מנתוני הדו”ח עולה כי חמישה מיליארד בני אדם, שהם למעלה ממחצית האוכלוסייה העולמית, צפויים להתגורר בערים בשנת 2030. טוקיו כנראה תמשיך להוביל את הטבלה בתור העיר המאוכלסת ביותר. אחריה: מקסיקו סיטי, ניו יורק-ניוארק, בומביי וסאו פאולו
בתוך שנתיים תתגורר מחצית מאוכלוסיית העולם בערים. כך עולה מנתונים דמוגרפיים של האו”ם שהתפרסמו הלילה (יום ה'). לדברי האו”ם מדובר בגידול משמעותי מאז 1950, אז התגוררו 30% מאוכלוסיית העולם באזורים עירוניים.
על פי נתוני ועדת האו”ם בנושאי אוכלוסייה ופיתוח, 3.2 מיליארד בני אדם, מתוך כ-6.5 מיליארד החיים בעולם כיום, חיים בערים והמספר צפוי לטפס לכחמישה מיליארד איש – שהם כ-61 אחוז מאוכלוסיית העולם – עד 2030.
עוד עולה מהנתונים כי ישנם יותר ויותר אזורים אורבניים גדולים מאוד. 20 ערים כיום מונות למעלה מעשרה מיליון תושבים, לעומת שלוש ערים כאלו בלבד בשנת 1975: טוקיו, ניו יורק-ניוארק, ומקסיקו-סיטי. בשנת 1950, רק בניו יורק ובטוקיו היו למעלה מעשרה מיליון תושבים.
חמש הערים הגדולות בעולם, מבחינת גודל אוכלוסייתן, הן: טוקיו (35.3 מיליון), מקסיקו סיטי (19.2 מיליון), ניו יורק-ניוארק (18.5 מיליון), בומביי (18.3 מיליון) וסאו פאולו (18.3 מיליון). 15 הערים הבאות ברשימה הן: ניו דלהי, כלכותה, בואנוס איירס, ג'קרטה, שנגחאי, דאקה, לוס אנג'לס, קראצ'י, ריו דה ז'נרו, אוסאקה, קהיר, לאגוס, בייג'ינג, מנילה ומוסקבה.
על פי התחזיות, חמש הערים המיושבות בעולם בשנת 2015 תהיינה טוקיו (36.2 מיליון), בומביי (22.6 מיליון), ניו דלהי (20.9 מיליון), מקסיקו סיטי (20.6 מיליון) וסאו פאולו (20 מיליון).
למרות הגידול בכמות האזורים האורבניים, כמחצית מתושבי הערים מתגוררים דווקא בערים שאוכלוסייתן אינה עולה על 500 אלף בני אדם. על פי נתוני דו”ח האו”ם, אחוזי ההתיישבות העירונית תלויים במידה רבה ברמת הפיתוח של האזור. כשלושה רבעים מתושבי אזורים מפותחים גרים בעיר, ורק 43% מתושבי אזורים מפותחים פחות מתגוררים בערים.
גם בין יבשות, כך מסתבר, יש הבדלים בין אחוזי ההתיישבות העירונית. 75% מתושבי אמריקה הלטינית והאיים הקריביים מתגוררים בערים לעומת 40% בלבד באפריקה ואסיה.
עוברים לערים
אלכס דורון, 17/3/05
אוכלוסיית העולם נעשית יותר ויותר עירונית – ופחות ופחות כפרית. מחקר חדש שנעשה במכון כדור הארץ של אוניברסיטת קולומביה בארה”ב מגלה כי כבר עתה 3 אחוז משטח הקרקע של עולמנו הוא עירוני, פי שניים מכפי שהעריכו עד כה. לעניין הזה לא מעט היבטים כלכליים. הוא אמור לחולל מהפיכה בהגדרת מושגים כמו עיר, עיירה, אזור כפרי, אוכלוסיות.
החוקרים המנהלים את פרוייקט “גרומפ” – ראשי-תיבות: פרוייקט המיפוי הכפרי/עירוני הגלובלי, שבמימונו משתתף גם הבנק העולמי ונעשה במידה משמעותית באמצעות לויינים של נאס”א – דיווחו עתה על הממצאים העיקריים הבאים: 20 אחוז מהישובים העירוניים בעולם מאוכלסים במקסימום חצי מיליון תושבים ולכך חשיבות רבה, כיוון שעד כה הוגדר ישוב עירוני על-פי מומחי או”ם, כזה שבו חיים מעל חצי מיליון תושבים.
מכל שטח האדמה של כדור הארץ, 3 אחוז כבר תפוס בידי ישובים עירוניים – וזה גידול של 50 אחוז מהערכות קודמות. אזורי חוף הם הצפופים ביותר בעולם ובהם מצטופפים 65 אחוז מאוכלוסיית העולם, יותר מכל האזורים האחרים. אבל בהשוואה בין יבשות, באסיה ואפריקה מעט תושבים עירוניים מתגוררים בקרבת חופים לעומת אמריקה, אירופה ואוקיאניה ועם זאת הצפיפות בערי חוף באסיה ואפריקה גדולה יותר מאשר בכל היבשות האחרות.
כ- 7 אחוז מהאוכלוסיה העירונית בעולם מתגוררים כבר במגה-ערים – בעוד שהערכות קודמות דיברו על 4 אחוז מהם. מגה-ערים הן אלו שבהן חיים כבר מעל 10 מיליון תושב בכל עיר.
בכל העולם יש 75 אלף ישובים קבועים (כלומר שבהם חיים לפחות אלף איש) והמוגדרים איפוא בבירור במונח “ישוב” – אבל רק 24 אלף מהם מוגדרים כאזורים עירוניים, שבהם לפחות 5000 תושבים או יותר, רובם תוצאה של איחוד ומיזוג בין צבירי ישובים קטנים יותר.
ראש צוות המחקר ד”ר דבורה באלק מסרה כי הממצאים מוכיחים שבמושג עיר ואזור אורבני אין אחידות, שגודלה של עיר קובע. אזורי חוף הם יותר אורבניים מאחרים ואפילו אוכלוסיות כפריות המתגוררות בסמוך לחופים, או בסביבה אקולוגית חופית, צפופות יותר מאשר באזורים כפריים אחרים.
אזור עירוני (אורבני) הוא, על-פי הגדרת המדענים, שטח מיושב המשתרע לפחות על 1 קמ”ר. טוקיו שלמעשה כוללת 500 ישובים מחוברים יחד היא בעלת השטח האורבני הגדול בעולם והוא משתרע על 30 אלף קמ”ר.
