עכו: תהליכי עיור מואץ תוך פגיעה בסביבה החלו כבר לפני 4000 שנים

"המחקר שלנו מראה שאותם תהליכים שקורים כיום וגורמים להזנחה או לניצול יתר של הסביבה התרחשו כבר לפני 4000 שנים, גם אם הטכנולוגיה הייתה שונה", ציינו פרופ' מיכל ארצי וד"ר דב צביאלי מהמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה

 אזור תעשייתי במרומי התל מסוף המאה ה13- לפני הספירה – עדות לתהליכי העיור המואץ בתקופה זו. צילום: אוניברסיטת חיפה

ההשפעות הסביבתיות של תהליכי העיור אינן משהו שאופייני רק לאדם המודרני ולעידן התעשייתי ואפשר למצוא השפעות דרסטיות של ההתפתחות העירונית על הסביבה האקולוגית כבר לפני כ-4000 שנים, כך עולה ממחקר בינלאומי חדש, בו שותפים גם חוקרים מאוניברסיטת חיפה, שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Scientific Report, מקבוצת NATURE ובדק את ההתפתחות העירונית סביב העיר עכו. "התפישה על 'תור זהב' שבו אבותינו חיו בהרמוניה עם הטבע, שעה שההתפתחות העירונית התרחשה על פי היכולת של המערכת האקולוגית להגיב, מופרכת במקרה שלנו. המחקר שלנו מראה שאותם תהליכים שקורים כיום וגורמים להזנחה או לניצול יתר של הסביבה התרחשו כבר לפני 4000 שנים, גם אם הטכנולוגיה הייתה שונה", ציינו פרופ' מיכל ארצי וד"ר דב צביאלי מהמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, השותפים למחקר.

תהליכי העיור שעוברת החברה האנושית ממשיכים להיות אחד התהליכים המשמעותיים של ימינו ובעל ההשפעות המהותיות ביותר על הסביבה, כשעל פי ההערכות, בתוך 30 שנים 50% מתושבי כדור הארץ יהיו מכונסים בערים. התפיסה המקובלת היא שבעוד שכיום תהליכי העיור נעשים תוך השתלטות ופגיעה במערכות האקולוגיות, אבותינו שלפני אלפי שנים חיו בהרמוניה עם הטבע, ותהליכי העיור הקדומים נעשו על פי שינויי האקלים ועל פי היכולת של הטבע לספוג את ההתפתחות האנושית. במחקר הנוכחי, אותו ערכו יחד עם פרופ' ארצי וד"ר צביאלי גם חוקרים ממספר אוניברסיטאות בצרפת, ביקשו החוקרים לבחון האם ההתפתחות העירונית בעכו יכולה לשפוך אור חדש על תהליכים אלה. עכו נבחרה כמקרה מבחן מכיוון שהחל מראשיתה, לפני כ-6000 שנים בתל-עכו ועד לתקופה העותומאנית היא הייתה עיר מרכזית במזרח הים התיכון. החוקרים בחנו שורה של פרמטרים כמו שינוי בצפיפות העצים, מגוון מינים, טמפרטורות וכד', כל זאת בהשוואה לאזורים אחרים באגן הים התיכון בתקופות המקבילות.

הממצא הראשון שמצאו החוקרים הוא שקיימים שינויים מהותיים בצפיפות העצים באזור שסביב ראשיתה של העיר (בתל-עכו), כשהנוף עובר מיער צפוף לנוף שמורכב ברובו משיחים בתקופה שבין 2000-1300 שנים לפני הספירה. מההשוואה שערכו החוקרים עם אזורים אחרים בתקופה זו מראים כי שינויים אלה אינם מגיעים בהתאמה לשינוי אקלימי משמעותי באזור. במקביל, מוצאים החוקרים התפתחות מסיבית של העיר – מה שמעיד על כך שהשינוי היה מעשה ורצון האדם, ולא תגובה לשינוי אקולוגי טבעי. " הכלכלה של אותה תקופה, שהייתה מבוססת סביב שפך הנעמן, ששימש הן כנתיב מחסר והן כבסיס לחקלאות, התפתחה בצורה משמעותית בזמן זה והביאה לגידול האוכלוסין בעיר. התפתחות זו, בתורה, גרמה ללחץ כבד על הסביבה האקולוגית ולאיבוד של משאבי טבע רבים", אומרים החוקרים.

החוקרים אף מראים כיצד ההתפתחות העירונית היא זו שהשפיעה על הטמפרטורות בסביבה ולא להיפך: ריבוי התושבים הביא לשימוש נרחב יותר במים מצד אחד והמבנים הציבוריים הגדולים החדשים יצרו חום רב יותר, מה שגרם לעלייה בטמפרטורות סביב העיר.

עוד מראים החוקרים כי היו אלה מעשי אדם שהביאו לשקיעתה של העיר ולא שינויים אקלימיים או תנודות של המערכת האקולוגית אליהם היה האדם קשוב. ברגע שצפת מחליפה את עכו בתור המרכז האדמיניסטרטיבי באזור של הממלוכים, מתחילה דעיכה של העיר, עד שהיא מתוארת בכתביהם של עולי רגל בתקופה העותומאנית כעיר רפאים.

"האמונה בתקופה של איזון מופלא בין המערכת האקולוגית לבין האדם בתחילת תהליך העיור נובעת בעיקרה ממחוסר בידע על תהליכים אלה", מסכמים החוקרים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. "…בתוך 30 שנים 50% מתושבי כדור הארץ יהיו מכונסים בערים…"

    כבר עכשיו קצת יותר מ- 50% מתושבי כדור הארץ חיים בערים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן