ווטסון לעזרת הרופא: יבמ מציגה מערכת ניתוח נתונים וייעוץ לטיפול בחולי סרטן

יבמ, בשיתוף עם יצרנית התוכנה ליישומים רפואיים WellPoint ומרכז הטיפול בסרטן על שם סלואן-קטרינג בבית החולים ממוריאל בניו יורק, חושפים יישומים ראשונים של מערכת המחשוב הקוגניטיבי

יישום נסיוני של מערכת ווטסון בבית חולים ממוריאל בניו יורק. צילום: יבמ
יישום נסיוני של מערכת ווטסון בבית חולים ממוריאל בניו יורק. צילום: יבמ

יבמ, בשיתוף עם יצרנית התוכנה ליישומים רפואיים WellPoint ומרכז הטיפול בסרטן על שם סלואן-קטרינג בבית החולים ממוריאל בניו יורק, חושפים יישומים ראשונים של מערכת המחשוב הקוגניטיבי ווטסון של יבמ, בעולם הרפואה והטיפול בסרטן. השימוש בכלים החדשים יסייע בשיפור הטיפול ובהאצת תהליכי האבחון וניהול הקשר עם החולה, באמצעות יישום עקרונות הרפואה מבוססת ההוכחות המדעיות (evidence based medicine).

החברה האמריקאית לטיפול בסרטן חוזה כי השנה יאובחנו בארה"ב בלבד 1.6 מיליון מקרי סרטן חדשים. מחקרים מצביעים על העובדה לפיה מורכבות תהליכי הטיפול הרפואי בארה"ב גורמת למתן טיפול שגוי או בלתי מספיק באחד מכל חמישה מקרים. הסטטיסטיקה הזאת, יחד עם התפוצצות כמויות המידע הרפואי, המכפילות עצמן מדי חמש שנים, מציגות הזדמנות לתעשיית הבריאות האמריקאית לרתום את הדור החדש של מערכות מחשוב קוגניטיביות, ולאחד כוחות בדרכים חדשות שיאפשרו לשפר את אופן ההכשרה של רופאים, העבודה השוטפת ותהליכי התשלום.

מזה יותר משנה, משתפת יבמ פעולה עם וול-פוינט ועם ממוריאל סלואן-קטרינג, בתהליכי התרגול וההכשרה של מערכת המחשב ווטסון, המסוגלת ללמוד ולנתח מידע בלתי-מובנה ולתקשר עם הסביבה בדיבור אנושי רגיל – לצורך שיפור ניהול הטיפול בסרטן. במהלך השנה הזאת, בילו רופאים מומחים ואנשי טכנולוגיה אלפי שעות ב"הכשרה ולימוד" של ווטסון באופן שבו יש לעבד, לנתח ולפרש מידע קליני מורכב, תוך שימוש בדיבור אנושי טבעי רגיל בשיחה עם החולה – הכול על מנת לשפר את איכות הטיפול הרפואי.

המוצרים הראשונים שנולדו במסגרת שיתוף הפעולה הזה, ומוצגים עתה לשימוש על בסיס מסחרי מלא, צפויים להיות ראשונים בסדרת כלים המיישמים את הטכנולוגיה של ווטסון במגוון רחב של תחומי משק ותעשיות.

עד היום, קלט ווטסון ועיבד יותר מ- 600,000 פיסות מידע רפואי, שני מליון דפי טקסט מ- 42 עיתונים רפואיים ונתוני מחקרים קליניים בתחום הסרטן. ווטסון מסוגל לחפש במסד נתונים של 1.5 מיליוני חולים המייצגים עשרות שנות היסטוריה של טיפולים שונים, לשלב בין הנתונים האלה ולהציג לרופא אופציות טיפול המבוססות על לקחים ותוצאות של ניסויים וטיפולים קודמים. בממוריאל סלואן-קטרינג אימצו את ווטסון ככלי להתמודדות עם המורכבות הכרוכה בהבנת מחלת הסרטן, ולנוכח ההתרחבות המהירה של המחקר הגנומי המובילה לשיטות חדשות של טיפול, המותאם לפרופיל הגנטי האישי של כל חולה ושל כל גידול סרטני.

הרופאים והאנליסטים בבית החולים מדריכים את מערכת ווטסון בתהליכי הגזירה והפירוש של רשימות הרופא, תוצאות בדיקות מעבדה ומחקרים קליניים ובשקלול מאות אלפי מקרים אחרים שטופלו בעבר על ידי רופאים שונים.

החל מדצמבר אשתקד, נותן ווטסון מענה לשאלות המוצגות על ידי רופאים המשרתים את מבוטחי תוכניות הבריאות של וול-פוינט באיזור המערב התיכון של ארה"ב. המפתחים צופים כי המחשב יהווה כלי מרכזי להאצת תהליכי הבחינה והבחירה של טיפולים שונים.
המוצרים החדשים מפעילים ניתוח אנליטי על כמויות גדולות של נתונים מובנים ונתונים בלתי מובנים בכמות גדולה עוד יותר, Big Data. המערכות מיועדות לסייע לרופאים, לחוקרים, למרכזים רפואיים ולמבטחים – על מנת לייעל ולזרז את תהליכי הטיפול. מערכות ווטסון של יבמ מהוות את התשתית לחבילת "תובנות אינטראקטיביות לתחום הסרטן" Interactive Care Insights for Oncology, ולמדריך אינטראקטיבי לטיפול, שפותחו במסגרת שיתוף הפעולה המשולש הזה.

מערכת ייעוץ ראשונה מסוגה לרופאים המטפלים בחולי סרטן, מבוססת על ווטסון וזמינה באמצעות ענן מחשוב. המערכת מציעה אופציות טיפול בחולים בגידולים שונים – ובשלב הראשון היא מיועדת לרופאים הניצבים בפני חולים בסרטן הריאות. אונקולוגים מכל מקום בעולם יכולים לגשת אל המערכת הזאת, על מנת לקבל מידע שיסייע להם בקבלת החלטות טיפוליות.

המערכות החדשות מייעלות את תהליכי ניהול הטיפול, והקשר בין הרופא המטפל ובין מבטח הבריאות בארה"ב. המפתחים חוזים כי הפעלתה תקצר את תהליכי האישור של טיפולים ותנגיש אותם לציבור רחב יותר.

מאז חדרה לתודעה הציבורית, כאשר גברה על אלופי האלופים במשחק הידע הטלוויזיוני Jeopardy!, הפכה מערכת ווטסון של יבמ מתצוגת תכלית טכנולוגית ראשונה מסוגה – למערכת קוגניטיבית הזמינה על בסיס מסחרי, ומיושמת במגוון רחב של תחומי תוכן ותעשיות. בשלוש השנים האחרונות נרשמו שיפורים של 240% בביצועי המערכת, וצמצום של 75% בשטח הרצפה הנדרש לה. כיום, ניתן להפעיל מערכת ווטסון על גבי שרת Power 750 בודד.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. מישהו

    קורצוויל טוען טענות הרבה יותר הזויות ממה שאתה טוען. למשל , אם איני טועה, תוך מאה שנה יבוטל המוות משום שהמוח יומר למערכת מחשב כולל כל התודעה שיש במוח. רוב המומחים לא לוקחים ברצינות את החיזויים המוגזמים מאוד של קורצווייל, חובבי פנטזיות וסיינס פיקשין לוקחים אותו יותר ברצינותי הוא מלהיב את נטיותיהם .

    קורצוויל קיבל עכשיו מינוי בכיר בגוגל , כי יש לו כישרון בבניית מכונות ממחשבות ודמיון פרוע. אני מקווה שלא יגרום נזק רב מדי לגוגל. כבר עכשיו אני לא סובל את המנהג המגונה של מנוע החיפוש של גוגל לדעת מה אני מתכוון לחפש, שכן היומרה הזו רק מקשה עלי את החיפוש. כאשר אני מחפש בגוגל אינני רוצה שגוגל יחפש שוב ושוב את מה שחיפשתי בעבר, אלא אני מחפש דברים שדווקא לא חיפשתי בעבר; גוגל מנסה לכפות עלי את חיפושי העבר על ידי שמציב אותם בראש התוצאות.

  2. ירון, ריי קורצווייל מדבר בדיוק על הכיוון שאתה דיברת עליו, הוא לא טוען שהרובוטים בעלי הבינה המלאכותית ישתלטו עלינו, אלא הוא טוען שלאט לאט אנו נשלב בתוכנו את הטכנולוגיה עד שלבסוף היא תהפוך לחלק בלתי נפרד מאיתנו, אנחנו והטכנולוגיה נשתלב יחד לישות אחת.

    זה מתחיל כבר היום עם כל תחום ההשתלות, לב מלאכותי, גפיים מלאכותיות שהופכות יותר ויותר משוכללות ואף מתחילות להישלט ישירות מהמוח, התחילו כבר בדיקות ראשונות בעיניים מלאכותיות ובשתלי שמיעה מלאכותיים, ובמוחם של חולי פארקינסון כיום מושתל כבר שבב דיגיטלי שבגרסאות החדשות ניתן אפילו לטעון לתוכו מבחוץ עדכוני תוכנה.

    וזה רק הולך ומשתכלל, בעתיד ישולבו במוחנו יותר ויותר שבבים שיאפשרו לנו לדוגמה לבצע ישירות במוח חישובים מתמטיים מסובכים שהיום אנו זקוקים בשבילם למחשבון כיס חיצוני.

    בהמשך, יותר ויותר חתיכות מוח ביולוגיות יוחלפו בשבבים, עד שלבסוף מוחנו כולו יהיה מורכב אך ורק מאלקטרוניקה ושבבים אשר יאפשרו לנו לבצע תהליך חשיבה מהיר פי מיליונים לעומת תהליך החשיבה האיטי שמאפיין את המוח הביולוגי שיש לנו היום.

    לגבי אלוהים, אני לא מבין מה הקשר בין קיומו לבין תודעה ? מדוע אתה עושה קשר בין השניים ?

    ובכל מקרה, עם או בלי תודעה – אלוהים הוא המצאה של בני אדם.

  3. הסינגולריות של קורצווייל קריבה, או שהם סתם עושים הרבה רעש.
    לדעתי מבוסס על ידיעותי בבינה מלאכותית, שבה אני עוסק חלק מהזמן בלימודים, השכבה של החושים האנושיים קרובה לפיצוח.אנני בטוח שתהיה לנו תודעה לפני שיהיה מחשב קוונטי שיאיץ את מהירות החישוב הזמין ע"מ לתת לשכבה התודעתית את קורטוב הנתונים שהיא צריכה לו בזמן אמת כדי לעשות משהו קצת יותר מתקדם, או שתהיה התקדמות בהבנה מתימטית של מהות התודעה יותר ממה שיש היום. קראתי מה יש היום. כשזה יקרה הייתי מעדיף שיווצרו כלים לשידרוג יכולות קוגניטיביות של האדם מאשר רובוטים. שנייצר סיבורגים. אחרת הבלתי נמנע הוא שזה יהיה לדעתי סוף עידן האדם ותחילת עידן השליטה של תודעה מסוג שונה. אין לדעתי בפיתוח תודעה, סתירה לקיומו של אלוהים. כלומר אם הצלחנו לפתח תודעה לכאורה לא צריך את אלוהים. אין אפשרות להוכיח את קיומו לדעתי אלא לעצמך בלבד – וזה נקרא להאמין."הנשמה" יכולה לשכון בכל גוף שקיים. אין לי בעיה עם אתיאיסטים. יש מספיק משותף במדעים ובתרבות, ע"מ שנוכל לחיות ביחד וניתן לכל איש לחיות באמונתו כול עוד הוא לא כופה אותה עלינו.
    קראתי הוכחות לקיומו של אלוהים של הרמב"ם, קאנט ואחד הצרפתים: וולטייר, דקארט, פסקל (לא זוכר). בכולן ניתן למצוא פגם על בסיס השיטות המתימטיות של היום. אבל אני מאמין שהם צדקו ויש אלוהים.
    באיזה מובן המתימטיקה והמדעים של היום פוגמים בהוכחות. כמו שהחשבון האינפיניטסימלי מבטל חלק
    מהפרדוקסים של העת העתיקה, וכמו שידיעותינו באבולוציה ופיזיקה חוסכות את הצורך להניח שמישהו מניע את המערכת לעד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן