תאומי הפונדקאות הראשונים בארץ התגלו ככשרונות מתמטיים

משתתפים במחנה קיץ ראשון מסוגו הנערך בטכניון

בתמונה: שי (משמאל) וגלעד בר

14 שנים עשו הוריהם של גלעד ושי בר מאמצים כבירים להביא אח לבנם גיתאי. לבסוף נעזרו באם פונדקאית אמריקנית בשם ג'ינה. התוצאה הייתה נפלאה – נולדו תאומים מקסימים, גלעד ושי.
היום, 17 שנים לאחר מכן, משתתפים השנים במחנה קיץ לנוער ראשון מסוגו בישראל שעורכת הפקולטה למתמטיקה בטכניון. השנים התגלו ככשרונות מתמטיים והם עוסקים במשך שבועיים בפתרון בעיות בתורת המספרים (תומבה 17/19), ביחד עם עוד 24 משתתפים (בהם ארבע בנות) נוספים.
גם ג'ינה, האם הפונדקאית, גאה בגלעד ובשי. היא ביקרה אותם בארץ כאשר היו בני שלוש, ומאז היא שומרת איתם ועם משפחתם על קשר הדוק, של מכתבים וטלפונים. השנים לומדים בבית הספר “שיטים” שבמרכז ספיר בערבה, מצטיינים בכל המקצועות, אך בעיקר במקצועות המדעיים. הם לא מוותרים על תחביביהם – שחיה, כדורגל, כדורסל, פינג פונג ומחשבים. הם גם מרבים לקרוא, בעיקר ספרות יפה וספרי מדע באנגלית.
“אנחנו דומים בכל דבר”, הם אומרים. “גם הציונים שלנו זהים”.
ואין שום הבדל ביניכם?
“גלעד אוהב חומוס וטחינה, ואני לא”, צוחק שי.
במחנה הקיץ בתורת המספרים בטכניון הם מעוררים עניין רב, אולם אין הם יוצאי דופן בין הצעירים המוכשרים המשתתפים בו. כמו אור פישר, שאמו ענת היא פרופסור בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, אביו ד”ר מני, הוא מדען בחברת HP וסבתו ד”ר רודיקה הייתה מדענית אף היא. לכיתה א' הוא כבר הגיע עם ידיעת כפל ושברים (“סבתא לימדה אותי”). הוא לומד באוניברסיטה הפתוחה, והיום, בגיל 16, יש לו כבר שליש תואר אקדמי במתמטיקה.
גם אביו של אייל ברוך, משה ברוך, הוא פרופסור בטכניון, בפקולטה למתמטיקה וחבר הוועדה המארגנת של מחנה הקיץ, שבראשה עומד פרופסור ג'ק סון. סבו, מנחם ברוך, הוא פרופסור בדימוס בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל.
לקייטנה הגיעו גם צעירים מחו”ל, כמו יונתן אלצור שבא מקליפורניה ועדליי צ'נדרשיקר, הלומד בניו המפשר בארה”ב.
ד”ר יוסי כהן, יוזם ומרכז המחנה, מתמוגג מהחבורה של הגאונים הצעירים. “הם עושים תרגילים בקבוצות קטנות, מתחרים ביניהם אך גם עוזרים אחד לשני, לא מוותרים על בריכת השחיה, על טיולים, סרטים וניווטים שהמחנה מספק להם. הם מתחרים על פרס בסך 5000 דולר, מטעם ארגון “אורט העולמי”, שיינתן בסיום המחנה לנער או לנערה אשר פתרו מספר גדול של תרגילים באופן האיכותי ביותר, אך גם עזרו לחבריהם במציאת פתרונות. אנו שמחים לראות שחוץ מהלימודים נוצרה כאן חגיגה חברתית של ממש ומקווים לראותם בטכניון בשנים הבאות”, אומר ד”ר כהן.