סיקור מקיף

מקקיין או אובאמה – מי טוב למדע? פרק 5: תוכנית החלל

קודם אובאמה דיבר על דחיית תוכנית קונסטליישן ב-5 שנים, עכשיו הוא מדבר על שימור כוח האדם בין סיום פרויקט המעבורת לתחילת פרויקט קונסטליישן לפי הלו"ז המקורי. תלוי מי שואל אותו

הדמיית חלקי חללית האוריון
הדמיית חלקי חללית האוריון

לפני חודשים אחדים, החלל היה Non Issue במערכת הבחירות הנוכחית. כדי להמחיש עד כמה החלל לא כל כך חשוב לאובאמה, מסתבר שבמהלך מסע הבחירות הוא מבקש להשקיע לא פחות מ-18 מיליארד דולרים במערכת החינוך בכל שנה, וכדי לשמור על איזון תקציבי ולמנוע גידול בגירעון הוא מתכוון לדחות את פרויקט קונסטליישן של נאס"א בחמש שנים.

העיתון פלורידה טודיי הכריח את שני המועמדים לרדת מחוסר ההתייחסות שלהם לחלל ולנקוט עמדה, שתאפשר לשמור על המשרות בפלורידה גם בפער הזמן בן ארבע השנים לפחות הצפוי מפרישת המעבורות ועד לתחילת השיגורים של רכבי האוריון.
לפיכך כינס העיתון שולחנות עגולים בהשתתפות המועמדים (כל אחד בנפרד) ומולם עובדים בנאס"א מפלורידה ופקידי נאס"א כדי לדון בעמדות המתמודדים בתחום החלל. שניהם נאלצו איפוא לעדכן את אתרי האינטרנט שלהם במדיניות שגיבשו.

כמו שלשרה פיילין היו התבטאויות בנושאים הקרובים לליבה – כגון לימוד האבולציה גם להסנטור ג'ו ביידן, סגנו של אובאמה במירוץ לבית הלבן היו התבטאויות אומללות באשר לחלל: "מהפכות בתחום התחבורה תהיינה בעלות השפעה על מדיניות החוץ בשנים הבאות. אינני מתכוון לטיסות חלל מסחריות או לטיסות על-קוליות. יש גבול כמה מהר או רחוק אנו צריכים לטוס, בפרט כאשר הטכנולוגיה מאפשרת לנו להפגש פנים אל פנים בלי להפגש פיזית.

באחת ההזדמנויות, כיו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנאט הזהיר ביידן מפני הנסיון לפתוח מירוץ חימוש בחלל לאחר שהסינים ביצעו ניסוי בטיל נגד לווינים. "אינני סבור שאנו צריכים להיות מודאגים מדי בנקודה זו" אמר ביידן. "יש לנו דרכים להתמודד עם היכולת הזו". ובהמשך קרא ביידן שלא לפתוח במירוץ חלל חדש.

בכל אופן, ניתן לתמצת את עמדות שני הצדדים כך:

אובאמה מבקש:

  1. לכונן מחדש את המועצה הלאומית לתעופה וחלל כדי לתאם ולפקח על כל פעילויות החלל – האזרחיות, המסחריות והצבאיות ולדווח על כל לנשיא.
  2. לסגור את הפער בין הוצאת המעבורות לגמלאות לבין המעבר לכלי הטיס החדש באמצעות הוספת טיסות מעבורת, האצת הפיתוח של חללית הדור הבא ועבודה בשיתוף עם התעשיה כדי לשמר את כוח האדם ואת היכולות הטכניות.
  3. השלמה והרחבה של תחנת החלל הבינלאומית כדי שתוכל לארח פרויקטי מחקר מדעיים וטכנולוגיים כפי שתוכננה מראש.
  4. אקדם טיסות חלל מאוישות ובלתי מאוישות במטרה לשגר משימה מאוישת לירח עד שנת 2020, כמבשרת של משימות ליעדים רחוקים יותר, לרבות מאדים.
  5. הדגשת תפקידה של נאס"א בתחום המחקר כדי להגדיל את היקף המחקרים בתחום שינויי האקלים ולקדם מחקרים בתחום האווירונאוטיקה.
  6. הרחבת שיתוף הפעולה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי במטרה לפתח טכנולוגיות חדשניות.
  7. מתן השראה לדור הבא באמצעות הרחבת תוכניות הלימודים בתחום החלל.

בראיונות שונים בכלי התקשורת הודיע אובאמה כי ככנשיא, הוא ייסד תוכנית החלל אזרחית מאוזנת ובריאה. "תחת הממשל שלי, נאס"א לא רק תתן השראה לכל העולם בטיסות חלל מאוישות ורובוטיות, אלא גם תחזור להוביל ולהתמודד עם האתגרים שאנו חווים על כדור הארץ, לרבות שינויי האקלים, אי תלות באנרגיה, ומחקרים אווירונאוטים."

"כאשר נשיג את החזון, אבקש לכלול שותפים בינלאומיים ולעודד את המגזר הפרטי להגביר את היכולת של נאס"א להגיע רחוק. אני מאמין כי נאס"א שתחזור לחיים יכולה לסייע לאמריקה לשמור על מקומה בקצה החדשנות ולרום לצמיחה הכלכלית האמריקנית."

"אין כיום אף ארגון במימשל הפדראלי שיש לו מנדט רחב לנהל תכוניות המשלבות אסטרטגיה ומדיניות בדנות בכל ההיבטים של תוכניות החלל הממשלתיות, לרבות אלו המבוצעות בידי נאס"א, משרד ההגנה, משרד הסיור הלאומי, משרד המסחר ומשרד התחבורה, ושאר הסוכנויות הפדרליות. לא תמיד היה זה המצב. בין 1958 ל-1973 הועדה הלאומית לאווירונאוטיקה וחלל פיקחה על כל תחום החלל עבור ארבעה נשיאים. המועצה הוחייתה לזמן קצר מ-1989 עד 1992. אני אייסד מחדש את המועצה שתדווח לנשיא. המועצה תנהל ותתאם את פעילויות החלל האזרחיות, הצבאיות, המסחרות ואלו הקשורות לבטחון לאומי. היא גם תבקש את מעורבות הציבור, תעודד את הקהילה הבינלאומית ותעבוד לקראת חזון החלל למאה ה-21 הדוחף כל הזמן קדימה את מעטפת הטכנולוגיות החדשות, ותשאף להיצע לאומי מאוזן המרחיב את האופק שלנו לעבר השמים ולשפר את החיים כאן על כדור הארץ."

נקודות עיקריות במדיניות החלל של ג'ון מקקיין

  1. להבטיח כי טיסות החלל ישארו בראש סדר העדיפויות וכי ארה"ב תמשיך להיות המובילה.
  2. להבטיח מימון לתוכנית קונסטלישן של נאס"א כדי להבטיח לה את המשאבים הנדרשים לפתיחתו של עידן חדש בטיסות החלל המאוישות.
  3. לסקור ולגלות את כל האפשרויות כדי להבטיח גישה של ארה"ב לחלל תוך מיזעור הפער בין סיום השימוש במעבורות החלל וזמינו של הכלי החלופי.
  4. להבטיח כי כוח האדם הלאומי בתחום החלל ימשיך להיות מועסק במלואו, באמצעות בניית המעבדה הלאומית האמריקנית לתחנת החלל הבינלאומית.
  5. אבקש למקסם את יכולת המחקר ואפשרויות המסחור של המעבדה הלאומית האמריקנית בתחנת החלל.
  6. אשמר את ההשקעות בתשתית בתחום לוויני ניטור כדור הארץ ומערכות תומכות. אבקש לשמר את תשתית החלל הלאומית.
  7. אמנע פרויקטים ייחודיים בזבזניים (earmarks) כדי שלא יסיטו משאבים חשובים מהמחקר המדעי הקריטי.
  8. אבטיח השקעות הולמות במחקרים באווירונאוטיקה.

ואילו ג'ון מקקיין אומר כי כיום, למעלה מיובל שנים לאחר הספוטניק, ארה"ב ניצבת בפני עולם שונה לחלוטין. סיום המלחמה הקרה ומירוץ החלל גרם להפחתת הפרופיל של חקר החלל כנקודה ראויה לגאווה וכסימן לכוחה של ארה"ב וגרמה במידה מסוימת לשגרה עבור נאס"א.

"באותו זמן, הקהילה המדעית רואה את השימוש בחלל כפלטפורמת תצפית חשובה למדע מתקדם שיאפשר הגברת ההבנה שלנו של מערכת השמש והיקום. בנוסף, ההבנה הנוכחית שלנו אודות שינויי האקלים בכדור הארץ מבוססת על נתונים שקיבלנו מלווייני מזג האוויר ולוויני התצפית על כדור הארץ. חלק נכבד מתשתית התקשורת שלנו תלוי בנכסי חלל החיוניים לאיכות חיי היום יום והכלכלה שלנו.

סין, הודו, רוסיה, יפן ואירופה כולם פעילים בתחום החלל. הן יפן והן סין שיגרו מקפות ירח רובוטיות ב-2007. הודו מתכננת לשגר מקפת ירח השנה. סוכנות החלל האירופית בוחנת נחתת ירח אך מתמקדת יותר במאדים. סין גם מקדמת תוכנית חלל מאוישת, ובשנת 2003 היא הפכה למדינה השלישית אחרי ברית המועצות לשעבר וארה"ב שהציגה יכולת לשגר אדם לחלל. סין גם מפתחת תוכניות למשימה מאוישת לירח בעשור הבא ויסוד בסיס על הירח לאחר שנת 2020."

"ההסטוריה מספקת לנו הנחיה בנושא זה. בשנת 1971, כאשר ממשל ניקסון ביקש לבטל את תוכנית אפולו ולא לאשר את פיתוח מעבורת החלל, פנה אליו קספר ויינברגר, שהיה סגן מנהל משרד הניהול והכספים (ולימים מזכיר המדינה – שר החוץ של ארה"ב) ואמר כי מדיניות כזו: 'תמחיש בבית ובעולם כי אנו מאמינים שאנו מאבדים אמון ביכולתנו, שהשנים הטובות מאחורנו, שאנו פונים פנימה, מפחיתים את מחויבותינו להגנה, ובאופן וולנטרי מתחילים לותר על מעמדנו כמעצמה ועל רצוננו לשמור על מובילות עולמית.' שלושה וחצי אחוזים המכתב נראה שוב מתאים, אם ניקח בחשבון את המספר הגדל של מדינות המבצעות השקעות משמעותיות בחלל."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן