סיקור מקיף

לזכרו של יובל נאמן (1925-2006)

יובל נאמן שילב בחייו קריירה מדעית מזהירה עם פעילות צבאית, ביטחונית, אקדמית-ניהולית ופוליטית שכל אחד מהם לבדו היה מקנה לו מקום של כבוד בתולדות המדינה

מאת: חיים שמואלי

יובל נאמן
יובל נאמן

כיצד אפשר להגדיר את יובל נאמן, שנפטר לפני כחודש – ב-26 באפריל 2006 – בגיל81? אחד מן המדענים הבולטים שהעמידה ישראל? אחד מאבות הביטחון הלאומי של ישראל? פוליטיקאי מזן נכחד? נאמן היה שילוב לא ייאמן וכמעט בלתי אפשרי של כל אלה, ושילב בחייו קריירה מדעית מזהירה עם פעילות צבאית, ביטחונית, אקדמית-ניהולית ופוליטית שכל אחד מהם לבדו היה מקנה לו מקום של כבוד בתולדות המדינה.

ציוני דרך

אי אפשר בלי כמה ציוני דרך הכרחיים: נאמן נולד בתל-אביב ב-1925 וסיים את לימודיו בגימנסיה הרצליה בגיל 15 ולימודי הנדסה בטכניון ב-1945. הוא היה פעיל בהגנה ובמלחמת השחרור שירת כסגן מפקד גדוד בחטיבת גבעתי. אחר כך מונה לראש ענף המבצעים תחת פיקודו של יצחק רבין וב-1954 שירת כסגן ראש אמ"ן. ב-1958 מונה נאמן לנספח הצבאי בלונדון ובמקביל סיים את לימודי הדוקטור לפיזיקה באוניברסיטת לונדון בהנחייתו של עבדוס סלאם, מגדולי הפיזיקאים במאה העשרים.

עם שובו ארצה מונה למנהל המדעי בכור בנחל שורק ותרם רבות גם להקמת הקריה למחקר גרעיני בדימונה. כמו כן היה חבר בוועדה לאנרגיה האטומית ויועץ לשר הביטחון והמדען הראשי במשרד הזה. יובל נאמן הקים את בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל-אביב, ויזם את הפקולטה להנדסה, המכון למחקרים אסטרטגיים ואת מצפה הכוכבים ליד מצפה רמון. בשנות השבעים כיהן כנשיא אוניברסיטת תל-אביב. בעת כהונתו כשר המדע, הקים את סוכנות החלל הישראלית ועמד בראשה עד לאחרונה.

לצד פעילותו המדעית, לקח נאמן חלק בחיים הפוליטיים של ישראל. ב-1979 הוא יזם את הקמתה של תנועת התחייה ועמד בראשה, למרות היותו אתיאיסט. נאמן היה נץ פוליטי והתנגד בנחרצות להסכמי קמפ דיוויד ולפינוי ימית. הוא נבחר לכנסת העשירית וכיהן כשר במדע ומאוחר יותר כשר המדע והטכנולוגיה וכשר האנרגיה והתשתית בממשלת שמיר. ב-1981 דחף לצאת למבצע נגד הכור הגרעיני של עיראק ב-1992 פרש מן הממשלה ובעקבות כשלון התחייה בבחירות – גם מן החיים הפוליטיים.

בזכות הישגיו המדעיים בפיזיקה זכה נאמן בין השאר בפרס ישראל, מדליית איינשטיין, פרס אמ"ת ובחברות של כבוד באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית. הוא פרסם מאות מאמרים ו-25 ספרים, רבים מהם ספרי מדע פופולרי. הוא הקדיש רבות מזמנו להרצאות לנוער ולקהל הרחב.

הישגו המדעי הגדול

אך אין ספק שהישגו הגדול של יובל נאמן, שבזכותו ייחקק שמו בהיסטוריה של הפיזיקה, הוא בזיהוי עקרונות סימטריה בסיסיים המצויים ביסודו של עולם חלקיקי היסוד של הטבע. עד סוף שנות החמישים של המאה העשרים, התגלו לחוקרים מאות חלקיקים תת-אטומיים שנחשבו יסודיים כולם, ואיש לא ידע לסווגם או למצוא חלקיקים יסודיים יותר שמהם הם מורכבים. במאיצי חלקיקים יכלו הפיזיקאים ליצור חלקיקים מסוימים בהתנגשויות בין חלקיקים אחרים, אבל גם ליצור את החלקיקים הראשונים מן החלקיקים שנוצרו בתגובה הראשונה.

ב-1962 פיזר נאמן את הערפל הכבד במוצאו סדר חדש בעולם החלקיקים האלמנטריים: במקביל למוריי גל-מן האמריקאי ובאופן בלתי תלוי, הוא הראה שאפשר להסביר את קיומם ותכונותיהם של כל החלקיקים התת-אטומיים הידועים בעזרת מודל המבוסס על חבורת הסימטריה SU(3). שיטת המיון שלו אפשרה לסדר את שתי משפחות החלקיקים התת-אטומיים – בריונים ומזונים על פי המטען החשמלי ותכונה קוונטית נוספת המכונה "מוזרות" באופן המקיים מבנה סימטרי. שיטה זו אפשרה את סיווג החלקיקים האלמנטריים בצורה דומה לזו של הטבלה המחזורית של מנדלייב ואף כאן אפשר היה לאשש את הניבוי באמצעות חלקיק תת-אטומי ששיטת נאמן וגל-מן ניבאה אך לא היה ידוע קודם לכן. החלקיק שכונה אומגה מינוס אכן התגלה בפברואר 1964 בתא הבועות של ברוקהייבן ומסתו, מטענו החשמלי והמוזרות שלו תאמו בצורה נפלאה לחיזוי.

התיאוריה שזכתה לכינוי "הדרך כפולת השמונה" (The Eightfold Way), בשל סיווג החלקיקים למשפחות בנות 8 חלקיקים כל אחת וכמחווה לבודהיזם, הייתה הבסיס לפיתוחם של מודל הקוורקים שמרכיבים את מרבית החומר המוכר ביקום, למעט האלקטרונים וחלקיקים אקזוטיים יותר, ובהמשך למודל הסטנדרטי של החלקיקים – התיאוריה של כל החלקיקים הידועים ושל כל הכוחות היסודיים בטבע למעט הכבידה.

יובל נאמן תרם תרומות חשובות לא רק בפיזיקת החלקיקים אלא גם באסטרופיזיקה, קוסמולוגיה ופילוסופיה והיסטוריה של המדע. בשנים האחרונות הקדיש תשומת לב רבה להיסטוריה של הפיזיקה בישראל במאה השנים האחרונות. כמו כן חקר את תרומתם של היהודים למדע לאורך ההיסטוריה. מחקרו שפך אור על תרומתם של הרמב"ם ובעיקר הרלב"ג ורבי חסדאי קרשקש להתפתחות הפיזיקה מאז קופרניקוס ועד ניוטון. ספרי המדע הפופולרי שכתב "ציידי החלקיקים" ו"הפיזיקה של המאה העשרים" זכו לפופולריות עצומה. מותו קטע את המשך תוכניותיו. יהי זכרו ברוך.

חיים שמואלי הוא עורך מדעי בתחום הפיזיקה בסיינטיפיק אמריקן ישראל

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. יהודי
    כתבת משהו מוזר – "חשד כי ויקיפדיה העבירה אותו לצד שלה (האתאיזם)". יש מעל 20 מיליון עורכים לויקיפדיה. האם אתה טוען של-20 מיליון איש יש צד?

  2. בויקיפדיה כתבו שהוא טען לאתאיזם חרף אמונתו ביישוב הארץ – אך לא ציינו מראה מקום לדבריו.
    כתבתי בדף השיחה חשד כי ויקיפדיה העבירה אותו לצד שלה (האתאיזם), משום שאי אפשר לאדם בעל אמונות רוחניות להיות מדען. כלומר כל המאמינים טפשים.
    ענה לי שם איזה אחד: עוד פעם אתה? אתה רוצה לקשקש לך לכיכר העיר.
    הוא כנראה נעלב שאני מעז לחלוק על דעתו ודעת ויקיפדיה (בלבד) כולה. איזה פלוץ.

    מי יוכל לתקן אותי בהוכחה שאני טועה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן