סיקור מקיף

נוגה היה תאום של כדור הארץ עד להתחממות גלובלית

מדענים קובעים כי נוגה דמה מאוד לכדור הארץ ואיפשר יצירת חיים עד שהתחממות גלובלית ייבשה את הכוכב * תגלית מעניינת של ונוס אקספרס: סופות ברקים מתרחשות בנוגה

נוגה הוא במובנים רבים כוכב לכת תאום לכדור הארץ. הוא קרוב אלינו במסה וברדיוס, והוא גם השכן הפלנטרי הקרוב ביותר. אולם, התנאים על פני כוכב הלכת שונים מאוד בהיבטים רבים מאלה שלנו. האטמוספירה שלו מורכבת בעיקר מדו תחמוצת הפחמן, ועל פני השטח שלו שוררים טמפרטורות ולחץ גבוהים מאלו שבכדור הארץ.
עד כה נמצאו על פני הכוכב רק עקבות מים, אף כי נראה כי היו הרבה יותר מים בעבר, אולי אף אוקינוסים הדומים לאלה שלנו. כתב העת נייצ'ר הקדיש את גיליונו החדש בעיקר למחקרים הנוגעים לכוכב הלכת המסתורי שנערכו על ידי החללית האירופית ונוס אקספרס המקיפה את פני כוכב הלכת.
מחקרים אלה מנסים להסביר כיצד התנאים האקלימיים של שני כוכבי לכת כה דומים התפתחו בכיוונים מנוגדים. בין הנושאים שנבדקו הם אפקט החממה המונע בידי גז דו תחמוצת הפחמן, שחיקה של האטמוספירה בידי חלקיקים מהשמש וקרינה, האינטראקציה בין פני השטח לאטמוספירה, ומחזור הרוחות הנובע מקצב הסיבוב השונה של שני כוכבי הלכת.
נוגה, כדור הארץ ומאדים – שלושת כוכבי הלכת הארציים בעלי האטמוספירה היוצרים קבוצה אחת בתוך מערכת השמש הפנימית – חולקים תכונות משותפות רבות. כדור הארץ ונוגה, בפרט, קרובים בגודלם ונראו דומים בתקופה בה נוצרו והתקררו, ואז כנראה היתה כמות גדולה מאוד של CO2 באטמוספירה של כדור הארץ ואוקינוסים של מים זורמים על נוגה (ומאדים).
היום תנאי השטח על פניהם שונים כתוצאה מתהליך אבולוציוני, שכעת אנו מנסים להבין אותו באמצעות מדידות ובניית מודלים של התהליכים המשותפים בסיוע נתונים מחלליות שתוכננו לסקור את כוכבי הלכת ואת האקולוגיה שלהם.
כדור הארץ ונוגה הכילו בערך את אותה כמות CO2. על כדור הארץ היא הצטברה בדמות תרכובות פחמן (בין היתר בדמות נפט, פחם וכו') בקרום כוכב הלכת, בעוד על נוגה הפחמן מתקיים בעיקר כגז. האקלים הקיצוני על פני השטח של נוגה המונע בידי עודף דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה, מזכיר לנו כי עלינו לפעול נמרצות כדי למנוע מתהליך דומה להתרחש על כדור הארץ.
למעלה מ-30 חלליות שוגרו לכוכב הלכת נוגה מאז שיגרו האמריקנים את מארינר 2 ב-1962 – המשימה המוצלחת הראשונה לכוכב לכת אחר. החלליות הסובייטיות ונרה ווגה והמשימות האמריקניות מסדרת פיוניר ונוס בשנים 1967-1992 היו רבות חשיבות בביסוס התיאור המדעי של ההרכב והתנאים הפיסיים והכימיים באטמוספירה.
מחקרים שביצעו חלליות אלה הראו כי האטמוספירה הנוגאית מלאה בגזים מאכלים ועננים עבים, פעילויות קיצוניות ורוחות בגובה רב ויצירת עננים מורכבת בידי המערכות המטאורולוגיות שעולות על כל מקבילה ארצית, וכן מערכת הסופות שהעיניים שלהם נמצאות מעל כל אחד מהקטבים.

לפני כשנה שלחה סוכנות החלל האירופית את המשימה הראשונה שלה לשכננו הקרוב במערכת השמש כדי לחקור את תנועת האוויר הגלובלית, הכימיה של העננים, הפעילות ההדדית בין פני השטח והאטמוספירה מהבחינה הכימית והפיסיקלית, לרבות פעילויות וולקניות, תהליכי בריחת חומרים לאטמוספירה ומאזן האנרגיה הגלובלי וכמובן את אפקט החממה על פני השטח, כשכל אלה ביחד מייצרים אקלים שונה לחלוטין מזה של כדור הארץ.

סופות ברקים פוקדות את האטמוספירה של נוגה
אחד מהמחקרים הרבים שפורסמו במרוכז בגליון הנוכחי של נייצ'ר עוסק בתופעה דומה לזו המתרחשת בכדור הארץ – התפרצויות סופות ברקים על נוגה.
במשך כ-30 שנים העריכו המדענים שבנוגה יש פעילות ברקים, מאז התקבלה עדות לפעילויות חשמליות באטמוספירה ב-1978. ואולם החוקרים לא היו בטוחים בכך בשל הפרעות שהיו לאותות הללו.
כעת הצליחה האנטנה המגנטית על סיפון החללית ונוס אקספרס של סוכנות החלל האירופי לספק עדות לכך שאכן יש בנוגה סופות רעמים. “אנו מחשיבים זאת כעדות המוצקה הראשונה לקיומם של ברקים בנוגה” אומר דייויד גרינספון ממוזיאון המדע והטבע של דנבר במסיבת עיתונאים שהתקיימה ביום רביעי בפריז. “הממצאים משמעותיים מכיוון שהברקים משפיעים על הכימיה של האטמוספירה, כך שהמדענים יוכלו לקחת אותם בחשבון כדי להבין את האטמוספירה והאקלים של נוגה”, הוא אמר.
הברקים נעים מענן לענן בגובה של כ-55 קילומטרים, אומר פרופ ס.ט. ראסל מאוניברסיטת קליפורניה, החוקר הראשי במאמר שתיאר את הברקים בנוגה ואשר מתפרסם כאמור בגליון המיוחד של נייצ'ר המוקדש לנוגה.
התפרצויות אנרגיה חשמלית מברקים נחשבים כאחד הגורמים ליצירת החיים בכדור הארץ. אם היה פעם משהו חשוב לדבר על נוגה זה ההסטוריה שלו ולא מצבו הנוכחי” אמר שון סולומון ממכון קרנגי בוושינגטון, “האטמוספירה שלו מאוד לא נוחה”.
האטמוספירה של נוגה דחוסה פי 100 מזו של כדור הארץ, הטמפרטורה על פניו קרובה ל-500 מעלות צלזיוס והעננים חומציים. “הדבר הופך אותו לתאום הרע של כדור הארץ, אך הוא עדיין כוכב לכת תאום”, אמר ראסל.

3 תגובות

  1. בנוגה לדעתי לא היו חיים . הם יתהוו לאחר שהשמש כצת תתקרר.
    לעומת זאת במאדים לדעתי היו חיים והם פסקו או ירדו לרמה מיקוסקופית. זאת כיון שמאדים היה בעבר חם יותר.

  2. מי נותן למדענים האלה משכורת.
    הם לא מבינים כלום ורק מפליצים שטויות.
    לענינו, עוצמת השמש על נוגה היא 52% יותר מאשר לכדור הארץ.
    כמו כן אין לו ירח ולכן הוא לא יכול להיות יציב סביב הקטבים שלו. ויום אחד עליו מעל 116 ימים.
    אם השמש תעלה את הטמפ’ שלה בפחות מ-10% יכחדו כל החיים על פני הארץ.
    ראו מה קורא היום בהתחממות הגלובלית.
    מקום כדור הארץ סביב השמש הוא קריטי, כך שאם הכדור היה מעט קרוב או רחוק ממקומו עכשיו, המדענים האלה לא היו כותבים את השטויות האלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.