הרי נוגה מכוסים ב"כפור" המורכב ממתכות

הרמות והאזורים הגבוהים בכוכב הלכת נוגה מכוסים במתכת כבדה "קפואה", אומרים מדענים פלנטריים מאוניברסיטת וושינגטון


נוגה בתמונת מכ"מ מהחללית מגלן. פסגות ההרים מכוסות במתכת

הרמות והאזורים הגבוהים בכוכב הלכת נוגה מכוסים במתכת כבדה "קפואה", אומרים מדענים פלנטריים מאוניברסיטת וושינגטון.

מכיוון שהטמפרטורה על פני השטח של נגה, קרוב ל-500 מעלות צלזיוס, מספיק חמה כדי להתיך עופרת בפני השטח, המתכות מתאיידות ונושרות דחוסות יותר כשכבת כפור לאחר שהתקררו, באזורים הגבוהים.
הדבר עשוי להסביר מדוע תצפיות מכ"מ שבוצעו מחלליות שהקיפו את נוגה מראות החזר גדול מאוד מהאזורים הגבוהים. חישובים מפורטים יותר, שיתפרסמו בכתב העת איקרוס, מראים כי העופרת והיסוד המתכתי ביסמות נותנים לנוגה את הכיסוי המתאלי הבוהק.

נוגה נראה כנקודה בוהקת בשמי הערב או הבוקר והוא מזוהה עם אלת היופי בתרבויות רבות ואולם האמת שונה לחלוטין. אף כי הוא דומה בגודלו לכדור הארץ, הקרבה הגדולה יותר שלו לשמש פירושה כוכב לכת שונה לחלוטין. האטמוספירה העבה שלו – המורכבת בעיקר מדו תחמוצת הפחמן ולפיכך נתונה באפקט חממה חזק מאוד, כאשר קרינת השמש הלכודה מחממת את פני השטח לטמפרטורה ממוצעת של 467 מעלות צלזיוס. כמו כן, לחץ האוויר גדול פי 90 מאשר על פני השטח של כדור הארץ.

הדרך היחידה לבחון מה נמצא מתחת לעננים האטומים לאור הנראה היא באמצעות מכ"מ וכמה חלליות אכן נשאו מערכות מכ"מ וביצעו תצפיות ממסלול סביב נוגה, בפרט החללית מגלאן שפעלה בין השנים 1990-1994. התמונות של מגלן הדהימו את המדענים שיכלו לצפות בפרטים מפני השטח של כוכב הלכת בפעם הראשונה. הם הראו כי כוכב הלכת מכוסה בתצורות וולקניות כמו למשל מישורי לאבה, שדות ובהן עמודי לאבה קטנים ושרשרות ארוכות של הרי געש.

ואולם התמונות גם הוספו לחידה. נראה כי חלקים מהאזורים הגבוהים היו בהירים בצורה לא נורמלית, והחזירו קרני מכ"מ הרבה יותר טוב מאשר האיזורים הנמוכים.

כמה הסברים הוצעו לתופעה כמו למשל נוכחות או אובדן אדמה ועד לציפוי מתכת – בפרט דובר על טלוריום. התאוריה מציעה כי בשכבות הנמוכות והחמות של נוגה כל מתכת תתאדה ותקבל צורה של ערפל מתכתי. רק באזורים הגבוהים שם מעט קר יותר, המתכת תתגבש בחזרה למוצק ותיצור שכבה דקה המחזירה את אותות המכ"מ.

לאורה שיפר וברוס פגלי מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ערכו ניתוח של 660 רכיבים מתכתיים, והגיעו למסקנה שהטלוריום אינו האחראי לכך אלא קרוב לודאי המתכת הנפוצה יותר, העופרת. המחקר העריך כי לוח הזמנים לציפוי כל השטחים הגבוהים במתכות "קפואות" היא משהו בין כמה אלפי שנים לכמה מיליוני שנים, ופירוש הדבר שזהו תהליך פעיל. הם הצביעו על כך שישנם אזורים גבוהים בנוגה, שבהם המתכת נעדרת וככל הנראה זו עדות לקיומו של תהליך מזג אוויר. "אם היה אפשרי לבדוק את מרבצי העופרת באמצעות חללית שתנחת על נוגה, היינו מצפים למצוא שם כמה איזוטופים שיכולים לתת לאסטרונומים הערכה לגילו של כוכב הלכת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.