כאשר מטוסי נוסעים ימריאו וינחתו אנכית-סקיצה עתידית

אין זה מספיק לתת צפי טכנולוגי כל שהוא. יש לחשוב גם על ההשלכות הכלכליות, הניהוליות והחברתיות הנגזרות מכך.

מטוס הרייאר
מטוס הרייאר

כאשר חושבים על שדה תעופה, התמונה המצטיירת היא מסלול המראה,מגדל פיקוח, המראות ונחיתות ועליית וירידת נוסעים למטוסים. מסלול ההמראה ומגדל הפיקוח הם לב ליבו של שדה התעופה. יתכן ותבוא פריצת דרך טכנולוגית שתאפשר המראה ונחיתה אנכיים של מטוסי נוסעים. אין להוציא זאת מכלל חשבון. ההמחשה הטובה ביותר לכך הם מטוסי ההרייאר הבריטיים המסוגלים להמריא ולנחות אנכית על נושאות מטוסים. מפתחי המטוס הצמידו לו מנועים רקטיים המאפשרים המראה ונחיתה אנכיים. האם כך זה יכול להיעשות במטוסי נוסעים? אי אפשר כיום לדעת. יכול להיות שיפותחו מטוסי נוסעים בעלי תצורה אחרת.יתכן ופיתוח טכנולוגי זה יחייב פיתוח מנועים חדשים וייחסך הרעש מחריש האוזניים של המנועים לקראת ההמראה ומרחק הביטחון מהמטוסים ברגעים אלה יוקטן. כך גם לגבי המטוסים סמוך לנחיתתם. מהטייסים תידרש הכשרה מתאימה שהרי מדובר בטכניקת המראה ונחיתה שונים. בהנחה שטכנולוגיה זו אכן תימצא, יש לתת על כך את הדעת מבעוד מועד והסיבות הן שתיים. כל מבנהו של שדה התעופה ישתנה וכך גם המבנה הארגוני שלו.

מסלולי ההמראה והנחיתה על כל העזרים החיוניים להבטחת בטיחותן של ההמראות והנחיתות ישתנו. מטוסים יוכלו לנחת סמוך למסופים קולטי הנוסעים ויתחברו ישירות לשרוולי המעבר. הנוסעים היוצאים ימתינו בתוך המסוף ומשם יכנסו למטוס. לא יהיה צורך בכבש מטוס המוסע למטוס עם הנחיתה או לקראת ההמראה. כבש המטוס מקובע במסוף הנוסעים והוא מותאם אוטומטית לגובה פתחי המטוס מהקרקע. מסלול ההמראה והנחיתה ישנה את ייעודו. הוא ישמש כדרך סלולה להובלת מטוסים להאנגרים לביצוע שיפוצים.

על פניו תוכלנה להתבצע מספר המראות ונחיתות בו זמנית. המגבלה היחידה היא מספר המסופים קולטי הנוסעים. אם ייווצר מצב חירום ותידרש נחיתת מספר גדול של מטוסים, להלכה אפשר יהיה לעשות זאת בכל תחום השיפוט של שדה התעופה. אין צורך לבצע תיאומים בין ההמראות והנחיתות למניעת תאונות כתלות במספר מסלולי ההמראה/ נחיתה.

לכל שדה תעופה יש פרוזדור טיסה אחד או יותר בהם טסים המטוסים. לכך משמעות קריטית מאחר והוא בא למנוע מצבים של התנגשויות או כמעט התנגשויות. כאשר למטוסים תהיה אפשרות להמריא ולנחות אנכית, האם לא יהיה צורך בפרוזדורי טיסה מאחר וכל מטוס יגיע לנקודה מסוימת מעל מקום בו הוא אמור לנחות ומשם ירד לקרקע? כל מטוס יבחר לעצמו גובה רצוי מעל מקום זה ומשם טייסיו יביאו אותו לנחיתה. האם זה יקל על תנועת מטוסים לקראת נחיתה או המראה? איך יפעל מגדל הפיקוח? בשל היכולת לבצע מספר רב של המראות ונחיתות בו זמנית, צפיפות המטוסים ליחידת זמן תגדל. צפיפות התשדורות מהטייסים לבקרי הטיסה תגדל גם כן. מה זה אומר מבחינת עומס העבודה שלהם? מכיון שמספר רב של מטוסים יהיו פעילים בו זמנית יהיה צורך להפעיל מספר רב של ערוצי שידור, מה שאומר מספר רב של תדרי שידור. האם יהיה צורך להשתמש ביותר בקרי טיסה בו זמנית ? אולי יהיה צורך ביותר ממגדל פיקוח אחד, כאשר כל אחד מהם יהיה אחראי על מקטע אחר של תחום תדרי שידור ועל מקטע מסוים של שדה התעופה בו מתבצעות המראות ונחיתות? כל טייס יהיה חייב לדעת באיזה תדר להשתמש ולדעת עם איזה מגדל פיקוח הוא עובד.

היבט נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא הכבודה של הנוסעים. נפח כבודה הגדל במספר סדרי גודל בשל שינוי טכנולוגי זה, מחייב מעמסה גדולה יותר על הבידוק הבטחוני. יותר אנשי ביטחון על הקרקע ועל המטוסים. איך מתכננים בידוק בטחוני במעמסה הולכת וגדלה בלי לפגוע בשטף התנועה של הנוסעים ושל המטוסים? יהיה גם צורך במספר גדול יותר של חדרי מנוחה לצוותי המטוסים טייסים/ות ודיילים/ות. מה זה אומר לגבי קצב העבודה במערכי האחזקה של המטוסים? האם יהיה צורך לעבור לשיטת עבודה מודולרית? נמצא חלק או מערך פגום במטוס, שולפים אותו ושמים במקומו חלק או מערך חדש, כאשר החלקים או המערכים הפגומים יועברו להאנגר שם הם יטופלו ויושמשו לקראת הטיסה הבאה. האם מכלול זה של שאלות יחייב פיתוח טכניקות חדשות בחקר ביצועים?
שאלה נוספת שאיתה יש להתמודד היא איך בעקבות שינוי טכנולוגי זה תיבנינה המבואות בהן הטסים נפרדים מיקיריהם או שאלה האחרונים מחכים לנוחתים? היכן תמוקמנה מבואות אלה? האם רצוי שהן תוקמנה סמוך למסופי ההמראה והנחיתה? איך תפעל מערכת הכריזה בשדה תעופה חדש מסוג זה? מה משמעותו של שינוי טכנולוגי זה לגבי צירי תנועה לשדה התעופה, הן לגבי התחבורה הפרטית והן לגבי התחבורה הציבורית?

התחום החשוב ביותר שעליו יש לחשוב הוא הניהול. שינוי טכנולוגי זה הופך את ניהולם של שדות התעופה שגם כך הם מורכבים, למורכבים עוד יותר. יכול להיות שיהיה צורך להכין תוכניות הכשרה מיוחדות לניהול שדות התעופה החדשים. אין זה מספיק לתת צפי טכנולוגי כל שהוא. יש לחשוב גם על ההשלכות הכלכליות, הניהוליות והחברתיות הנגזרות מכך.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

19 תגובות

  1. הצעה לכתבה: איך שותים תה בטיסות מאויישות למאדים.

    כתבה לא רצינית. בושה לאתר כזה.

  2. בהמשך לרוח הכתבה.
    כיום הרופאים ממליצים על ביקור חודשי בנמל התעופה. זה באמת עושה טוב לראות מטוס גדול
    ממריא דרך דמעה שקופה.

    אם המטוסים ימראו אנכית, כל אלה שיבוא להסתכל על מטוסים ממראים יצטרכו להביט ישירות למעלה.
    מכן נובע, שצרכים לבנות טרמינלים חדשים עם תקרה שקופה.
    ובנוסף, לבנות עוד אלפי בתי חולים, שמתמחים בצוואר תפוס.
    על פניו הרעיון למטוס נוסעים ההמריא אנכית, לא נראה לי כלכלי. לפחות עד אשר יפתרו את בעיות הסקרנים.

    בתגובה הבאה, נרחיב על בעיית שתיית כוס קפה תוך כדי המראה אנכית.
    לא כדי לזלזל – בעייה זו עלולה לגנוז לגמרי את חלום ההמראה האנכית.

  3. מר פרמינגר התורן של האמפאייר סטייט הותקן כדי לשבור את השיא של הבניין הגבוה בעולם,השיא נשבר כעבור חודשים ספורים.

  4. @השפוי האחרון,
    האמפייר סטייט אכן נבנה תוך מחשבה שספינות אוויר יעגנו בקומה האחרונה. זו הייתה המטרה המקורית של התורן שנמצא על הגג.

  5. אכן כתבה הדויה.
    אתה מעלה אפשרות טכנולוגית, ואז שואל שאלות בנוגע להשלכותיה.
    באותה מידה יכולת לספר לנו על סרטי תלת מיימד ולספר לנו שבעתיד גלישה באינטרנט תהיה בתלת מימד, וכל התקשורת הבינאישית תשתנה.
    לא חסר דימיון לגולשי הידען, רק ידע, ומקצועי, לא כזה הלוקה בחסר. אם אין ברשותך לספק אותו, אז כתוב את הגיגך בבלוג אישי.

  6. א-פרופו טיסה אנכית:
    בסדרת הטלויזיה הפופולארית, Fringe ,מוצג יקום "מקביל",שהמציאות בו כמעט זהה לחלוטין לזו בה אנו חיים.בכ"ז קיימים הבדלים,אחד מהם,קשור לבנין ה"אמפייר סייט בילדינג",שנבנה (כך ע"פ כותבי הסדרה),לשמש כמעגן לספינות אויר.ואכן במציאות המקבילה השמיים של ניו יורק מלאים בספינות אויר דוגמאת הצפלין (וזאת למרות שמבחינה טכנולוגית,אליבא דה יוצרי התסריט, מציאות זו מתקדמת טכנולוגית מהמציאות שלנו).רוצה לאמר,שבעתיד,אם נהיה "רגועים" יותר ולא תאוץ לנו הדרך-ספינות אויר ענקיות-תוכלנה לנוע בניחותא מעל מגדלי מגורים גבוהים ולשנע אותנו לכל מקום שנחפוץ בעזרת אנרגיה ידידותית ומחירים זולים…והרבה סבלנות.

  7. מר חיים מזר,הארייר וה-F35 לא ממריאים בעזרת רקטות, יש להם שני נחירים שמסיטים את גזי הפליטה ממנוע הסילון כלפי מטה ,בהרייר נחיר אחד בחלק הקידמי והשני בקצה המנוע בחלק האחורי ,ב-F35 יש נחיר אחד בחלק האחורי וטורבינה שמחוברת למנוע ומותקנת באמצע המטוס.

  8. מעניין אף פעם לא חשבתי על ההשלכות שיש לזה אבל יש הרבה…בקשר להמראה לא נראה לי שיהיה לזה
    פיתוח טכנולוגי בקרוב ..אמרו לפני צריך להגיע למהירות גבוהה לאוירודינמיקה טובה …אבל באשר לנחיתה
    אני חושב שזה אפשרי ואף ייתכן לעשות את זה עם הטכנולוגיה קיום ….מנוע מסתובב על הציר האנכי ובולם
    אפשר גם ליצור תנאי נחיתה נוחים מין משטח דמוי טרמפולינה קשיחה סתם רעיון אבל לא נראה קשה מידי
    ..(לא מהנדס)

  9. כתבה הזויה. אני מציע גם דיון מעמיק בהשלכות של שיגור אנשים כמו ב star track או לחילופין טכנולוגיית ה magic stick של גבי ודבי.

  10. אם מצב תפוקת הנפט העתדי בעולם
    יותר סביר להניח שכלי התחבורה האידאלי העתידי יהיה ספינות מסע.
    והמטוסים יהפכו להיות לכלי התחבורה של האריסטוקרטיה.

  11. אחת הסיבור לריצה על המסלול היא להגיע למהירות יעילה אוירודינאמית. בכל טכנולוגיה שלא תהיה, מטוס שימצא עצמו בגובה נמוך ובמהירות אוויר אפס יצטרך להשקיע כמויות עצומות של דלק כדי לשמור על הגובה תוך כדי תאוצה.
    זה בזבזני אך אפשרי למטוס קרב קטן וקל, אבל קשה לי להאמין שאי פעם זה יהיה כלכלי לפתח טכנולוגיה כזאת למטוסי נוסעים כבדים.

    ובתכנית הבאה: תכנון מעליות ומבואות כניסה למגדלים פורחים באוויר.

  12. דוגמה לטכנולוגיה שיכולה לאפשר מטוסי נוסעים עם המראה אנכית:
    http://www.cartercopters.com

    זה נראה כמו מסוק אבל מתפקד ככזה רק לצורך המראה ונחיתה, בטיסה זה מתפקד כמטוס ומסוגל לטוס במהירויות גבוהות.

  13. זה נושא שחשבתי עליו המון. יותר בהבט הצבאי.
    בשנים אלו נכנסים מטוסי ה F35 , אחת התצורות שלו היא המראה ונחיתה אנכית. יש להם כושר העמסה של משהו בסביבות ה 10 טון. יכול להיות שהמראה אנכית רק עם 5 טון, ועדיין, אפשר להחליף את הפצצות באנשים…. במקום מסוק, מטוס על קולי עם קיבולת של 25 חיילים וציוד… לשנות את המבנה, להוריד את כל האמצעים שקשורים למערכות נשק ויאללה לעבודה…

  14. אהלן חברים, כותב כאן בפעם הראשונה….אבל מבקר באתר כמעט כל יום.

    הבעיה ביא בטכנולוגיה, אין כיום מצב שמטוסי נוסעים ימריאו אנכית, הטכנולוגיה צריכה לעבור מספר שלבים לטכנולוגיה נוגדת את כוח המשיכה, לזה אין פיתרון, לדעתי כל עוד אנו במלחמות ובדלק מאובנים לא נראה בעתיד הקרוב לעין כי יש סיכוי שתהיה טכנולוגיה כזו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן