כך מסר הערב שר המדע אופיר אקוניס, אם כי ללא ציון שמות הלוויינים בערב שעסק בתעשיית החלל הישראלית במהלך ועידת ישראל לעסקים של גלובס. גם הלוויין ונוס שמתעכב שנים רבות ישוגר באביב
הלוויין BGU SAT של אוני’ בן גוריון ולווין הניסויים הרפואיים של חברת ספייס פארמה ישוגרו מהודו בחודש מארס. כך מסר הערב שר המדע אופיר אקוניס, אם כי ללא ציון שמות הלוויינים בערב שעסק בתעשיית החלל הישראלית במהלך ועידת ישראל לעסקים של גלובס. לאתר הידען נודע כי מדובר בלווינים הללו. בנוסף אמר השר אקוניס כי באביב ישוגר הלוויין הישראלי-צרפתי ונוס.
הלוויינים ישוגרו ביחד עם עוד 81 לווינים קטנים על משגר חדש למסלול קוטבי של סוכנות החלל ההודית. המשגר מדגם GSLV Mark-III פותח בהודו בחמש השנים האחרונות ויש לו מנוע המופעל בחלקו על ידי מימן וחמצן נוזליים.
סוכנות החלל או בשמה הרשמי ארגון חקר החלל ההודי (ISRO) חותרת לקבל נתח גדול יותר משוק שיגורי המיקרו לוויינים. זרוע המסחור שלו – אנטריקס מתכננת לשגר את הלוויינים ברבעון הראשון של 2017 על סיפון המשגר ‘PSLV-C37’ ממרכזה שיגור סאטיש דאוואן בסריהריקוטה.
המטען העיקרי של המשגר יהיה הלוויין ההודי Cartosat-2 השוקל 730 ק”ג. ובנוסף אליו כאמור עוד 80 לוויינים מכל רחבי העולם כאמור ישראל, קזחסטן, הולנד שווייץ וארה”ב.
BGU SAT הוא לווין סטודנטים מסוג פיקו לוויין, המבוסס על סדרת קיובסאט, זו שגם לוויני התלמידים דוכיפת 1 ו-2 מבוססת עליהם. משקלו של הלווין קילוגרם אחד והוא יאפשר בדיקת חידושים בתחום המיקרו אלטקרוניקה, מחשב חלל מתוכם ומערכות תקשורת רדיו. הסטודנטים המשתפים בפרויקט יהיו אחראים על טיפול במגוון רחב של היבטים לרבות קביעת גובה השיוט של הלוויין ובקרה עליו, מערכות האנרגיה, הטלמטריה והאינטגרציה.
הלוויין של חברת ספייס פארמה, של חברת סטארטאפ ישראלית בשם זה יאפשר לחברות תרופות ביצוע ניסויים במיקרו כבידה.
בעניינים אחרים – הוועדה בראשות מנכ”ל משרד המדע פרץ ואזן שהוקמה לבקשת השר לאחר התפוצצות הלוויין עמוס 6, אמורה בשבוע הבא להגיש את המלצותיה. השר אקוניס לא רצה לנקוב בסכומים אך אמר שההעלאה של תקציב סוכנות החלל יהיה מציאותי. “היו בעבר המלצות של וועדות שונות שננקבו בהם סכומים חללים – דמיוניים אבל הם לא בוצעו. כדי לעזור לתעשיית החלל אנחנו צריכים להיות מציאותיים. ההמלצות יועברו לממשלה. אני מקווה שההמלצות שתוגשנה תהיה כאלה שהממשלה תוכל לאמץ והם כוללים גם כסף וגם את רשת הביטחון שהובטחה לתעשיית החלל. השיחה עם שר האוצר היתה טובה. הפקידים הם המכשול העיקרי.
כתבת גלובס, ליאת רון, שהנחתה את הדיון אמרה לשבחו של אקוניס כי תקציב המשרד עלה ובשנה הבאה יעבור את החצי מיליארד שקלים אבל סכום זה הוא חצי מתקציב משרד התרבות שבראשותה של השרה מירי רגב. על כך הגיב השר אקוניס: “התרבות חשובה, גם המדע חשוב מאוד ויש דברים מאוד חשובים אחרים. לא תשמחו לשמוע שלצערי תקציב תאגיד השידור יותר גדול מתקציב משרד המדע. מתקרב ל-700 מיליון. נכנסתי לתפקידי עם תקציב נמוך יותר ואני שמח שהצלחתי להביא אותו במגבלות שציינת אנחנו מגיעים לשיא של כל הזמנים ובשורה אדירה של פעילויות שמדגישות את המדע והטכנולוגיה לכלל אזרחי ישראל. ראשי הרשויות המקומיות קיבלו 30 מיליון שקלים והם מחליטים על סל המדע שהתלמידים ביישובים שלהם יקבלו בעצמם. נמנעתי בהצבעה על ביטול מקצועות הליבה ואין מניעה שחלק מראשי הרשויות ישתמשו בכך לתגבור אנגלית מתמטיקה ומדעים.
בתשובה לשאלת המנחה מה עם שיגור הלוויין שלום ענה השר אקוניס: “קיימתי שיחות עם שר הביטחון, שר האוצר וראש הממשלה בסוף תצטרך להתקבל החלטה. אני הודעתי שאני בעד תקצוב פרויקט שלום ואני מאמין שבמחצית הראשונה של השנה יוחלט על גורלו – עצם קיומו.”
בהמשך סיפר השר רשמים מביקורו בשבוע שעבר בהודו, ובפרט בבנגלור, שם גם יש משקיעים שמתעניינים בהייטק הישראלי. השר חתם עם מקבילו ההודי על מזכר הבנות לקיום מחקרים משותפים בתקציב של מיליון דולר לשנה בכל צד.
