וירג'ין גלקטיק פונה לשוק הישראלי

חברת גלאקטיק דרים ליינס הישראלית תייצג בלעדית את טיסות החלל התת מסלוליות של וירג'ין גלקטיק שיחלו ככל הנראה בשנת 2010. לדברי יזם החברה, מספר מיליונרים ישראלים התעניינו, איש מהם לא שילם את המקדמה כדי לתפוס מקום בהסטוריה, וגם: איך מתמודדת החברה עם התאונה הראשונה שהתרחשה בעת ניסוי החללית על הקרקע

חברת גלאקטיק דרים ליינס, בבעלות היזם הישראלי אלירון ירון, קיבלה אתמול (א') מחברת וירג'ין גלקטיק את הזכיון למכירת טיסות חלל מסחריות לישראלים. וירג'ין גלקטיק, חברה בת של קונצרן וירג'ין העולמי בבעלותו של סיר ריצ'ארד ברנסון, תחל להפעיל טיסות מסחריות לחלל בעלות של 200 אלף דולר לכרטיס החל מ-2009 או 2010 (בתלות בסיום מוצלח של סדרת טיסות ניסוי).

במסיבת העיתונאים שהתקיימה בבית סוקולוב השתתפו סמנכ”ל התפעול של וירג'ין גלקטיק, אלכס תאי, מנהלת שיווק טיסות החלל, קרוליין וינצ'ר ואלירון ירון, צפו העיתונאים בסרטים המתארים את החלליות וכן את מהלך השיגור המתוכנן.

וירג'ין גלקטיק נוסדה בשנת 2004 בעקבות החלטתו של ברנסון להפעיל טיסות חלל מסחריות באופן בטוח והיוני מבחינה כלכלית. החללית, ספיספשיפ1, המצאתו של מעצב כלי הטיס ברט רוטאן, השלימה בהצלחה שתי טיסות מאוישות לסף החלל וזיכתה את רוטאן ב-X-PRIZE, פרס של 10 מיליון דולרים וחוזה מברנסון לבניית 5 כלי טיס מדור שני (ספייסשיפ2) ושתי ספינות אם – מטוסים שיעלו את החללית לגובה 19 ק”מ שרק ממנו תמריא החללית בכוחות הדלק שלה.

איך קבעו את הסכום, 200 אלף דולר? זו שאלה מעניינת, פשוט, עד לא מכבר גבתה רוסיה מתיירי החלל שהעלתה לתחנת החלל הבינלאומית סכום של 20 מיליון דולר, לאור הביקוש היא העלתה את זה לאחרונה ל-30, אך זה כבר לא שינה לברנסון, שהחליט שתיירי החלל שלו ישלמו אחוז אחד מהסכום, הן בשל העובדה שכאן מדובר בטיסה תת מסלולית והן בשל רצונו של ברנסון להגדיל את הביקוש, כדי להתניע את ענף תיירות החלל.

אלכס תאי, סמנכ”ל התפעול (COO) של וירג'ינג גלקטיק הוא אחד הטייסים הבולטים בתולדות חיל האוויר בריטי ומחזיק ב-11 שיאי עולם בטיסה , לרבות ההקפה המהירה של העולם הן לכיוון מערב והן לכיוון מזרח. מגיל 30 הוא הפך לקפטן הצעיר ביותר בחברת התעופה וירג'ין. הוא בנה את תוכנית הטיסות של ספייסשיפ 2 והוא אף עתיד להטיס אותה בטיסתה המסחרית הראשונה שבה יאוישו כל המושבים על ידי סיר ריצ'ארד ברנסון ובני משפחתו. תאי אמר כי תוכנית תיירות החלל של וירג'ין גלאקטיק היא צעד להתפתחות אדירה של תחום החלל ולכניסה של גופים מסחריים נוספים לתחום שהיה עד כה נחלתן של מדינות.

בשיחה עם אתר הידען אומר תאי כי החברה רכשה שני מטוסי אם שיעלו את החלליות לגובה 19 קילומטרים וחמש חלליות שיגיעו עם ששה נוסעים ושני אנשי צוות לחלל: “המטרה שלנו היא להטיס 50 אלף איש בעשור הראשון לפעילות החברה, זה לא מגרד אפילו אחוז אחד מאלו שיכולים להרשות לעצמם, שלא לדבר על כך שבכל שנה נוספים 36 אלף מיליונירים חדשים. אנחנו מעריכים שיש בעולם כ-8.7 מיליון מיליונרים בדולרים (שיש להם מיליון דולר או יותר בבנק). גם אם רק אחוז אחד מהם ירצה לטוס, מדובר בלמעלה מ-80 אלף איש, ואין לנו את הקיבולת לשגר את אותם. בכל שנה נוספים 36 אלף מיליונרים חדשים, והמקסימום שנוכל להטיס יהיה 7,500 לשנה כך שלא נוכל להתמודד עם אותם מיליונרים חדשים.

אתה הולך להטיס את הספינה המסחרית הראשונה, מה זה עושה לך?

“אני מאוד מתרגש. זו זכות מדהימה, התאמנתי בצבא הבריטי וטסתי על מטוסי מנהלים כמו גאלף סטרים, ואז הצרפתי לוירג'ין – הייתי אחד הקפטנים הצעירים, בן 30 בסך הכל. יש לי 10 אלף שעות טיסה, ויש לי 11 שיאים עולמיים בתחום התעופה – הטיסה המהירה ביותר סביב העולם (מזרחה ומערב), חציית אוסטרליה המהירה ביותר. אני מאוד בטוח שתהיה לנו הטכנולוגיה הנכונה וגם המערכות והתפעול יהיו בטוחים. אני משוכנע שכל הטיסות שלנו יהיו בטוחות. רובה יכול להיות בטוח, אם הוא בידיים הנכונות ולהפך – לסכן אם הוא בידיים הלא נכונות וכך גם מטוס וחללית, צריך לדעת מי מפעיל אותם. ברנסון ורוטאן מפקידים את חייהם לא רק בידיי – אני חלק מקבוצה הכוללת את אלו המשתתפים בייצור, בתחזוקה, בתפעול ספינות האם והחלליות.

מה כולל תפקידך כ-COO?

“באחריותי בין היתר לשכור את העובדים – טייסים, מהנדסים, אחראים על אימונים, כדי להתחיל בטיסות לחלל. אנחנו כבר שכרנו את הטייס הראשי, טייס הניסוי הראשי, טייס האימון הראשי. תפקיד חשוב אחר שלי הוא לפקח על התכנון והפיתוח של ספייסשיפ 2, וכן על הייצור ועל הרשיון לתפעול. בין היתר אני איש הקשר הראשי עם ה-FAA – רשות התעופה הפדרלית בארה”ב שגם פתחה משרד לטיסות חלל מסחריות. זה תחום כל כך חדש שעדיין לא סיימו לבנות את החוקים והרגולציות שלו, שנועדו בין היתר להגן על המשקיעים שלנו. בנוסף, אני נמצא בקשר עם ממשלת מדינת ניו מקסיקו שבנתה מכספה את נמל החלל אמריקה, בהשקעה של 200 מיליון דולרים. אנו זקוקים למקום מבודד שנוכל להמריא ממנו, זו לא שאלה של אורך המסלול – לשם כך נמל התעופה בן גוריון גם היה מתאים, אלא לאיזור שאין בו פעילות תעופה אזרחית רבה, ושנוכל להיות עצמאיים בפיקוח האווירי עליו מבלי להפריע לאף אחד, זאת בשל קרבתו לאיזור ניסויי תעופה וטילים של צבא ארה”ב.

מה הכוונה בהגנה על המשקיעים?

מה שבטוח הוא שיום אחד עלולה להתרחש תאונה. אם אנו רוצים שענף תיירות החל בכלל ווירג'ין גלקטיק בפרט ישרדו אנו נצטרך להיות ישרים ולהבטיח שנעשה הכל כדי לשמור על כללי הבטיחות וכך נשרוד. לא נשרוד אם לא נהיה ישרים או שהחקיקה לא תהיה מתאימה לתנאי הפעילות שלנו. לפי מה שמסתמן, נידרש לומר ללקוחות שלנו שטיסות חלל הן עניין מסוכן, ואפילו לחשב עבורם את רמת הסיכון. אם הציבור יבין שאנו ישרים והוגנים נשרוד אחר התאונה הראשונה משום שעשינו הכל כדי למזער את הסיכונים ולידע את הציבור ברמת הסיכון האמיתית”

מה באשר לתחרות?

אנחנו מקדמים תחרות. הסיבה שוירג'ין אטלנטיק היא המובילה בקשר בין לונדון לניו יורק מצליחה היא שהתחרות בינינו לבין וירג'ין אטלנטיק לבריטיש אירוויז ואמריקן איירליינס מכריחה את כל החברות להשתפר. והלקוחות נהנים משירות טוב יותר. כרגע אין לנו תחרות כלל. יש כאלו הרוצים לפתח טילים וחלליות – לרבות אסטריום האירופית ורוקטפליין האמריקנית אך הן מפתחות את הטכנולוגיה ואולי גם ייצרו אותה בעתיד אך הם אינם מפעילים ואין להם נסיון בהפעלה. אנחנו רוצים להיות מפעילים, איננו מפתחים או יצרנים. אם הם יפתחו כלים טובים שיהיו טובים מספייסשיפ 2, נקנה אותם ונפעיל אותם. אותה סיבה שלוירגי'ן אטלנטיק ולוירג'ין איירליינס יש גם מטוסים של בואינג וגם של איירבוס. אנחנו נקבל בברכה מפעיל, כרגע אין עוד אחד כזה.

מהן הדרישות שלכם מהטייסים?

אנחנו רוצים לבחור את הטובים שבטובים, אנחנו רוצים את הצוות המובחר שיטיס את המטוסים שלנו. הם צריכים להיות טובים במקצוע וגם מתאימים מבחינה גופנית. בשלב הראשון יידרשו לנו ששה טייסים. בסופו של דבר כשנגיע למלא גודל הצי נידרש ל-30 טייסים. אגב את הטייסים שלנו אנחנו בוחרים מבין הטובים שעובדים מבין חמשת החברות

מה באשר לטיסה מסלולית?

טיסות תת מסלוליות הן כמובן הצעד הראשון. נרצה למצוא דרך להגיע מנקודה לנקודה על פני כדור הארץ במהירות גבוהה, וכן להגיע למסלול נמוך סביב כדור הארץ. שוחחנו עם רוברט ביגלו שביקש מאיתנו להפעיל את בתי המלון בחלל שהם מפתחים, פנינו כבר לאילון מוסק מחברת ספייס X להשתמש בטיל שלו, פלקון, כדי להביא את הנוסעים למלון החלל.

מה דעתך על הקהל הישראלי?

הישראלים הם הרפתקאנים, הם טובים מאוד בתיירות. הם סובבים בעולם עשורים רבים, והם האנשים הטבעיים לנסות את המוצר שלנו. אנחנו מביאים מוצר טבעי לישראל. משהו שהישראלים יאהבו.

לסיכום אומר תאי כי אמנם טיסות מסחריות לחלל הם ענף חדש, “אך אסור לשכוח שמאחורינו יש נסיון של 50 שנות טיסה בחלל, 100 שנות תעופה, ואנו גם משתמשים לפיתוח החללית במחשב העל השלישי בעוצמתו בעולם, במרכז איימס של נאס”א. עוד הדגיש תאי כי במקרה של כשל במנוע, השיגור מהאוויר נותן יתרון על פני שיגור מהקרקע. מכל גובה שבו נתקעים בשל אי הצתת מנוע, ניתן לגלוש לשדה התעופה ממנו המריאה החללית.

ראש מכירות טיסות החלל בוירג'ין גלקטיק: הישראלים יקבלו יחס מיוחד

קרוליין וינצ'ר, ראש מכירות טייס חלל בוירג'ין גלקטיק הביעה התלהבות מהיזם הישראלי אלירון ירון, ואמרה כי וירג'ין רואה בשוק הישראלי שוק חשוב, מאחר וישראל ידועה בחדשנות טכנולוגית וחלוציות, והבטיחה כי האסטרונאוטים הישראלים העתידיים יקבלו יחס מיוחד כאשר יזמינו את טיסות החלל שלהם דרך גלקטיק דרים ליינס. עוד הוסיפה וינצ'ר כי השאיפה של וירג'ין גלאקטיק היא להפוך את תיירות החלל לחלק אינטגרלי מתעשיית התיירות.

האם אנשים יהיו מוכנים לשלם 200 אלף דולר בשביל ארבע דקות בחלל?

וינצ'ר: “יש בעולם 8 מיליון מיליונרים שיכולים להרשות לעצמם את הסכום. ארבע הדקות בחלל הן הדובדבן שבקצפת. תמורת התשלום התיירים יקבלו שלושה ימי אימונים, לרבות אימוני צנטרפוגה שידמו את כוח ה-G הגבוה. מאז הפסקת טיסות הקונקורד אף אחד לא יכול לרכוש כרטיס ולטוס במהירות על-קולית, ובגובה 19 ק”מ. אנחנו נעלה באמצעות ספינת האם לגובה זה ומשם נתחיל לנסוק לחלל, כאשר נגיע כעבור 30 שניות למהירות של 4 מאך. כעבור עוד כחצי דקה נגיע לגובה 100 ק”מ והנוסעים יוכלו לרחף בתא ולראות את כדור הארץ מצד אחד ואת שחור החלל מצד שני. לאחר מכן תתחיל הטיסה למטה, שתמשך כשעתיים וחצי בחזרה לבסיס המוצא בניו מקסיקו.”

יש שיגידו שבעוד המיליונרים טסים בחלל, למיליארד בני אדם אין מה לאכול?

וינצ'ר: “אנחנו גם מחזירים לחברה, אותם ברי מזל שיכולים לטוס בתשלום יסבסדו הטסת מטענים וניסויים מדעיים, וכן נשתמש בפיתוחים שנפתח עבור החללית והמטוס כדי לפתח טיסות טרנס אטלנטיות במהירות שלא היתה מוכרת עד כה (שעתיים מלונדון לסידני למשל), וכן חומרים שיאפשרו לחסוך אנרגיה על כדור הארץ לטובת כל יושביו ועוד תרומות לחברה.”

האם אינכם חוששים כי התקלה בטיל שאמור לשמש את ספייסשיפ 2 ואשר גרמה למותם של שלושה אנשים באתר הניסויים תשפיע על הרצון של הציבור לטוס לחלל?

וינצ'ר: “התאונה אירעה בחברת סקיילד קומפוזיט שהיא קבלן המשנה הבונה עבורנו את צי החלליות בעת ניסוי. אפילו ברט רוטאן התייחס לכך כאל המקבילה לאפולו-1. היא לא התרחשה במנוע אלא בעת שילוב דלק בכמה מרכיבי המנוע. מחלקת הבריאות והבטיחות של מדינת קליפורניה בודקת את התקרית ואם יהיה צריך לשנות משהו בתכנון של הטיל, בוודאי נשנה. אנו רוצים להדגיש כי נושא הבטיחות הוא החשוב ביותר, לא בכדי לא נקבנו בתאריך לתחילת השירות, הכוונה היא לבצע מאות טיסות ניסוי של מטוס האם והחלליות בתוך האטמוספירה ועוד עשרות רבות של גיחות לחלל ככל שידרש כדי להבטיח רמת בטיחות גבוהה ביותר. יתרה מזו, הטיסה הראשונה שמורה לצ'ארלס ברנסון בעצמו לבנו, בתו ואולי גם לאמו, וכן לברט רוטאן, מפתח החללית. ברנסון מאמין שהוא לא יכול למכור מוצר לאחרים אם הוא לא מנסה אותו בעצמו, כל עובדי החברה נדרשים לעבור אימונים דומים לאלו שיעברו תיירי החלל, אני למשל טסתי במטוס סילון המדמה 15 שניות של חוסר כוח משיכה, וזו היתה חוויה מדהימה.”

יזם החלל הישראלי: יש התעניינות, אך עדיין איש לא שילם מקדמה

אלירון ירון, יזם החלל הישראלי אשר נשבה בקסמי המסע חלל עובד מילדותו, אומר כי הוא מקווה שהקמת “גלקטיק דרים ליינס” כזכיינית הבלעדית של שיווק כרטיסי טיסה לחלל תסייע גם לישראלים לממש את חלום ההגעה לחלל. “היום יש בישראל כ-8,000 מיליונרים המסוגלים לרכוש כרטיסי טיסה, ובנוסף לכך בעתיד יירדו מחירי הכרטיסים וכך יתאפשר לאנשים נוספים להגשים חלום” אמר ירון.

מדוע אנשים לדעתך רוצים לטוס לחלל? מה יוצא להם מזה?

“התשוקה האנושית הבסיסית והנפוצה כל כך, לטוס לחלל, נובעת מרבים מהדברים המייחדים אותנו כבני אדם – הרצון לעוף, הקיים משחר ימי האדם, יכול להתממש רק בחוסר המשקל של החלל. יצר הסקרנות, המושך אותנו להגיע למקומות שלא היינו בהם, מתבטא בטיסה לחלל בצורה הטהורה ביותר, מכיוון שמדובר בסביבה שונה לחלוטין מכל סביבה בה היינו אי פעם. יצר התחרותיות, שגורם לאנשים לטפס על האוורסט או לצלול למעמקי הים, גורם לאנשים רבים לא רק לרצות להגיע לחלל, אלא גם להגיע לשם קודם, לפני האחרים. אבל מדהים להיווכח שכל האסטרונאוטים שטסו לחלל בעבר מדברים בעיקר על רגע אחד – הרגע בו ראו לראשונה את כדור הארץ כנקודה כחולה בתוך השחור האינסופי של החלל. כל האנשים ששמעתי מדברים על טיסתם לחלל חוזרים ואומרים כי זה היה רגע ששינה את חייהם לנצח, שגרם להם להבין באופן שונה לחלוטין שכולנו מתקיימים על אותה נקודה כחולה, ושמהחלל ההבדלים וחילוקי הדיעות בינינו מתגמדים והופכים ללא חשובים.

איך אתה רואה את העתיד?

אין לי ספק שבעשרות השנים הקרובות יוקמו בתי-מלון בחלל. כך שניתן יהיה לא רק לטוס לחלל, אלא גם “להגיע” לאיפושהו. זוגות עשירים יבלו בעתיד ירחי דבש במלונות כאלה, אשר יציעו, מלבד הנוף המדהים ביותר, גם סוגים חדשים לגמרי של פעילויות ספורט, נופש ופנאי, שיכולים להתקיים רק ללא כוח משיכה. משחק טניס רגיל, למשל, ישתנה לחלוטין כאשר ישחקו אותו בחלל, וכל שחקן יוכל “לעוף” מעלה ומטה. גם ג'קוזי באפס כבידה יכול להיות עניין שונה לגמרי ממה שמוכר לנו. במקביל נראה את הטיסה בחלל משמשת ליעדים עיסקיים יותר, כאשר מטוס חלל יוכל להעביר נוסעים או מטען מחוף לחוף בארה”ב תוך פחות משעה. בעתיד הרחוק יותר, יתפתח המסע האנושי בחלל גם לירח ובהמשך לכוכבי לכת אחרים.

מה לגבי חלקם של ישראלים בתיירות החלל?

“ידוע לכולם שישראלים, בעיקר צעירים, מטיילים בעולם הרבה יותר מבני לאומים אחרים, בעיקר במקומות שנחשבים לפחות בטוחים ומסודרים. אנחנו אומה הרפתקנית, חובבת חידושים וטכנולוגיות, ולנו כמי שחיים בתוך מצב ביטחוני בלתי אפשרי, מצבים שנראים לבני ארצות אחרות לפעמים כמסוכנים גורמים לנו בעיקר ללגלג על הפחדנות שלהם. אין לי ספק כי אחוז תיירי החלל הישראליים יהיה גבוה בהרבה מאחוז הישראלים בעולם, ישנם רבים מאוד שיכולים להרשות זאת לעצמם, וככל שהמחיר יירד כך יהיו רבים יותר.”