סיקור מקיף

שני ירחים חדשים לצדק

"שני הירחים הם חלק מנחיל גדול המקיף את צדק ממרחק רחב. ככל הנראה שישנם כמאה גופים כאלה" אומר המגלה שלהם, סקוט שפרד

ליליאן אורטיז, יוניברס טודיי

בתמונה רואים את אחד הירחים החדשים של צדק, S/2011 J2 עצם זה חיוור ואין עליו מספיק מידע חזותי, אך הוא התגלה תוך שימוש בטלסקופ האופטי מגלן ב-27 בספטמבר 2011. ניתן לראות את תנועת הירחים במשך 40 הדקות בין שתי החשיפות בעוד הכוכבים והגלקסיות ברקע לא נעים.  צדק נמצא כחצי מעלה מתחתית התמונה. צילום: סקוט שפרד
בתמונה רואים את אחד הירחים החדשים של צדק, S/2011 J2 עצם זה חיוור ואין עליו מספיק מידע חזותי, אך הוא התגלה תוך שימוש בטלסקופ האופטי מגלן ב-27 בספטמבר 2011. ניתן לראות את תנועת הירחים במשך 40 הדקות בין שתי החשיפות בעוד הכוכבים והגלקסיות ברקע לא נעים. צדק נמצא כחצי מעלה מתחתית התמונה. צילום: סקוט שפרד

ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הטלסקופים הובילה לגילוי של כוכבי לכת חדשים מחוץ למערכת השמש וכעת גם לירחים חדשים בחצר האחורית שלנו.

בספטמבר האחרון התגלו שני ירחים חדשים המקיפים את צדק – הקטנים ביותר שהתגלו עד כה. התגלית מעלה את מספר ירחי צדק הידועים ל-66. קוטרו של כל אחד מהירחים הללו הוא כקילומטר אחד והם רחוקים מאוד מצדק. לוקח להם 580 ו-726 ימים להקיף את ענק הגז.

התגלית יכולה להוביל אותנו צעד אחד קרוב יותר להבנת תהליך היווצרותה והתפתחותה של מערכת השמש. כך מקווה סקוט שפארד, העובד במחלקה למגנטיות של כדור הארץ במכון קרנגי למדע בוושינגטון. היה זה שפרד, בסיועו של טלסקופ מגלן המוצב בלאס קאמפאנס, צ'ילה, שזיהה ראשון את הירחים.

"שני הירחים הם חלק מנחיל גדול המקיף את צדק ממרחק רחב. ככל הנראה שישנם כמאה גופים כאלה" אומר שפרד, שהסביר כי מגלן הקל על זיהוי עצמים רחוקים מכדור הארץ. "עד לעשור האחרון, הטכנולוגיה לגילוי ירחים בגודל כזה לא היתה קיימת משום שהם מאוד קטנים וחוורים."

שני הירחים הלא סדורים (לא כדוריים) של צדק מכונים בינתיים S/2011 J1 ו- S/2011 J2. לאחר שיאושרו סופית (שפרד מעריך שהדבר יקרה השנה) תהיה לו ההזדמנות להציע שמות לכל אחד מהם. לפי איגוד האסטרונומיה העולמי חייבים להתייחס ליופיטר או לזאוס, אבי האלים במיתולוגיה הרומית והיוונית בהתאמה. מאגר השמות מוצה, ואם נלך על הערכות של שפרד יימצאו עוד מאה גופים כאלה סביב צדק ועוד רבים סביב שאר ענקי הגזים.
"יש עצמים רבים המקיפים את שבתאי ונפטון-רהב הרחוקים יותר מהשמש" אמר שפרד, "גילוי עוד גופים קטנים, רחוקים ולא סדורים היא המפתח להבנתנו את העבר שלנו."
הסיבה: ירחים סדורים נלכדו על ידי כוכבי הלכת משום שהם מקיפים אותו בכיוון מנוגד לציר סיבובו ויש להם מסלולים אקסנטריים (קיצוניים) והן נמצאים במסלולים נוטים לקו המשווה של כוכב הלכת. זאת בניגוד לירחים הסדורים שנוצרו, כך ההערכה המדעית, מאותם חומרים כמו כוכב הלכת, ויש להם מסלולים קרובים למעגליים והם מקיפים את כוכב הלכת באותו כיוון כמו כיוון הסיבוב העצמי של כוכב הלכת.
"כוכב לכת יכול ללכוד גוף כגון שומייקר-לוי 9 אך בימנו אין לכוכב הלכת מנגנון יעיל ללכוד את הלווין באופן קבוע. לפיכך לחידת הלוויינים החיצוניים היתה צריכה להיעשות בעת היווצרות כוכבי הלכת, כאשר מערכת השמש לא היתה מסודרת כמו היום" אמר.
"מציאת ההסטוריה המסלולית של הירחים הללו תהיה מורכבת אך הבנת מקורם של הגופים הללו יכולה לספר לנו על ימי יצירת מערכת השמש והתפתחותה." אמר.

לידיעה ביוניברס טודיי

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. אכן, מגוחך לקרוא לכל גוש סלע שנקלע למסלול סביב כוכב לכת כלשהו "ירח". צריך לשרטט איזשהו קו מפריד, ושני הגופים הללו צריכים להיות מהצד השני שלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן