חוקרים גילו בקרח הארקטי של הקוטב הצפוני, נגיף מחולל מחלות בצמחים, שהשתמר להפליא; מדענים מצאו חיידקים שהצליחו לחיות בתוך עננים החיידקים נאלצים להתמודד עם תנאי מחיה קשים במיוחד, כטמפרטורות עזות וקרינה אולטרה-סגולית; התגלית מרמזת על אפשרות לחיים מעל שכבת האטמוספירה
31.8.2000
צוות חוקרים אמריקני גילה את הנגיף הראשון בעולם שהשתמר היטב בתוך הקרח. בעקבות התגלית, מזהירים עתה המדענים מפני נגיפים נוספים מסוג זה, שעשויים להתגלות בעתיד. ומפני מזג אויר חם, שעלול לשחרר אותם ולהפיצם ברחבי תבל – וכך להזניק שרשרת מגיפות, ביניהן קשות, שנעלמו מהעולם בשנים האחרונות.
על גילוי הנגיף – “טומאטו מוזאיק טובאמו-וירוס” שמו – פטוגן (מחולל מחלה צמחי) מוכר ונפוץ מאד, דיווח כתב העת המדעי “ניו-סיינטיסט”. החוקרים הזהירו מפני אפשרות שנגיפים אחרים, בכלל זה מחוללי השפעת, האבעועות ושיתוק הילדים (פוליו), עלולים להשתמר היטב בקרח הארקטי. ראש צוות החוקרים, תום סטארמר מאוניברסיטת סיירקוז, אמר: “עדיין לא ידועה מידת השרידות של הנגיף, באיזו תכיפות וכיצד הוא עלול לחזור לסביבה – אבל מדובר במצב שניתן להגדירו 'אפשרות-בטוחה'”. סטארמר ועמיתיו ציינו שהנגיף שרד בקרח מאות בשנים, משום שהוא ממשפחת נגיפים בעלי מעטפת-חלבונים קשיחה “הוא יציב, מתפשט מהר, ונע באטמוספירה”, הדגיש החוקר האמריקני. במחקר נבדקו ארבע ליבות -קרח, משלושה מקומות שונים באי גרינלנד. גיל הקרח: בן 500 ל-140 אלף שנה. כדי למנוע מהחוקרים הידבקות בנגיף, הם עברו חיטוי, באור על-סגול.
החיפוש אחר החומר התוך-תאי, ה-אר.אן.איי של הנגיף, נעשה בטכנולוגיה חדשנית הנקראת “שרשרת התגובות הפולימרזית” (PCR). פעולה זו חשפה 15 זנים שונים מאותו הנגיף.
עדיין לא ברור אם שיטת PCR-ה לא הרסה את יכולת הנגיף לחדור לתאים אותם הוא נוהג לתקוף, מאחר שהשיטה מבוססת על פעולה המתמקדת בחומר הגנטי של הוירוס. בעבר נתגלו נגיפי קאלצי-וירוסים, שמקורם בים. הם גורמים לשילשולים. כל התפרצות שלהם מחוללת מגיפה חדשה. סוג זה של מגיפת-שילשולים הופיע בעיקר בארה”ב. המחקר בנגיפים הללו העלה שהם מופיעים במחזורים, עם הפסקות של 20 שנה בין כל התפרצות. עתה סבורים החוקרים כי יתכן שנגיפים זהים לקאלצי-וירוסים עשויים היו להימצא שנים רבות בקרח הקוטבי – לפני שפרצו ממנו, התפשטו בעולם וחוללו מחלות.
עוד מעריכים החוקרים כי יתכן מאד שהנגיפים המודרניים הם תוצאה מתערובת בין נגיפים בני-ימינו ולבין אלה שהיו משומרים בהקפאה עמוקה בקרח, במשך מאות בשנים.
“יתכן, הוסיפו, שמדובר באוכלו סיות עתיקות שעברו תהליכי מיחזור שוב ושוב – מצב שמקשה על המחקר המנסה להתחקות אחר ההתפתחות האבולוציונית של הנגיפים”.
והחיים יש להם שרידות גבוהה גם במקומות עוינים נוספים על פני כדור הארץ: חיידקים חיים וגדלים בתוך העננים, והם עשויים לעורר שינויי אקלים. התגלית המהפכנית נעשתה בידי צוות של חוקרים אוסטריים, אשר צפו על העננים המשייטים מעל הרי האלפים.
“נדהמנו לגלות פעילות אקטיבית של חיידקים”, אמרה ד”ר בריג'יט סאטלר מאוניברסיטת אינסברוק שבאוסטריה. לדבריה, על אף שמדענים סברו עד כה כי חיידקים לא הגיעו לשכבות מעל האטסמוספירה, איש לא ידע אם ייתכנו חיים בעננים. “האטמוספירה הנקייה והקרה יחסית בגובה רב לא נחשבה כמתאימה לחיי החיידק”.
אולם חיידקים אכן חיים שם, כפי שמצאו סאטלר ועמיתיה כשתיצפתו על דגימות עננים אשר נעו מעל התחנה המטאורולוגית מתחת להר סונבליק, בסמוך לעיר זלצבורג. טיפות מים מהעננים הוקפאו ללוחיות טפלון ואז הומסו במעבדה. החוקרים מצאו כי בכל מילימטר של מים מומסים מהעננים, נמצאה כמות של 1500 בקטריות חיות.
כדי לשרוד בתנאים כאלו, על הבקטריה לעמוד בתנאים קשים, כטמפרטורות מתחת לאפס וקרינה אולטרה סגולית עזה. זיהויים של החיידקים יאפשר לגלות האם מקורם מהחלל או מהארץ. החוקרים מתכוונים לגלות מהם מקורות המזון של החיידקים, וכיצד הם מתרבים. בשלב הבא, ינותח מבנה ה-DNA של החיידקים, על מנת לזהות את המינים המדויקים. “עד עתה הוכחנו כי קיימים חיים, אי שם” אמרה סאטלר, “עתה אנחנו רוצים לדעת מי בדיוק מסתובב שם”.
