החללית האמריקאית “קאסיני” גילתה סימנים המעידים על הימצאותם של מים בירח השבתאי אנסלדוס. נאס”א מוסרת כי המים התגלו בגייזרים, וכי הם נובעים מפני השטח
11.3.2006
מאת: אבי בליזובסקי
התמונה השמאלית היא התמונה המקורית שצולמה בפברואר 2005 ואולם פורסמה רק השבוע. בתמונה הימנית – עיבוד בצבעים מלאכותיים הממחיש את האטמוספירה הדלילה ואת המים המתפרצים מאנסלדוס. צילום: נאס”א
הירח השבתאי אנסלדוס מכיל ככל הנראה אוקיאנוס נוזלי מתחת לשכבת הקרח. כך עולה מנתונים ששידרה החללית קאסיני המקיפה את שבתאי. עד לתחילת מבצעה של קאסיני הירח הזעיר לא עורר עניין רב ואולם כעת הוא נמצא במוקד מחקר מקיף בעקבות הגילוי לפיו הוא פעיל גיאולוגית.
אנסלדוס מכיל ככל הנראה מאגרים של מים נוזלים ממש מתחת לפני השטח המפתרצים בגייזרים – ווהיכן שיש מים, עשויים גם להיות חייים, אומרים המדענים. סילונים אלה נצפו מ”נקודות חמות” באיזור הקוטב הדרומי של הירח.
מדעני המשימה השוו אותם לגייזרים בפארק הלאומי ילוסטון בארה”ב.
“הבנו מיד שמדובר במסקנה רדיקלית – שיתכן שיש עדויות לקיומם של מים נוזלים בגוף כה קטם וכה קר.” אמרה ד”ר קרולין פורקו, מנהלת צוות ההדמיה של קאסיני ומכון למדעי החלל בבולדר קולורדו. “ואולם”, הוסיפה”, אם אנו צודקים, אזי מדובר בהרחבת המגוון של סביבות מערכת השמש שבהם עשוים באופן פוטנציאלי להיווצר התנאים המתאימים ליצורים חיים. אין דבר מרגש יותר מזה.”
ד”ר ג'פרי קרגל מהשירות הגיאוליג האמריקני מאמין כי תזוזת פלטות הקרחונים וגלי גיאות יכולים ליצור וללכוד חום שיסייע ליצר את הפעילות שאנו רואים באנסלדוס. לפי המודל שפיתח, אוקיאנוס עמוק של מים רווויים בגזים כמו דו תחמוצת הפחמן לכודים מתחת לקרח. גז זה כלוא בשכבת הקרח ויתכן ששקע גם לקרקעית הים שגם היא עשויה מקרח.”
חוקרים אחרים אומרים כי הפלומה שנצפתה בקוטב הדרומי עשויה היתה להגרם מהתפרצות כיס מים בעומק לא רב, בטמפרטורה של מעל אפס מעלות צלזיוס, מעין גרסה קרה של הגייזר הקבוע העתיק המתפרץ בילוסטון.
מבט מקרוב על אנסלדוס21.2.2005
https://www.hayadan.org.il/enceladus210205.html
רק יומיים לאחר המעבר האחרון ליד טיטאן, חלפה קאסיני ליד ירח שבתאי נוסף: אנסלדוס. החללית התקרבה למרחק של 1,180 ק”מ מהירח הבהיר.
אנסלדוס הוא ירח יוצא דופן בשל החזר האור הגבוה של פני השטח שלו, המזכיר שלג שירד זה עתה. ואולם המבט הקרוב, קלוז-אפ, הטוב ביותר שצולם עד כה, הוא נראה הרבה יותר מקומט. קוטרו של אנסלדוס הוא רק 505 קילומטרים.
התמונה הזו צולמה ב-17 בפברואר 2005 באור הנראה באמצעות מצלמת הזוית הצרה של קאסיני ממרחק של 10,750 ק”מ. ההפרדה היא 60 מטרים לפיקסל.
אנסלדוס ויאנוס בפריים אחד של קאסיני
יאנוס (שקוטרו 181 קילומטרים), נודע בעיקר בשל חילופי המסלולים שלו עם הירח אפימאתאוס.
1.7.2006
מאת: אבי בליזובסקי
תמונה זו צולמה באור הנראה במצלמה צרת הזווית של קאסיני ב-21 במאי 2006, ממרחק של כ-565 אלף ק”מ מיאנוס, 702 אלף ק”מ מאנסלדוס, וכ-530 אלף ק”מ משבתאי. קנה המידה של התמונה הוא 3 ק”מ לפיקסל ביאנוס ו-4 ק”מ לפיקסל באנסלדוס.
קלוז-אפ על אנסלדוס
24.7.2005
החללית קאסיני השלימה את טיסת ההתקרבות הטובה ביותר עד כה לאנסלדוס. האירוע התרחש ב-14 ביולי 2005. התמונה צולמה באמצעות המצלמה רחבת הזוית ממרחק של כ-210 קילומטרים מעל פני השטח הקרחיים של הירח.
