית, ושיפור טכנולוגי יכול לאפשר לרופא לבצעו ביתר קלות ולהרחיב את מעגל הרופאים שיכולים לעשותו. ואכן, בשנים האחרונות מוצעים הליכים טיפוליים חדשניים, פולשניים פחות (אך בטוחים ויעילים), שנועדו להחליף הליכים קיימים.

יתרונות האנדוסקופיה
מכשירי האנדוסקופיה הובילו, אט-אט, להסבה של חלק מן ההליכים הרפואיים הקודמים להליכים לא פולשניים. כלומר, במקום להיכנס לאיבר על-ידי חתך בגוף, החלו להשתמש באֶנדוסקופ (צינור ארוך וגמיש) אשר מוחדר דרך נקב טבעי קיים בגוף מבלי לבצע חתך בעור. לדוגמה, האנדוסקופ מוחדר דרך חלל הפה, האף, קנה הנשימה או פי הטבעת. משך ההחלמה מההליכים האנדוסקופיים קצר יותר מאשר בניתוחים פתוחים וניתוחים לָפָּרוסקופיים (ניתוחים זעירים).

האנדוסקופ הוא צינור גמיש שיש בו אמצעי תאורה, אפשרות דימות ומערכת המאפשרת ניהוג בתוך חללי הגוף. זאת ועוד, אנדוסקופים מכילים גם מערכות לזילוף אוויר ומים כדי לפנות את שדה הראייה מהפרשות או מלכלוך וכן ערוץ פעולה, שמאפשר החדרת מכשירים לביצוע פעולות נוספות, כגון טיפול מקומי ברקמה. לדוגמה, לקיחת ביופסיה מרקמת הוושט או הקיבה לאיתור גידולים ממאירים או שפירים, טיפול בדימום מקומי, שבירת אבנים בדרכי כיס מרה או בצינור דרכי השתן ועוד.

היתרון העיקרי בטיפול בשיטות אנדוסקופיות הוא ההימנעות מחתכים בגוף בעת ניתוח. בלי חתכים אין כמעט כאבים אחרי הניתוח, הטראומה לרקמה מזערית וההחלמה מהירה יותר. נוסף על כך היעדר חתכים וצלקות משפר את תדמית הגוף של המטופלים ומונע סיבוכים הנובעים מהחתך עצמו, כגון זיהום בפצע או התפתחות בקע בצלקת. עוד יתרון הוא שהמטפלים והחולים תופשים את הפעולות האנדוסקופיות כפחות מסוכנות מאשר ניתוח, ולכן מידת החרדה מההליך האנדוסקופי או מתוצאותיו פחותה.

ההחלמה המהירה מקצרת את משך האשפוז ואת הזמן עד לחזרה לפעילות רגילה, ויש לכך משמעות כלכלית נכבדה. עוד יתרון שיש לפעולות אנדוסקופיות הוא שאת מקצתן אפשר לבצע בהרדמה מקומית או בטשטוש קל, אם כי יתרון זה מוגבל לפעולות פשוטות יחסית, בדרך כלל אבחנתיות.

היתרונות מסבירים מדוע הפופולריות של פעולות אנדוסקופיות כתחליף לניתוחים גדלה, ומדוע פתרון זה מחליף את הניתוח כמעט בכל בעיה רפואית שיש לה פתרון מסוג זה. כאשר יש פתרון אנדוסקופי, מנתחים רק חולים שבהם הוא נכשל, או שהחולים אינם מתאימים לפעולות כאלה (למשל בגלל ניתוחים קודמים שמעוותים את האנטומיה התקינה, או שמחלות נוספות שמהן סובל המטופל עלולות להקשות על הטיפול הכולל).

חסרונות האנדוסקופיה
לפעולות האנדוסקופיות יש גם חסרונות. החסרונות העיקריים הם ששדה הראייה דרך האנדוסקופ מצומצם ויכולת הניהוג דרך הפתחים הטבעיים מוגבלת. חסרונות אלו עלולים לגרום לסיבוכים ששקולים לפעמים לסיכונים שבניתוח רגיל. למשל, אם המבצֵע אינו זהיר תיתכן פגיעה באיברים פנימיים, כמו הינקבות של המעי, שטיפול בה יצריך ניתוח.

חסרונות נוספים נובעים ממגבלת הקוטר: כניסה אל הגוף דרך נקב טבעי, למשל כניסה דרך הפה אל הוושט והקיבה, יכולה להתבצע עם אנדוסקופ שקוטרו אינו עולה על 15 מ"מ, וזאת מפאת קוטר הוושט. כדי לשבור או להוציא אבנים בדרכי כיס המרה, למשל, יש צורך לעבור בצינור בקוטר שקטן משלושה מילימטרים בקירוב. מכאן שהיכולת להעביר באמצעות האנדוסקופ רכיבים שונים − כגון כלי עבודה לשבירת האבנים או להוצאתן, או סיב לייזר לטיפול מקומי − מוגבלת. מגבלה זו, בצד הרצון לבצע הליכים אנדוסקופיים שיחליפו ניתוחים רגילים, מובילים את עולם המכשור הרפואי למזעור.

מצלמת וידאו ממוזערת
מתוקף ייעודו צריך כל אנדוסקופ לכלול מערכת שמאפשרת לרופא לצפות באיברים פנימיים בגוף המטופל. בעבר היתה מערכת זו מבוססת על סיבים אופטיים. בהמשך פותחה מערכת וידאו אלקטרונית אשר נותנת תמונה טובה יותר ויש לה רזולוציה גבוהה יותר. כיום עדיין נמכרים אנדוסקופים המבוססים על סיבים אופטיים, אך רוב האנדוסקופים הנמכרים כיום לבתי חולים מבוססים על מצלמה אלקטרונית.

באנדוסקופים שלהם יש צינור גמיש, כמעט אי אפשר להשתמש במצלמה גדולה, המחוברת לקצה המכשיר שנמצא מחוץ לגופו של המנותח בשילוב עם עדשות לאורך צינור האנדוסקופ, בדומה לפתרונות המתאימים לצינורות קשיחים (לפרסקופים). לפיכך, באנדוסקופים גמישים משתמשים במצלמה קטנה הממוקמת בקצה האנדוסקופ בחלק המוחדר לגוף המטופל.

גם כך, ישנם מקומות בגוף שביצוע ההליך קשה בעבור האנדוסקופים הגמישים שלהם מצלמה בקצה אם, למשל, הגישה לאיבר קשה או שקוטר האיבר קטן מאוד, 3-1 מילימטרים. על מנת להתגבר על קשיים אלו השתמשו בעבר בכלים שמבוססים על סיבים אופטיים. במקרים אחרים נעשו (ועדיין נעשים) ניתוחים כדי להגיע לאזור הדורש טיפול, למשל בניתוחי אף אוזן וגרון, בניתוחי מוח ובניתוחי לב. מצלמה זעירה דיה מאפשרת לייצר אנדוסקופים זעירי קוטר מסדר גודל של 2 מילימטרים, ולעתים אף פחות. כמו כן שימוש במצלמה הזעירה משאיר מקום בקוטר האנדוסקופ, ובכך מאפשר לבצע פעולות שכיום קשה או בלתי אפשרי לבצען: אפשר, למשל, להוסיף לאנדוסקופ ערוצי עבודה, וכך להשתמש בשני כלי ניתוח בו זמנית.

מדיגוס (Medigus), חברה ישראלית מעומר, השלימה את פיתוחה של מצלמת וידאו חד פעמית שהיא הקטנה ביותר בעולם. קוטר המצלמה הוא 1.2 מילימטר (כולל אריזה שהיא קופסה מכנית דקה, המחזיקה את החיישן). בין השאר, במצלמה יש חיישן, מערכת עדשות, מיקרו אלקטרוניקה ואריזה. הגלאי במצלמה החדשה, המבוסס על טכנולוגיית CMOS (ראשי תיבות: Complementary Metal Oxide Semiconductor), פותח ויוצר בשיתוף פעולה עם טאואר סמיקונדקטור בע"מ ממגדל העמק ובתמיכת המדען הראשי.

חיישן זעיר, תמונה חדה
בעולם החיישנים יש שני סוגים, האחד שמשמש לקליטת האור המוחזר מהרקמה והמרתו לאות אנלוגי, שילוחו באמצעות כבל לעיבוד וידאו במערכת חיצונית המכונה מעבד וידאו; והשני גלאי שכולל את כל מעגלי עיבוד הוידאו על החיישן עצמו.

הסוג הראשון מאפשר כמות לא מבוטלת של פיקסלים (פוטו-דיודות שממירות את האור המוחזר לאלקטרונים) לעומת השני שמאפשר לפשט את מערכת הווידאו ולהוזיל את עלותה. מהנדסי מדיגוס וטאואר סמיקונדקטור פיתחו חיישן בעל כ-50,000 פיקסלים המספק תמונה צבעונית, רגישה במיוחד שאותה מוליכים למעבד וידאו חיצוני. הואיל ומדובר בחיישן קטן ממדים, הולכת האות מבוצעת באמצעות המרת זרם לעומת שיטת המרת מתח הנפוצה ביישומים דומים. היתרון בשיטה זו הוא יחס אות לרעש טוב יותר ולסינון רעשים חיצוניים.

המצלמה מיועדת לשימוש ביישומים רפואיים שונים אשר עד כה אי אפשר היה לבצעם באמצעות מצלמות וידאו, כמו ניתוח אף-אוזן-גרון, כיס המרה, ניתוחי בסיס המוח ועוד. אחד היתרונות המובהקים של מצלמה ייחודית שכזו, בנוסף על איכות התמונה, היא האפשרות לשלב את המצלמה בכלים רפואיים חד-פעמיים, כגון מוטות צרי קוטר לחיתוך, הידוק, שבירה וכד'.

לאור הביקוש הגובר למוצרים רפואיים חד פעמיים ולביקוש להליכים לא פולשניים מיועדת המצלמה החדשה, המספקת וידאו באיכות גבוהה, לשילוב בתחומים שונים כגון גסטרואנטרולוגיה, אורתופדיה, גינקולוגיה, אף-אוזן-גרון וניתוחי בטן אנדוסקופיים ייחודיים. שימוש במצלמה חד פעמית מייתר את הצורך בהליך סטריליזציה (עיקור) הנחוץ במרבית ההליכים האנדוסקופיים והכרוך בעלות ניכרת, בזמן, במיומנות וכמובן בחשיפה לזיהומים.

אם כן, המצלמה החדשה מאפשרת החלפת הסיב האופטי שנשבר בקלות במרכיב שווה ערך בגודל, כמילימטר, אבל בכושר אבחנה (רזולוציה) גבוה יותר. כמו כן היא מאפשרת בניית מכשור רפואי אנדוסקופי חד פעמי חדיש, צר קוטר, שמבוסס על המצלמה וכן מה שנחשב עד עתה למדע בדיוני −חדירה למקומות כדוגמת כלי דם, כליות, כיס מרה, מוח ועוד.

בניתוחי בסיס המוח היה מקובל עד עתה לבצע ניתוח מורכב הכרוך בהסרת חלק מרקמת העצם. בעתיד מצפים לפיתוח של כלים אנדוסקופיים חדישים, מבוססי מצלמות, לשם ביצוע הליכים רפואיים מורכבים באיבר רגיש זה בניתוח זעיר פולשני דרך האף, מבלי צורך בהסרת העצם.

ד"ר אלעזר זוננשיין הוא מנכ"ל מדיגוס בע"מ.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן