סיקור מקיף

מדענים מנס ציונה פיתחו חיסון נגד חיידקי אנטרקס

נשק ביולוגי / חיסון חדשני פותח באמצעות הנדסה גנטית

מאת תמרה טראובמן

בתמונה: חיידק האנטרקס. כיום קיימים שני סוגי חיסונים לא מוצלחים

מדענים מהמכון הביולוגי בנס ציונה ביצעו באחרונה ניסויים בחיסון נגד חיידק האנטרקס, המיועד לשימוש בלוחמה ביולוגית. מומחים מקווים שהחיסון, שפותח בשיטות של הנדסה גנטית, יוכל בעתיד לספק הגנה מפני החיידק הקטלני. מומחים העריכו בעבר כי פיזורו של האנטרקס מעל העיר ואשינגטון, למשל, יוכל לקטול כשלושה מיליון בני אדם. לפי פרסומים זרים, ישנן כמה מדינות המפתחות נשק ביולוגי, ובהן ישראל. על פי הידוע גם עיראק וסוריה.

לעתים נדירות נחשף הציבור לנעשה במכון הביולוגי בנס ציונה, גם כאשר מדובר בפרויקטים בעלי אופי לא צבאי. חלק מהמידע על אודות פעולת החיסון שפותח בישראל ואופן פיתוחו פורסמו באחרונה ב- ,""InfectionandImmunity כתב עת מדעי שמוציאה לאור החברה האמריקאית למיקרוביולוגיה. בראש המחקר עומד ד"ר אביגדור שפרמן, מנהל המכון הביולוגי.

קיימים היום שני סוגים מאושרים של חיסון לאנטרקס, ומומחים מסכימים כי הללו אינם מספיק טובים. "היעילות ההגנתית של החיסונים היא פחות מאידיאלית", כתב ב-1991 ד"ר פיטר טרנבל, מומחה בריטי לאנטרקס. אחד החיסונים, שפותח בארה"ב ושניתן לחיילים בצבא האמריקאי, אושר לשימוש ב-1970, ומאז לא שונה הרכבו. בחיסון השני משתמשים בצבא רוסיה, והוא מבוסס על גרסה מוחלשת של החיידק. החיסון הרוסי מעט יעיל יותר מהאמריקאי, אבל השימוש בו כרוך בהרבה תופעות לוואי.

חוסר הנחת מהחיסונים הקיימים גבר ב-1998, לאחר שהתגלה כי בידי רוסיה סוג חדש של אנטרקס. המידע התגלה לאחר שמדענים מהמעבדה הלאומית בלוס אלמוס שבארה"ב בדקו רקמות של הרוגים מתאונה שהתרחשה ב-1979 באתר צבאי סובייטי בסברדלובסק. כתוצאה מאותה תאונה השתחררו חיידקי אנטרקס לאוויר. בבדיקה נוספת, עדכנית – שנעשתה כעבור שנים ובשיטות מודרניות – גילתה ארה"ב שרוסיה עירבבה יחד כמה זנים של אנטרקס. הועלתה השערה שהדבר נעשה כדי להגביר את מידת הקטלניות של החיידק, ושייתכן שהחיסון האמריקאי אינו מספיק יעיל כנגד הסוג החדש.

בארבע השנים האחרונות יצאו פרסומים מדעיים הקוראים לפיתוח חיסון חדש, ואולם הסיכון הרב הכרוך בעבודה עם האנטרקס, ועלות הקמתה של מעבדה לטיפול בחיידקים מסוכנים, גרמו לכך שרק מעבדות ספורות בעולם עובדות על פיתוח של חיסון כזה.

בפיתוח החיסון השתמשו ד"ר שפרמן ועמיתיו בזן לא אלים של אנטרקס. בעזרת הנדסה גנטית, הם השתילו בחיידק גן האחראי על ייצור אנטיגן, שהוא מולקולה חסרת רעילות המגרה את הגוף לייצר נוגדנים הנלחמים בחיידק. את הזן המהונדס שנוצר מכנים החוקרים MASC-10. מכיוון שגנים בדרך כלל אינם פעילים כל העת, החוקרים הוסיפו בקר ביולוגי הגורם לגן להיות כל הזמן פעיל ולשמור בקביעות על כמויות גדולות של אנטיגן. כך, מקווים החוקרים, יעניק החיסון הגנה קבועה לאורך זמן.

"החיסון שונה מבחינה קונספטואלית מהאחרים", מסכים ד"ר אלון מוזס, מומחה למחלות זיהומיות וחוקר בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה. "אבל", הוא מוסיף, "מכיוון שהם השתמשו בתא מוחלש של החיידק, הרי ששאלת תופעות הלוואי נשארה פתוחה. ברגע שאתה מזריק תא שלם, אפילו שהוא מוחלש, יכולות להיות כל מיני תופעות לוואי כלליות, כמו חום או נפיחות במקום ההזרקה. אלה לאו דווקא תופעות לוואי קשות, אבל הן לא נעימות".

החוקרים מנס ציונה ייתקלו בקושי כאשר ינסו לבחון את תופעות הלוואי ואת היעילות של החיסון בבני אדם. זאת משום שמבחן כזה כרוך מן הסתם בחשיפת בני אדם לחיידק, ניסוי שאינו עומד בכללי האתיקה.

בינתיים נבדק החיסון רק בשמונה חזירי ים, אבל תוצאותיו מעודדות. חזירי הים שלא קיבלו את החיסון מתו תוך כשלושה ימים. לעומת זאת, כל חזירי הים שקיבלו את החיסון, שרדו. השפעת החיסון לא פגה במשך 12 החודשים שחלפו מאז החל הניסוי.

אם החיסון יתברר כיעיל גם בניסויים הבאים, יהיה לו לפחות יתרון ברור אחד על זה האמריקאי. החיסון האמריקאי כרוך בשש מנות המוזרקות בנפרד. החיסון מנס ציונה, לפחות בחזירי ים, מעניק הגנה גם בהזרקה יחידה.

אתר הידען היה עד סוף 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן