בהחלט לא ונוס

המקום: כוכב הלכת נגה. התאריך: ספטמבר .1999 16חלליות קטנות ייצאו מתוך חללית האם וינחתו באזורים שונים על כוכב הלכת,שגודלו כמעט כגודלו של כדור הארץ. בדרכן לקרקע הן ימדדו את לחץ האוויר ואת הטמפרטורה בשכבות האטמוספירה

המקום: כוכב הלכת נגה. התאריך: ספטמבר .1999 16 חלליות קטנות ייצאו חלל מתוך חללית האם וינחתו באזורים שונים על כוכב הלכת, שגודלו כמעט כגודלו של כדור הארץ. בדרכן לקרקע הן ימדדו את לחץ האוויר ואת הטמפרטורה בשכבות השונות של האטמוספירה.

יהיו אלה החלליות הראשונות שיגיעו לנגה מאז נחיתת החללית “מגלן” בשנת .1991 בדומה למגלן, גם חלליות אלו לא יוכלו לפעול לאורך זמן לאחר הגיען לקרקע, בשל החום הרב השורר בכוכב (כ-500 מעלות צלסיוס), הלחץ האטמוספירי הגבוה (90 אטמוספירות, כמו הלחץ בים בעומק 1,000 מטר) ובעיקר- בשל הרכבו החומצי, המעכל חומרים רבים.

שנים רבות ראו האסטרונומים בכוכב הלכת נגה כוכב תאום לכדור הארץ; עד תחילת שנות השישים סברו רבים שהוא מכוסה במים. אולם חלליות אמריקאיות ורוסיות שנחתו על נגה בשנים 1991-1962 הבהירו, כי לא מדובר בכוכב תאום אלא לכל היותר באח מכוער, רחוק מאוד מוונוס, אלת האהבה והיופי, שעל שמה קראו הרומאים לכוכב.

נגה הוא אמנם הכוכב השלישי בעוצמת זוהרו במערכת השמש – אחרי השמש והירח – אבל פני השטח שלו מוסתרים בעננים ואי אפשר לצפות בהם מכדור הארץ. נראה כי משום כך העדיפו האסטרונומים את מאדים, הקטן יותר. אולם כיום המדענים מבינים שכוכב הלכת נגה עשוי לספק מידע חשוב על עתיד כדור הארץ. בנגה מתרחשת תופעה הדומה לאפקט החממה, והרחבת הידע על תהליך זה עשויה לסייע בפתרון הבעיה על כדור הארץ.

בכתבה על נגה שפרסם באחרונה המגזין הבריטי “פוקוס” מוצג תיאור של הכוכב. כשני-שלישים מפני השטח שלו הם מישוריים, ובשאר השטח יש הרים, עמקים ומכתשים. כמיליון הרי געש פזורים בכל רחבי הכוכב. הנקודה הנמוכה ביותר בשטחו, הנקראת שקע דיאנה, עומקה שני קילומטרים, עמוק בהרבה מהגרנד קניון שעל כדור הארץ. הנקודה הגבוהה ביותר היא הרי מקסוול, המתנשאים לגובה של 11 קילומטר.

שמי נגה אפורים בגלל העננים. סופות ברקים פולחות את השמים בקצב של 24 ברקים לשנייה. האטמוספירה של נגה מורכבת מ-%96 דו תחמוצת הפחמן ומ-%3.5 חנקן. עננים של חומצת גופרית ממטירים גשם חומצי טהור, אך גשם זה לעולם אינו מגיע לקרקע כי הוא מתאדה בגלל הטמפרטורה הגבוהה.
אנשי המדע ביקשו להבין מדוע סיבוב כוכב הלכת נגה סביב צירו הפוך לכיוון הסיבוב של כדור הארץ ושל רוב כוכבי הלכת האחרים.

עד לאחרונה חשבו שהתופעה מתקיימת בהשפעת כדור הארץ. נגה מסתובב סביב השמש שלוש פעמים ב-729.27 ימים, וכדור הארץ עושה זאת פעמיים ב-728.5 ימים. המדענים שיערו כי בשל יחס הסיבוב הדומה (3:2) כדור הארץ גורם לנגה להסתובב הפוך. אולם האסטרונומים הגיעו לבסוף למסקנה כי כוחות הכבידה של כדור הארץ אינם חזקים דיים כדי לגרום לכך. כיום סבורים שהסיבה לכך שכוכב הלכת מסתובב סביב צירו בכיוון הפוך נעוצה בעבר.

נגה נוצר – בדומה לכדור הארץ ושאר כוכבי הלכת – מהתמזגות של כוכבי לכת קטנים שריחפו בחלל מערכת השמש. ככל הנראה אחד מאותם כוכבוני לכת הקיף את השמש בכיוון הפוך לכיוון של נגה, והם התנגשו. כוכב הלכת התמזג לתוך נגה, אך שינה את כיוון סיבובו, כך שנגה מסתובב כיום ממזרח למערב, כלומר השמש עולה במערב ושוקעת במזרח כוכב הלכת לאחר 243 ימי כדור הארץ.

האם נגה היה תמיד כוכב לכת שאין עליו חיים, ולא יכולים להתקיים עליו חיים? לפני ארבעה מיליארדי שנה פלטה השמש רק כ-%70 מהקרינה שהיא פולטת היום, ואפקט החממה בנגה היה חלש בהרבה. המדענים סבורים כי פני השטח שלו היו חמים אז רק במאה מעלות משל פני כדור הארץ היום. מספר סוגי הבקטריות והמיקרו-אורגניזמים כמו אלה שחיים בתוך מעיינות חמים בכדור הארץ היו יכולים להתקיים בתנאים אלה. אך גם אם יצורים אלה אכן היו קיימים (ואין ודאות בכך), הם בוודאי נעלמו לאחר שעוצמת הקרינה של השמש עלתה מאוד ואפקט החממה התחזק. המדענים משערים כי בעוד כשני מיליארדי שנה, כשחום השמש יעלה, ילך כדור הארץ בעקבות נגה. הכינו את המזגנים.

הכתבה פורסמה על ידי ב”הארץ” ב-20 בינואר 1999