לא נמצאו השפעות מזיקות על ההתפתחות והפוריות של עכברים שנחשפו למינונים נמוכים של ביספנול איי, זאת בניגוד למחקר קודם מתחילת השנה שגרם לסערה ברחבי העולם ולהפסקת שימוש בבקבוקי פלסטיק המכילים ביפסנול איי, במיוחד להאכלת תינוקות
במחקר רב-דורי חדש בנוגע לרעילות כנגד פוריות של עכברים, בעקבות תזונה הכוללת ביספנול איי (BPA), ואשר נערך ע”י חוקרים מחברת הכימיקלים RTI International, לא נמצאה כל השפעה מזיקה של החומר על דור ההורים או דור הצאצאים ברמות מינונים התואמות את כמות החשיפה לבני-האדם.
ממצאים אלו מרמזים כי חשיפה לחומר דרך הפה אינה מסוכנת לילדים או מבוגרים במינונים הנמוכים אליהם הם נחשפים. המחקר, שפורסם בגיליון אוגוסט של כתב-העת Toxicological Sciences, העריך את סיכוני הבריאות לאדם בחשיפה אוראלית באמצעות ניסויים שבחנו את הרעילות של החומר ביספנול איי על הפוריות בשני דורות של עכברים. המחקר הינו הגדול והמקיף ביותר עד היום להערכת הסיכונים הבריאותיים האפשריים בחשיפה אוראלית לחומר הנ”ל. הממצאים של המחקר נסקרו והתקבלו כחלק מהערכת הסיכונים של האיגוד האירופי.
“מספר מחקרים בסיסיים בקנה-מידה קטן, שדיווחו על ההשפעות המזיקות של החומר ביספנול איי, חוללו סיקור חדשותי נרחב וחשש ציבורי בחודשים האחרונים, וגרמו לקבלת תמונה בלתי-שלמה של הסוגיה,” אומרת החוקרת Rochelle W. Tyl, ד”ר במרכז המחקר אשר תכננה וביצעה את המחקר החדש. “לשם הערכה אמינה של סיכונים בריאותיים חובה להשתמש בניסויים מהימנים תוך התבססות על עקרונות עבודה מעבדתית קשיחים.”
החוקרים שביצעו את המחקר סיפקו לעכברים תזונה שהכילה את החומר ביספנול איי בטווח רחב של מינונים והעריכו את ההשפעות המערכתיות, ההתפתחותיות והפוריות בהורים ובצאצאיהם בשני דורות.
החוקרים לא מצאו כל עדות להשפעות מזיקות על מערכת ההתפתחות והרבייה בחשיפה לחומר במינונים המתאימים לחשיפה באדם, בטווח המשתרע בין מיקרוגרם אחד (מיליונית הגרם) או פחות ליום ועד לפי 50,000 גבוה יותר מרמות החשיפה המתאימות לאדם.
הממצאים ממחקר זה עקביים מול תוצאות של מחקר קודם דומה של המכון משנת 2002 שבדק את המינונים המסוכנים עבור חולדות ומחקר דומה נוסף שנערך ביפן. בכל שלושת המחקרים הללו לא נמצאו כל השפעות מזיקות לבריאות כתוצאה ממינונים נמוכים של ביספנול איי, המתאימים לכמות החשיפה של חומר זה לתינוקות ולילדים.
שני גורמים תומכים בטענה כי החומר אינו מוביל להשפעות מזיקות באדם – ראשית, כמות החשיפה האוראלית של החומר באוכלוסיית בני-האדם נמוכה ביותר, הן בקרב תינוקות והן בקרב מבוגרים. שנית – צריכת החומר דרך הפה גורמת לפרוק מהיר ויעיל שלו במעי ובכבד, אפילו עוד לפני שהוא מגיע למערכת הדם. כלומר, שבמינוני חשיפה נמוכים אלו לאדם, ביספנול איי מסולק מהגוף באופן מהיר ומוחלט דרך השתן, הן ביילודים והן במבוגרים. כתוצאה מכך כמעט ואין כל חשיפה מערכתית פנימית במינונים נמוכים כאלו.
“ערכנו את המחקרים הללו בתגובה לחששות חברתיים, מדעיים ובינלאומיים מתמשכים בנוגע לבטיחותו של החומר,” אומרת החוקרת הראשית. “חוקרים לא הצליחו לאשרר או לחזור על תוצאות הדיווחים המדאיגים בדבר ההשפעות המזיקות של החומר על בני-אדם שהתקבלו במחקרים קטנים ובסיסיים. בבדיקות אמינות יותר, כמו ניסויים שנערכו בהתבסס על מדריכי מחקר ממשלתיים תוך צריכת החומר דרך הפה, בדומה למחקר שאנו ערכנו עתה, הממצאים הרבה פחות מדאיגים ויותר מבוססים.” שני המחקרים של מוסד ה- RTI מומנו ע”י המועצה האמריקאית לפלסטיקה והמועצה האמריקאית לכימיה, הממוקמות בארלינגטון, וורמונט.
3 תגובות
באמת מדהים שרק המחקרים ההמומנים ע"י חברות הפלסטיקה (שני המחקרים של מוסד ה- RTI מומנו ע"י המועצה האמריקאית לפלסטיקה והמועצה האמריקאית לכימיה,) מגיעים לכאלו מסקנות על היות הביספנול אי חומר בלתי מזיק בעוד מחקרים בלתי תלויים מגיעים למסקנות הקושרות באופן ברור בין החשיפה לחומר
אי אפשר להשוות בין השפעת חומר דמוי הורמון על עכבר ולהשפעתו על אדם. המערכת ההורמונלית של האדם ושל העכבר שונה מאוד.