אסטרונומים שהשתמשו במצפה MMT באריזונה גילו שני כוכבים גולים הבורחים משביל החלב. כוכבים אלו רצים החוצה מהגלקסיה במהירות של למעלה מ1.6 מיליון קמ”ש, כל כך מהר עד כדי כך שהם לא ישובו.
אסטרונומים שהשתמשו במצפה MMT באריזונה גילו שני כוכבים גולים הבורחים משביל החלב. כוכבים אלו רצים החוצה מהגלקסיה במהירות של למעלה מ1.6 מיליון קמ”ש, כל כך מהר עד כדי כך שהם לא ישובו.
כוכבים אלו הם פשוטו כמשמעו ניצולים מספינה טרופה, אומר האסטרונום וורן בראון ממרכז האווראד סמיתסוניאן לפיסיקה. “הם נזרקו החוצה מגלקסית הבית שלהם והחלו לשוט באוקיאנוס של החלל הבין גלקטי.” אמר.
בראון ועמיתיו צפוי בגולה גלקטי לראשונה ב-2005. קבוצה אירופית זיהתה שניים נוספים – אחד מהם מקורו בגלקסיה השכנה “הענן המגלני הגדול”. הגילוי האחרון מביא את סך כל מספר הכוכבים הגולים לחמישה.
“כוכבים אלה יוצרים סוג חדש של עצמים אסטרונומיים – כוכבים גולים העוזבים את הגלקסיה”. אמר בראון.
האסטרונומים מעריכים כי ישנם לפחות כאלף כוכבים גולים בגלקסיה שלנו, מתוך 100 מיליארד הכוכבים שבה ולפיכך איתור כוכבים כאלה הוא כמו חיפוש מחט בערמת שחת. חברי הצוות הסמיתסוני שיפרו את סיכויהם באמצעות preselecting כוכבים עם מיקומים ומאפיינים של כוכבים גולים טיפוסיים. הם בדקו עשרות מועמדים המפוזרים בשטח בשמים הגדול פי 8,000 מהירח המלא כדי לאתר את מבוקשם.
“גילוי שני הגולים לא היה אקראי ולא היה עניין של מזל” אמרה מרגרט גלר מהמצפה האסטרופיסי הסמיתסוני, שותפה למאמר. “בצענו חיפוש ממוקד אחריהם. באמצעות הבנת מקורם נוכל לאתרם.” אמרה.
התיאוריה חוזה כי ישנם כוכבים שנזרקו ממרכז הגלקסיה לפני מיליוני שנים. כל כוכב היה פעם חלק ממערכת כוכבים כפולה (בינארית). כאשר מערכת בינארית מתקרבת מדי לחור השחור שבמרכז הגלקסיה, כוח המשיכה המוגבר יכול להפריד בין השניים, ללכוד את אחד הכוכבים ולהעיף באלימות את השני החוצה במהירויות עצומות ומכאן שמם הטכני – כוכבים הנעים במהירות על.
שני הכוכבים שנתגלו הם כוכבים קצרי חיים שמסתם פי 4 מזו של השמש. ישנם כוכבים רבים מסוגם במרכז הגלקסיה, ומכאן שהממצא תומך בתיאוריה באשר למקורם. יתרה מכך, מחקרים מפורטים של מרכז הגלקסיה גילו כוכבים המקיפים את החור השחור במסלולים אליפטיים מוארכים במיוחד – סוג של מסלול הצפוי מהיותם מלוויו לשעבר של כוכב היפר מהיר.
“מודלים ממוחשבים מראים כיצד כוכבים היפר-מהירים אלה נוצרים באופן טבעי ליד מרכז הגלקסיה” אומר התיאורטיקן אבי לייב מרכז הארווארד סמיתסוניאן לאסטרופיסיקה. “אנו יודעים שבמרכז הגלקסיה שוכן חור שחור על מאסיבי, לפיכך קרוב לודאי שגולים ייוצרו כאשר זוג כוכבים חולף קרוב מדי לחור השחור.
האסטרונומים מעריכים כי כוכב נזרק ממרכז הגלקסיה אחת ל-100 אלף שנים בממוצע. הסיכויים לצפות בכוכב הנזרק כעת הם זעומים. לפיכך הציידים חייבים להמשיך ולמצוא דוגמאות של כוכבים גולים כדי להבין את הסביבה הקיצונית המתקיימת במרכז הגלקסיה וכיצד סביבה קיצונית זו מובילה ליצירת כוכבים היפר מהירים.
