סיקור מקיף

דרישת שלום ממעמקי החלל

ווייאג'ר 1 עושה את דרכה אל מחוץ למערכת השמש, לאחר שסיימה את משימת המחקר של כוכבי הלכת החיצוניים כבר ב-1989. היא נמצאת במרחק 100 יחידות אסטרונומיות מן השמש – כ-15 מיליארד קילומטרים – ותמשיך להעמיק בשנים הבאות

מאת: יורם אורעד, גליליאו

החללית וויאג'ר 2
החללית וויאג'ר 2

בשנה הבאה, 2007, ימלאו 30 שנה לשיגור שתי חלליות פורצות דרך בחקר מערכת השמש: ווייאג'ר 1 ווייאג'ר 2. (מעניין לציין שווייאג'ר 2 היא הראשונה ששוגרה מבין השתיים, ב-20 באוגוסט 1977. רק ב-5 בספטמבר באותה שנה שוגרה אחותה, ווייאג'ר 1, במסלול שנשא אותה לכיוון כוכב-הלכת צדק במסלול מהיר יותר).

שתי החלליות נועדו לחקור את כוכבי-הלכת החיצוניים, ומטרה זו הושגה כבר בשנת 1989, כאשר עברה ווייאג'ר 2 ליד כוכב-הלכת נפטון. מאז הן ממשיכות במסען, בדרכן אל מחוץ למערכת השמש. ב-15 באוגוסט בשנה זו הגיעה הראשונה שבהן, ווייאג'ר 1, למרחק המרשים של 100 יחידות אסטרונומיות מן השמש, ובקילומטרים – 15 מיליארד.

יחידה אסטרונומית מוגדרת כמרחק הממוצע של כדור-הארץ מן השמש (כ-150 מיליון קילומטרים), והחללית נמצאת עתה במרחק הגדול פי מאה ממרחק זה. ווייאג'ר 1 נמצאת עתה בקצה מערכת השמש, ובתוך 10 שנים היא עתידה לצאת ממנה אל המרחב הבין-כוכבי. חללית זו היא החפץ מעשה ידי אדם הרחוק ביותר מאיתנו. אחותה, ווייאג'ר 2, הגיעה למרחק של כ-80 יחידות אסטרונומיות "בלבד" מן השמש.

חלליות ווייאג'ר יועדו לחקור אזורים מרוחקים מן השמש, שבהם תאי שמש אינם מקור אנרגיה יעיל. לפיכך צוידו החלליות במקור אנרגיה גרעיני: חום המופק הודות לדעיכה רדיואקטיבית של הפלוטוניום שבפלוטוניום דו-חמצני מפעיל גנרטורים, המספקים לחללית אנרגיה חשמלית.

ד"ר אד סטון (Stone) מפרויקט ווייאג'ר טוען שמתכנניה אכן צפו שמנגנון הספקת האנרגיה של ווייאג'ר 1 יפעל זמן רב (29 שנה עד כה), אך לא שיער שרכב החלל עצמו יחזיק מעמד זמן כה רב מבלי להתבלות. אחרי ככלות הכל, במהלך עשרות השנים של טיסתו בחלל תפקד רכב החלל בתנאי חלל קשים, כגון חשיפה לקרינה חזקה.

מן המקום שבו ווייאג'ר 1 נמצאת כרגע, נראית השמש כנקודת אור בהירה גרידא בחלל, אך היא ממשיכה בלא לאות בדרכה אל המרחבים העצומים של החלל הבין-כוכבי. ומי יודע כמה זמן עוד נוסיף ונשמע ממנה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. "אחרי ככלות הכל, במהלך עשרות השנים של טיסתו בחלל תפקד רכב החלל בתנאי חלל קשים, כגון חשיפה לקרינה חזקה."
    הקרינה של הכור הגרעיני הפנימי לא יותר חזקה מהקרינה הקוסמית?

  2. תארו לכם שהמוות הוא רק סוף פעילות הגוף אבל המוח ממשיך לחשוב והעינים רואות ומעבירות למוח , תארו לכם מה זה לרחף בחלל במצב כזה לעבר הנצח ? זה מדע שנוגע באל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן